Otavelo

נסענו ל Otavelo.
עיירה מצפון לקיטו.
כולם נראים אינדיאנים פה.
התילבושת הרווחת: הנשים עם חולצות לבנות רקומות והבנים עם צמה חגיגית. ובעיקר - כולם נמוכים פה.
זה נחמד להרגיש באותו גובה כמו כולם, נחמד שהמראה בגובה שלך והשיחים גזומים בדיוק בגובה הנכון.
מי שגבוה שיתכופף...
במקרה (או שלא) הגענו ביום שבת - היום של השוק. זה השוק הגדול ביותר בדרום אמריקה - כל העיר היא שוק אחד גדול...
התאמנו בהתמקחות על מחירים ורכשנו כמה מציאות.
באופן מפתיע מאד עידו כיכב בקניות. אנחנו בעד.
נסענו ברחובות לא סלולים והגענו לעסק משפחתי לאריגה שנמצא באמצע שום מקום...
הדלת היתה סגורה.
אזרנו אומץ וצלצלנו בפעמון.
לא עונים.
צלצלנו שוב.
פתאום הופיעה אישה מהרחוב, נועה הסבירה לה בספרדית והיא הלכה לקרוא לדודה שלה שבאה לעשות לנו הדגמה...
למדנו את ההבדל בין צמר כבשים לאלפקות, ראינו איך מכינים חוטים ובעיקר איך אורגים דוגמאות מורכבות. מסובך!
במסגרת המנהג "נצל את היום עד שמחשיך" עוד הספקנו לבקר במפל ענקי שנמצא לא רחוק ולהתנדנד בכיף מול הנוף.
חזרנו למלון המקסים באוטבלו, שמחים ומרוצים.Weiterlesen