המזון של היום

מאז נפרדתי מהבנות בבוקר הייתי לבד רוב היום. הגעתי לאלברגה שבו אינני מכיר נפש חיה ולקחתי את הזמן, אפילו בדרך לאלברגה זכיתי לדבר עם יערה בטלפון.
התקלחתי ואז הלכתי למרכול. לא אכלתי צהריים מפני שידעתי שאני קרוב לנקודת הסיום, ואז כשראיתי שיש מטבח כאן, חשבתי שיהיה נחמד לא לאכול נקניק וגבינה עם לחם כתמיד אלא ״לבשל״. קניתי כל דבר אפשרי של אוכל מוכן. ואחרי היציאה מהסופר פגשתי במקרה את ג׳ימי בכיכר אז ישבנו יחד שעה ארוכה עם שתי פחיות בירה שקניתי (הוא הביא לי בירה אחרת כי לא היה לו פותחן).
בקיצור הארוחה הייתה איטית, כי לקחתי את הזמן במהלך ההכנה והאכילה, אבל זו הייתה סעודה של ממש.

בערב אחרי הישיבה בבר חלק הלכו למסעדה לאכול, והבנות הלכו להכין ארוחת ערב. בגלל השיחה עם הצרפתייה פספסתי אותן ודי רציתי להצטרף אליהן אבל לא ידעתי אם בא להן שאבוא לאכול איתן או לא. לא רציתי לאכול במסעדה, וגם לא ששתי לאכול לבד, אז בזמן הזה הלכתי פשוט להוריד את הכביסה. שם פגשתי את בלאנקה ואת אוראל שעברו שם בדרך לסופר והציעו לי להצטרף, אז זה יצא טוב. הן גם הזמינו את ג׳ימי, והייתה ארוחה מהנה עם פסטה ברוטב עגבניות ופרוסות לחם עם גבינה, וג׳ימי הביא בירה, יין לבן ויין אדום. לקינוח הייתה עוגת גבינה, ובקיצור היה מוצלח. רק לצערי לא רצו שאצלם, כי כולם היו רעבים ולא רצו לעכב עוד את הארוחה.

לא היה באמת מה לעשות עד הארוחה, אז הספקתי לדבר בטלפון עם הילה החיילת שלי לשעבר שסיימה לאחרונה קורס קצינים, אז זה היה ממש משמח לשמוע ממנה. אמנם לא בישלתי אבל לקחתי אחריות על שטיפת הכלים.
כנראה המודל של הליכה לבד והישיבה עם אנשים בערב היא זו שמתאימה ליRead more