מנהרה ללא קצה אור 🛣

התיק ארוז עוד מאתמול, שעון מעורר על 05:45. מתעורר מהשעונים של האחרים ששמו ל05:40. מתחיל לסגור דברים אחרונים בתיק לקראת היציאה לאנפורנה.
אצל שלום בסוכנות ב06:30 - גמור עייף תוהה מה חטאתי. מגיעים יחד עם עוד 12 ישראלים לפחות, מורידים את התיק הקטן עם כל הציוד הלא נחוץ שמגיע אל פוקארה ופוגש אותנו בסוף המסלול. פוגשים את הפורטר שלנו לכל הטרק ששמו - דינס (משהו באיזור תמשיכו לעקוב ובהמשך אלמד).
אחרי הדרכה קצרה והמון זמן מת עולים למיניבוס שהפעם הוא ללא מיזוג, דחוס עוד יותר באנשים ואפילו התחלקנו ל2 רכבים. עולים רק ב07:45.
נסיעה ללא סוף, נופים חמודים אבל כל העפר באוויר והכל נראה אפור וקודר. לעומת הנסיעה לאבובים לא היו יותר מידי פקקים בגלל שזה יום שבת. שיחות חולין של כל אחד מהחברה במיניבוס- מאיפה אתה, בן כמה, מכיר את, צבא, מחזור, ש״ש דיי כבר תודה.
כמה עצירות פיפי פה ושם, עצירת אוכל צהריים שלא היינו רעבים כי זה ארוחת צהריים שהיא בבוקר אבל דן אוכל.
ב15:30 כלומר - 07:15 שעות של נסיעה הגענו לעיר שהיא אינה התחנה האחרונה שלנו הנקראת - Besi Shahar
יושבים לאכול במסעדה מערבית המגישה המבורגרים פיצות פסטות ואוכל מקומי- לא סומך עליהם ואני והגו חולקים מנת מוקפץ (מעפן) ומנת מו-מו צמחוני מאודה. המקום נראה פנסי (יחסי למזרח = אבו גוש) יושב לידנו שולחן של מבוגרים בבגדים מכובדים אך לא תואמים כלל. ועוד בחור שמעשן נרגילה ושולט בכל המוזיקה של החלל.
שם שירים של מקומיים ולהיטים אך מתברר שהמקומיים לא אוהבים לשמוע שירים עד הסוף ומעבירים תוך דקה.
סיימנו לאכול עלה לנו 47 שקל ל7 מנות כולל טיפ (בדיחה), עברנו עם התיקים לג’יפ 4 על 4 והמשכנו במסע אל עבר היעד בו אנו ישנים.
הנופים התחילו להיות ההרריים ויפים, עצים מיוחדים, ופתאום עבודות בכביש, נעצרו לחצי שעה שיירה של כל המכוניות של היוצאים לטרק, התיישבתי לדבר עם תומאס בחור בן 44 צרפתי מכפר קטן בדרום שחיי לבד והחליט שהוא יוצא לשנה של טיול.
חזרנו לדרך בזכות טרקטור שפינה לנו את הדרך וכעבור עוד חצי שעה הגענו לכפר קטן הנקרא - Syange.
קיבלנו חדרים יחסית גדולים, נוף מדהים, מפל ענק צמוד לכפר שעוקף בגובהו את כל המפלים בארץ. וכאן הוא בין הקטנים 😒
ירדנו ממנו לאכול ארוחת ערב - דאל באל בלה בלה אורז עם כל התוספות ושמענו מה בלוז שלנו מחר על פיו של הפורטר גייד שלנו.Read more