• Roi Biran

The Wild East

Countries:
Nepal (14/03-28/04)
India (28/04-14/07)
Thailand (14/07-07/08)
Read more
  • Trip start
    March 14, 2022

    קטמנדו

    March 14, 2022 in Nepal ⋅ ☀️ 27 °C

    שדה תעופה, תורים ארוכים מהרגיל, הבודקת אריזה חשבה שאני מסומם בגלל העיניים האדומות שנותרו לי מכל הבכי של הפרידה. קראה לאחראית לבדוק אותי גם והוכחתי את חפותי. הצ’ק אין לא זז אך בסוף המוצילות שלנו נשלחו בכבודה החריגה.
    מקדונלדס של נאגטס עם קולה גדול כמובן שהיה, והנעים את הזמן שהטיסה איחרה. לבסוף אנחנו ממריאים אחרי איחור לא נעים וילד קטן אחד שישב לפנינו ואיתנו קצת שיחק.
    התחלתי לראות את הסרט איטרנלז אך היה ארוך מידי בשביל שאסיים.
    הגו ישנה לתקופות ואני לא ויתרתי על לראות את הסרט למרות העייפות שצברתי בחודש האחרון.
    ירדנו מהמטוס במהירות רבה כי הבנו שיש לנו כחצי שעה עד לטיסה
    הבאה.
    רצנו רצנו והספקנו למטוס המשך.
    נחתנו בנפאל אל תוך שדה תעופה שתקוע אי שם בשנות ה70.
    איש אחד שבודק ביקורת דרכונים, מכונת שיקוף אחת שכנראה לא מזהה באמת כלום. מלא אנשים צועקים עלייך טקסי טקסי ציינג ציינג סים סים קארד. לקחנו מונית אל הטאמאל למלון הנקרא ביג טריי הוסטל- מי מחכה לנו מחוצה לו? דן קופר האחד והיחיד.
    חיבקנו שמחנו היינו בשוק שלא עובר כל היום הראשון.
    שמנו את הדברים בחדר שהוא ריבוע קטן עם מיטה זוגית וזהו.
    מקלחות שירותים משותפים לכל קומה.
    התחלנו לטייל בעיר, הלכנו לבית חב״ד, לחנות ציוד מטיילים, אכלנו בהוסטל של דנקו על גג מהממם שהוא סוג של מרכז העניינים של כל הישראלים שפה.
    יום רגוע אך מתיש. הקפה התגלה כטוב כאן ממש, שיחקנו קלפים ולמדנו
    לשחק קאבו.
    הכרנו כמה וכמה ישראלים חדשים, ובזמן הארוחת הערב הופיעו פתאום חגי ואסתר וישבו איתנו
    ואני והגו ישנו בהוסטל שלנו ודן ביוג.
    Read more

  • קטמנדו

    March 15, 2022 in Nepal ⋅ ☀️ 27 °C

    בוקר ראשוןן בנפאל, התארגנות בוקר וצק אאוט מהוסטל.
    העברנו את דברינו להוסטל של דן, ונגמר המקום בחדר של דן אז שיבצו אותי בחדר לבדי ואת הגו בדורמס של הבנות.
    התחלנו להסתובב בקטמנדו והתיישבנו לאכול ולשתות קפה במקום שנקרא מסעדת ביג פאט באלי. הזמנתי טוסט עם חביתה וחמאה.
    פתאום הגיע בחור נפאלי שירדן חבר של דנקו הביא, והתחיל לספר לנו פרטים על הטרק, יחד איתו יצאנו והלכנו לסוכנות של שלום.
    שם עברנו הרצאה על ידי דאב על כמה מה שצריך לדעת לקראת הטרק וכמה עולה.
    יוצא בערך 660 דולר כל הטרק.
    משם הלכנו להוסטל וקניתי פאוץ
    טיולים סביב סביב העיר עוד קצת
    בערב שמענו שיש שריפת גופות בצד השני של העיר אז נסענו במונית והגענו למקדש שבהתחלה לא הצלחנו למצוא את הדרך כניסה לטקס אבל אחרי בירבור של חצי שעה מצאנו. ריח נוראי של עשן כבד פחם מנגל שיער שרוף פלוס ביוב ולכלוך בכל מקום - חוויה רייחנית עוצמתית ושכנראה שרפה לי את בלוטות הריח.
    בנוסף זו הפעם הראשונה שראיתי קוף ברחוב - לא גנב לי שום דבר.
    לחוויה הזו הצטרפה אלינו שירה בחורה שיצאה מויפסאנה ובנפאל כבר שלושה חודשים.
    הספקנו לראות את הטקס שלהם לאל שיבה ששילב מוזיקה רקדנים מדורה והרבה נרות. אך לא ראינו שריפת גוםות.
    יצאנו מהמתחם והלכנו לאכול במסעדה טעימה עם הדרכתה של שירה לאיזה מנות הכי מומלץ.
    לקחנו מונית חזור להוסטל בצפיפות כי שירה חלקה איתנו והמונית הייתה מצוקמקת ועשתה סימנים של מוות.
    התקלחנו מריח הגופות והלכנו לישון.
    Read more

  • 🚣היום בו כמעט מתנו🚣‍♂️

    March 16, 2022 in Nepal ⋅ ☀️ 32 °C

    בוקר מאוד מוקדם, מוקדם מאוד- 05:45 שעון מעורר. חזרנו לצהל.
    התארגנות מהירה ולבוש בבגד ים. הולכים אני הגר דן ירדן חגי אסתר יואב ויפתח אל סוכנות שלום - הליכה של 5 דק׳.
    משלמים 27 דולר עבור רפטינג הכולל נסיעה, ארוחת צהריים, בקבוק מים וחווית אקסטרים של התהפכות (נחזור לזה בהמשך).
    מגיע רכב שנראה כמו הרכב של סקובידובידו, שמתאים ל10 אנשים כולל הנהג. כולם נכנסים ומתחילים נסיעה-
    דרך נוראית, חלק מסומן חלק לא מסומן הכל מצוקמק, כל הנסיעה באמפי, חורים, אבנים, אבק, צפירות, אקשן. הבנתי מה מצפה לי ולקחתי מסטיק מיוחד נגד בחילה מהבית מרקחת של אמא.
    שעה עוברת עד שאנחנו יוצאים רק מקטמנדו, עובר עוד שעה וחצי של פקק ועושים עצירה של פיפי וקנייה קלה של שתייה ונשנושים. מתחילים להשתגע לא רואים את האור. אחרי 4 שעות סופסוף מגיעים אל בית בצד הדרך שחצי לא בנוי עם שלט של רפטינג. מקבל אותנו המדריך שלנו ששמו הוא סאנטוס. ובן דודו הקטן שעבר חניכה קורון.
    הבחור הנל מתחיל לארגן אותנו בווסט וקסדה. לוקח לו חצי שעה עד שהוא מסדר את עצמו ואת כל הציוד.
    התחלנו להתקדם אל הנחל ועלינו לסירה. סאנטוס לימד אותנו פקודות קדימה אחורה ימין שמאל וכו ויצאנו למסע.
    מתחילים לשוט ועוברים כמה באמפים, בין לבין שטים בקצב צב, מגיעים לבאמפ הקיצוני והרציני ביותר, סאנטוס צועק פורוואד פורוואד!!!! אנחנו חותרים בכל כוחנו, רואים קצף ואסון מתקרב אלינו, חלק הקידמי מבין שאנחנו נכנסים לאסון ומפסיקים לחתור. מאחור סאנטוס צועק הולד און!!! כולם קופצים פנימה ומחזיקים חזק. בום טראח מתהפכים לצד וכולם עפים באוויר.
    שחור בעיניים בלאגן אנשים על אנשים משוטים עפים באוויר כפכפים נעלמים. תקועים מתחת לסירה מנסים להבין איך יוצאים- השוק עובר וכולנו בחוץ צפים עם הווסט שלנו סאנטוס סופר את כולם ובודק שכולם בסדר. הופך את הסירה ומטפסים פנימה, צוחקים על האירוע ואף אחד לא נפגע בתהליך.
    הציוד שהיה בתוך חבית פלסטיק שרד את ההיפוך ולא נפל לקרקעית למזלנו. ממשיכים בשיט ברגוע ועם חיוך שהנסיעה הנוראית והקצב האיטי של הראפטינג היו שווים.
    מסיימים ועולים לאכול במקום שהוא בסדר.
    עולים חזרה לרכב שחיכה לנו בסוף ויוצאים למסע חזור לקטמנדו בניסיון להספיק לבית חב״ד לחגיגות פורים.
    כמו בהלוך החזור עמוס בפקקים וקשוח מאוד, הנהג מבצע עיקופים המרגישים שחיינו הולכים להיגמר כל שנייה.
    אחרי שוב 4 שעות נסיעה אנחנו מגיעים באיחור, מתלבשים מתקלחים זריז והולכים לשתות בבית חב״ד. פוגשים אנשים שלא ראינו עדיין, האירוע כושל ואני פורש לישון מוקדם.
    Read more

  • מנהרה ללא קצה אור 🛣

    March 19, 2022 in Nepal ⋅ ☀️ 17 °C

    התיק ארוז עוד מאתמול, שעון מעורר על 05:45. מתעורר מהשעונים של האחרים ששמו ל05:40. מתחיל לסגור דברים אחרונים בתיק לקראת היציאה לאנפורנה.
    אצל שלום בסוכנות ב06:30 - גמור עייף תוהה מה חטאתי. מגיעים יחד עם עוד 12 ישראלים לפחות, מורידים את התיק הקטן עם כל הציוד הלא נחוץ שמגיע אל פוקארה ופוגש אותנו בסוף המסלול. פוגשים את הפורטר שלנו לכל הטרק ששמו - דינס (משהו באיזור תמשיכו לעקוב ובהמשך אלמד).
    אחרי הדרכה קצרה והמון זמן מת עולים למיניבוס שהפעם הוא ללא מיזוג, דחוס עוד יותר באנשים ואפילו התחלקנו ל2 רכבים. עולים רק ב07:45.
    נסיעה ללא סוף, נופים חמודים אבל כל העפר באוויר והכל נראה אפור וקודר. לעומת הנסיעה לאבובים לא היו יותר מידי פקקים בגלל שזה יום שבת. שיחות חולין של כל אחד מהחברה במיניבוס- מאיפה אתה, בן כמה, מכיר את, צבא, מחזור, ש״ש דיי כבר תודה.
    כמה עצירות פיפי פה ושם, עצירת אוכל צהריים שלא היינו רעבים כי זה ארוחת צהריים שהיא בבוקר אבל דן אוכל.
    ב15:30 כלומר - 07:15 שעות של נסיעה הגענו לעיר שהיא אינה התחנה האחרונה שלנו הנקראת - Besi Shahar
    יושבים לאכול במסעדה מערבית המגישה המבורגרים פיצות פסטות ואוכל מקומי- לא סומך עליהם ואני והגו חולקים מנת מוקפץ (מעפן) ומנת מו-מו צמחוני מאודה. המקום נראה פנסי (יחסי למזרח = אבו גוש) יושב לידנו שולחן של מבוגרים בבגדים מכובדים אך לא תואמים כלל. ועוד בחור שמעשן נרגילה ושולט בכל המוזיקה של החלל.
    שם שירים של מקומיים ולהיטים אך מתברר שהמקומיים לא אוהבים לשמוע שירים עד הסוף ומעבירים תוך דקה.
    סיימנו לאכול עלה לנו 47 שקל ל7 מנות כולל טיפ (בדיחה), עברנו עם התיקים לג’יפ 4 על 4 והמשכנו במסע אל עבר היעד בו אנו ישנים.
    הנופים התחילו להיות ההרריים ויפים, עצים מיוחדים, ופתאום עבודות בכביש, נעצרו לחצי שעה שיירה של כל המכוניות של היוצאים לטרק, התיישבתי לדבר עם תומאס בחור בן 44 צרפתי מכפר קטן בדרום שחיי לבד והחליט שהוא יוצא לשנה של טיול.
    חזרנו לדרך בזכות טרקטור שפינה לנו את הדרך וכעבור עוד חצי שעה הגענו לכפר קטן הנקרא - Syange.
    קיבלנו חדרים יחסית גדולים, נוף מדהים, מפל ענק צמוד לכפר שעוקף בגובהו את כל המפלים בארץ. וכאן הוא בין הקטנים 😒
    ירדנו ממנו לאכול ארוחת ערב - דאל באל בלה בלה אורז עם כל התוספות ושמענו מה בלוז שלנו מחר על פיו של הפורטר גייד שלנו.
    Read more

  • בוקר ראשון למסע הרגלי שלנו.
    קמים ב06:30, אני ודנקו חלקנו מיטה, צלילי מים סוערים בחוץ גורמים להרגשה של יורה גשום וחזק.
    מתארגנים ויוצאים ללובי, הזמנו מראש Milk Coffe שיהיה מוכן שנגיע. וואלה סבבה.
    פעם ראשונה משתמש בטבלית כלור לניקוי מים - טעם של מי בריכה (יאמי 🙂) יוצאים אל הדרך - עלייה מפתיעה וקשה ואחריה עוד אחת והר יפה שמאחוריו יש עוד 4 יותר יפים, הולכים לצידו של נהר ענק, עוצרים לאכול והזמנתי ספרינג רול צמחוני - אבל מגיע סוג של בצק מטוגן עם מילוי התרד שלהם. היה סבבה. הולכים ומטפסים, ישראלים עוברים זוג צרפתים זוג גרמנים הולכים והולכים בין בתים צבעוניים, כפרים קטנים הרים וואו איזה הרים. בום נשבר לי מקל הליכה.
    16:00 מגיעים אל הכפר Tal בו אנחנו ישנים. כפר חצי נטוש חצי הרוס עקב ההצפה שקרתה שנה לפני. הורדנו פאניקה עם קפה שחור והתחיל לרדת גשם. מיקום מיטות ומקלחות ונכנסו לחדר אוכל לשחק קלפים, הפסקת חשמל של חצי שעה, אבל האוכל הגיע ואנחנו שמחים, כולם אכלו דאל באט ולקינוח אכלנו טילון.
    דיבורים דיבורים והולכים לישון מוקדם ב21:45.
    Read more

  • כמעט רואים את אנפורנה👀

    March 21, 2022 in Nepal ⋅ ☀️ 3 °C

    היום השני במסע אל הפסגה- מרגישים את הרגליים והיבלת כבר קיימת, מופלטה או בשפה המקומית צאפטי עם דבש/חמאת בוטנים/ריבה מחכה לנו כבר בחדר אוכל הקטן. 08:00 מתחילים את המסע.

    גשר מרשים על ההתחלה שאולתר מקרשים ועצים.
    כלבה חומה מצטרפת אלינו ל10 דקות - מתברר שנפאלים קוראים לכלבים לפי הצבע שלהם וזה הוא שמם (חום = קיירה).
    הולכים הולכים והמשחקים מתחילים:
    - איך מציירים ירח ? (רמז - להיות בן אדם מתורבת)
    - אני מוסר את הכדור ל- (רמז - המדבר)
    - פה פיל פה פיל כמה פילים? (רמז - חלק שני)

    משתגע שלוקח לי זמן להבין. אבל הצלחתי!
    מפל חמוד שיוצר ברכונת קפואה באמצע השביל הוא מקור מים בשביל ישראלים אז נכנסו לטבילה. המים קרים קרים.

    עוברים ליד כפרים שנהרסו מהשיטפון, בתים חצויים לשתיים ומלא הריסות, השביל שלנו נהרס לגמרי ואנחנו הולכים על הדרך של הג’יפים במקום. עוצרים לאכול ארוחת צהריים ארוכה מאוד, מזמין ספגטי עם ביצה ועגבניות ומגיע יחסית טעים.

    קניתי נייר טואלט ו3 שוקולדים עלה לי 600 NPR.
    15 שקל וזה עוד הרבה.

    הולכים עוד ועוד ליד כפרים, שערים טיבטים סטייל יפים, חמורים, פרות מקושטות.
    לבסוף אחרי יום הליכה של 11 ק״מ, לא יום קשוח, מגיעים לכפר Danakyu. מורידים נעליים, עושים מתיחות, מורידים פעימות לב.
    חדרים הכי קטנים שהיינו בהם, אין בהם שירותים ומקלחת. אני וירדן ישנים יחד, הגענו יחסית מוקדם אז שתינו קפה שחור ושיחקנו קצת קלפים שש-בש שחמט. עישנתי סיגריה!
    נהייה קריר ולבשנו את הכובעים המשותפים שקנינו בקטמנדו וכל הפורטרים צחקו עלינו.
    נכנסים לאכול, הזמנתי אורז לבן ומומו צמחוניים - הגיעו מעפנים יחסית ובלי רוטב אז שמתי קטשופ.
    נשארים לשחק קלפים אחרי האוכל וממציאים משחק חדש👌🏼
    21:30 כבר במיטה. 🥱
    Read more

  • 2000 מטר ועולה 📈

    March 22, 2022 in Nepal ⋅ ☀️ 4 °C

    בוקר אור, 06:45 השעון מצלצל, בנות שצרחו אתמול בלילה בגלל עכביש ענקי הכניס לי סרטים לראש שאני עומד לקום בלי עין או עם עקיצה ענקית.
    חי ושלם 🙌🏻
    מתארגנים ואוכלים- חביתת בצל טעימה מחכה לי מלאה בשמן, קפה חלב כפי שקוראים לו המקומיים, ונוף מטורף של הרים מושלגים.
    חימום, תמונת תחילת יום ויצאנו לדרך.
    התחלנו לטפס מדרגות מאוד מהר, כלבה חמודה הצטרפה אלינו לכל הדרך ונתנו לה את השם מימי (שזה כמו מומו אבל בבת).
    הבנתי שכנראה רק נפאלים עם כסף יכולים להרשות לעצמם לצאת לרקוד וזה עשה אותי עצוב.
    ממוצע הילודה פה לכל משפחה הוא בין 2-3 כי אין כסף.
    הפסקת תה בדרך בכפר יפה שכבר יכולים לראות ממנו את אנפורנה (2), אך האישה לא יודעת להכין בכלל צאי מסאלה. הוצאתי את בניש ושים שאמא המלכה נתנה לי - מנגו מיובש ואגוזים. אמא תהיי גאה שמרתי אותם עד עכשיו!
    המון שיחות חולין עם תיירים וישראלים שעוברים וחולפים.
    אחרי 11 ק״מ והשעה 14:00 מגיעים ליעד הסופי שלנו - כפר הנקרא Chame, שגובהו הוא 2650 מטר. כפר יחסית גדול עם חנויות, משטרה, בית חולים וילדים שלבושים במותגים מזוייפים.
    עקב ההגעה המוקדמת אני עושה כביסה במים הקפואים, תולה אותה אך היא לא מספיקה להתייבש ואני הולך לישון עם ציפה לחה 🙂
    מקלחת טובה, חדרים יפים בבקתות צבעוניות, אני וירדן שוב חולקים חדר לבד, אני מקבל את המיטה הזוגית 😎. קצת פותח הודעות קצת משחקים ושומעים מוזיקה וכולם נכנסים לישון.
    אני והגו יוצאים לתה אחרהצ וטיול רגלי בכפר. מצטרף אלינו ישראלי ששמו עומר ומדברים על החיים.
    ארוחת ערב 19 - הזמנתי מרק נודלס עם ירקות, חמים וטעים.
    שיחות פייסטיים וזזים לישון ב22:00. 🌝
    Read more

  • הגענו לשלג❄️

    March 23, 2022 in Nepal ⋅ ⛅ 8 °C

    יום רביעי למסע שלנו.
    קמים שוב ב06:50, ארוחת בוקר מחכה לנו - קפה חלב ודייסת שיבולת שועל בתוספת תפוח וּדבש. (לא טעים)
    מתיחות מריחות קרמי הגנה כובע מילוא מים הורדת שכבות חימום (אני כבר עם קצר כי נעים לי), ויוצאים לדרךך.
    אתמול בסיור הקצר שכפר מצאתי מכנסיים וחשבתי לקנות אותם היום כי המחיר היה בדיחה, אך המתברר ששמעתי רק 200 ולא 2200. לא בטוח שאני האשם אולי המוכר לא אמר נכון! קיצר ויתרתי על המכנס.
    עוברים ליד מקדשים קטנים, עוד בתים הרוסים מהשיטפון, הרים ענקיים.
    3 ילדים מתוקים מתלווים אלינו בדרך לבית ספר- עניים, אין להם כסף ובקושי בגדים נורמליים, נעליים קרועות, הולכים 35 דק לכיוון כי הבית ספר הקרוב אליהם הוא יקר מידי.
    למרות כל זה הילדים הכי מאושרים בעולם, בועטים באצטרובלים, קופצים כמו ארנבים, רצים ומצחקקים. סצנה מתוקה בטירוף כאשר אחד מהילדים רואה מרחוק את חברו ללימודים מחכה לו שיאסוף אותו בדרך והם רצים אחד לשני ומתחבקים. (הסרטון מצורף).
    ממשיכים ממשיכים, מגיעים למפעל של תפוחים שמוכר פאי תפוחים!! מרוב הרעב לא צילמתי אותו אבל זה לא היה פאי. סוג של סמבוסק ממולא בתפוחים וקינמון, טעים. אבל הבצק לא וואו.
    קפה, פאי תפוחים מול נוף משגע של פרדסים בין אלפי הרים. כיף.
    המשכנו ללכת, מדברים עם תיירים, ישראלים שאיתנו במסלול כמו כל יום ומגיעים לארוחת צהריים -החלטתי לכתוב אני את ההזמנה במקום הפורטר שלנו ובטעות
    כתבתי שאני רוצה ספרינג רולז עגבניות במקום תפו״א. (Tomato/Potato) ואכן אגיע לי עגבניות, וואלה טעות טעימה מאוד.
    יושבים על גג המסעדה ורואים 360 את ההרים המושלגים, עושה סרטון של טיים לאפס.
    קניתי שוקולד סניקרס גדול כי הייתי חייב סוכר לגוף - 150 רופי נאפלי = 4 שקל.
    מממשיכים במסע, מגיעים לאגם גדול בין ההרים ואני משתחרר ומתחיל לרקוד ולקפוץ לי מהיופי והקור של הרוח שמקיפה אותי.
    ממשיכים ומגיעים לכפר הסופי - Upper Pisang, כמו שמו הכפר מחולק לחלק עליון וחלק תחתון. אני ישנים בעליון בגלל שנוף יפה יותר. המלון יחסית מעפן, 8 חדרים, חדר אוכל, מקלחת אחת לכולם, חדר שאני וירדן מקבלים קטנטן וזורמים בו מים בריצפה המגיעים מהמקלחת שבצד השני של הקיר, ואין לני שירותים לעומת שאר החדרים.
    חשמל דווקא יש בלי בעיות.
    מניחים את הדברים, ויוצאים לסיבוב שטן בכפר- עולים למקדש יפיפיה בקצה הכפר ורואים עוד יותר את הנוף המשגע והמושלג. גורי כלבים רודפים אחרינו, מימי הכלבה מופיעה פתאום אחרי יומיים שלא ראינו אותה ומבינים שהיא לא תחזור לכפר ממנה היא באה😅
    חוזרים לארוחת ערב ואני מתקלח, הזמנתי דאל באט בשביל להתמלא.
    משחקים קלפים קצת עם חברינו הירושלמים והולכים לישון.
    לילה טוב.
    Read more

  • הדרך ארוכה ואני ציפור בנדודיייי 🕊

    March 24, 2022 in Nepal ⋅ ☀️ 4 °C

    מתעוררים בחדרנו הקטן והרטוב (לא זוכר אם כתבתי אתמול אבל המקלחת נוזלת דרך הקיר לתוך החדר שלנו).
    לצחצח שיניים במים של מעלה וחצי זה מאוד מרענן, ככל שהזמן שעובר ואני והקור מתחברים אני תוהה מה יהיה שאחזור לחום.
    הזמנתי לארוחת בוקר פנקייק שוקולד - אם לא הסברתי עד כה ההזמנה מתבצעת לילה לפני כך שאם באלי משהו אחר אין אופציה לשינוי.
    פניקייק מעפן אבל תוספת של חמאת בוטנים הצילה את המצב 👌🏼
    מתיחות וקצת נמרחות של בוקר ויוצאים לדרך.

    יוצאים מהכפר ובוחרים לקחת את המסלול הנמוך יותר - יש גבוה ונמוך, ההבדל הוא טיפה בנוף ובעיקר בקושי.
    ירידה לשביל ואז עלייה של חצי שעה ומשם רק מישור מישור עד סוף היום.
    אני והגו מנסים לשחק ״אמצע״ - זריקת מילים עד שאומרים את אותה מילה, אסון ואי הצלחה מוחלטת.

    פקל קפה מול נוף מטריף, פותח את השקיות האחרונות של האגוזים והמנגו המיובש. פינוק אמיתי.
    כפר מטריף באמצע מישור ענקי, הרים מושלגים מקיפים ב360 את הכפר, סוסים, שקט, רוח קרירה, ציפורים בכל מקום.
    קצת לפני הגעה לכפר רואים לראשונה יאקים, מפוזרים על שדה ענק בערך 100 יאקים. חיות לא פרופורציונליות אבל גוש של פרווה ועיניים פוזלות.

    16 ק״מ הליכה יחסית רגועה והגענו לכפר Manang שבו אנחנו עושים 2 לילות בשביל להתרגל לגובה. אחרי שיבוחים אין סופיים של המדריך שלנו מגיעים לכפר שנראה קצת נטוש ולדעתי (כל השאר לא מסכימים) דומה למערב הפרוע. שביל מאוד רחב לאורך כל הכפר ובתים לכל האורך.
    בנייה עתיקה מאבנים ממש כמי ימי הביניים. נכנסים למלון שלנו שהוא מלא בקתות צבעוניות.
    מקלחות, ארוחת צהריים - ספרינג רול שוב. טעים לי. משחקי קלפים, מוזיקה, קונה חולצה ארוכה דרייפיט כי לא לקחתי כזו - 1500 רופי.
    כולם עושים שנצ ואני והגו יושבים על כוס צאי מאסלה. ומדברים עם אנשים בדייניג רום.

    ארוחת ערב מגיעה, אני ודן הזמנו יחד המבורגר *יאק* וספגטי עגבניות גבינה. היה טעים מאוד אבל לא הכי טעים שאכלנו.
    פטפוטים וזז לישון.
    Read more

  • יום חופש במאנאנג

    March 25, 2022 in Nepal ⋅ ☀️ 3 °C

    יום חופש באמצע טרק, לא יודעים במה זכינו, איך חוזרים ללכת אחרי יום חופש? קמתי ב10:00 וגם בגלל שדן קפץ עליי.
    יום רגוע למדי- התפנקות בקפה ומאפה בבית קפה קטן שיש פה, מסע קניות של שוקולדים, משחקי קלפים עם נרגילה, מלא אוכל, כביסה, סיורים קצרים בכפר. וזהו. נראלי אין לי מה להרחיב יותר מידי.Read more

  • אנאפורנה ✅

    March 28, 2022 in Nepal ⋅ 🌙 -6 °C

    יום אחרון לטרק שלנו!
    קמים סופר מוקדם, עוד חושך בחוץ.
    ישנו לא כלכך טוב עקב:
    - מלא רעשים של קבוצות שבחרו לצאת עוד יותר מוקדם.
    - עקב הריח הרקוב של הברוקולי בשירותים שבורח החוצה לתוך החדר.
    - עקב הכאב ראש שכולנו סבלנו ממנו ופסיכולוגית כולנו פוחדים שחטפנו מחלת גבהים. (אל דאגה אם אני כותב את זה סימן שעברנו זאת)
    - מספר ההתעוררויות הלא קטנות לשירותים עקב תופעות הלווי של הכדורים נגד המחלת גבהים.

    אבל קמנו בחיוך ששרדנו את הלילה ושהיום מסיימים את המסע הזה.
    מנסים לאכול דייסה בבוקר אך ללא הצלחה כי אין תאבון ויש בחילות בנוסף לכל התופעות של הגובה.
    המסע מתחיל בעלייה אין סופית שמתברר שנגמרת בכלל בפס כלומר

    ישנו בכפר שגובהו 4550 מ׳ ועלינו עד לפסגה שהיא בגובה 5416.
    הדרך מהכפר עד לפסגה היא 5 ק״מ.
    כלומר 866 מטר גובה שעלינו ואין אוויר וכמעט כל הדרך בשלג.
    לקח לנו 4:30 שעות להגיע לפסגה. אם תחשבו את הקצב הליכה תבינו כמה הוא איטי.
    עשינו זאת. הגענו לפסגה, הדרך מהממת מלאה שלג, מפלים קפואים, העננים נראים כמו בצבעי הקשת עקב הקרבה לשמש והגובה שלהם. יכולים לראות תיעוד בתמונות.
    שאפו לגוף שלי לא הרגשתי שום כאב ברגלים / גב / ידיים, רק הראש כאב ואין הרבה אוויר לנשום אז נושמים בכבדות.
    בפסגה יש בקתה קטנה של בחור שעובד שם 15 ימים ואז מתחלף. והוא מכין תה או שוקו חם למי שמסיים. המחיר בהתאם.
    תמונות ניצחון וישר מתחילים לרדת כי קפוא ויש רוח שגורמת לך להרגיש שיש לך כבר דלקת ריאות.

    הירידה התחילה. 10 ק״מ של ירידה שבסופה אנחנו מגיעים לגובה של 3450 מ׳. הברכיים מורגשות ויש המון החלקות, אבל רק מצחיקות.
    הנפש כבר גמורה, אבל בסוף הירידה מגיעים לכפר גדול ולכמות אנשים שלא ראינו כבר עשרה ימים. מגיעים למלון גדול עם חשמל נורמאלי וויפי עובד. אוכלים ארוחת ערב מוקדמת ונרדמים כבר ב20.

    לפי הטלפון עשינו ביום הזה כ21.5 ק״מ שזה הרבה יותר ממה שהמפה אומרת מהדרך שעשינו. אני בוחר להאמין לטכנולוגיה ולכן עשינו כמות נכבדת של דרך.

    רועי בירן עשה את האנפורנה. 👋🏻
    Read more

  • Highway Of Hell🛑🚧

    March 30, 2022 in Nepal ⋅ ⛅ 20 °C

    יום אחרי מסע כומתה.
    מתעוררים ב7:30 בקושי רב, רגליים תפוסות שאלוהים ישמור.
    יוצאים ב8:30 בלי קפה ובלי הרבה נוזלים בגוף כי הקשיבו טוב - אנחנו עומדים לסוע 11 שעות בדרכים לא דרכים.
    9:30 יוצאים באוטובוס שדומה קצת לטיולית. התיקים נכנסים בבגאז בדחיסות ובהמשך אגיד למה אני מציין את זה.
    אוטובוס הנקרא ״דלוקוס״ לפי המקומיים, מאוד מאוד מאוד לא נוח ואין הרבה מקום לרגליים. ורחוק מדלוקוס.

    מצב הכבישים בנפאל- בוא נאמר שאבא לא יכול לכעוס עליי יותר שאני נוסע עם נטשה ביער במושב כי מה שהאוטובוס הזה עבר מראה שכל רכב פרייבט יכול לשרוד כל שטח בארץ אם מספיק יירצה.

    כבישים מפורקים. זה לא נקרא כביש בכלל, הכל אפר וסלעים ואבנים ענקיות ובורות ונחלים ותהום ענק בלי גדר. אבל ידעתי מה הולך לבוא עליי אז אני סתם מציין לכם את זה אם אינכם חוויתם זאת עדיין.
    אני בחרתי להתעלם מהמצב ופשוט לעשות מרתון של הסדרה בריגינטון עונה 2. מעולה ביותר.

    במהלך המסע שלקח לנו 11 שעות- אנשים מקומיים עלו וירדו במהלך הכפרים שעברנו.
    נתחיל במי שעלה איתנו בכפר מוקטינט (איפה שישנו) - תדמיינו הומלס שיכור שלובש כתום אדום ונחשב קדוש קצת, זקן ארוך, שיער אסוף בצעיף מלוכלך, ללא נעליים ומסתובב עם דלי מים. סתם ככה. כל הנסיעה הוא שפוך על הספסל האחורי וכל קפיצה שהאוטובוס עושה הוא עף ודופק את גופו בכל מקום. רק מזכיר שכל הדרך זה אבנים אז…
    הא והוא לבש משקפי שמש אופנתיות.

    יחד איתו במהלך הדרך עלו עוד כמה אנשים מיוחדים - איש קדוש נוסף שהתהלך עם נוצות טווס וממלמל לעצמו דברים.
    אנשים מסריחים.
    ילדות בית ספר.
    זקנים זקנות.

    המון תחלופה במהלך הכפרים שעברנו.

    אחרי 5 פרקים, 2 עצירות אוכל, 10-15 העלאה והורדה של נוסעים, שעה של דיבורים בין חברי האוטובוס.
    הגענו סופסוף לפוקרה !
    כבר חושך, יורד גשם קל, זוכרים שאמרתי על התיק בבגאז? אז מתברר שהבגאז הוא גם איפה שהגזוז של האוטובוס נמצא = כל התיקים אבק ומפויחים (המצאתי מילה?).
    תופסים מונית מהקצה של העיר לסוכנות ׳שלום׳ איפה שאנחנו נפרדים מדינס הפורטר המתוק שלנו.
    ישנים במלון הצמוד שכמובן ידידותי לישראלים וכולם פה יודעים מילים בעברית.
    יוצאים לאכול במסעדה מפונפנת, פוגשים את חגי ואסתר אחרי שלא ראינו אותם מאז קטמנדו- הזמנו פיצות, נרגילה, את כל הקינוחים, ארוחת חלומות של אחרי טרק. עלה רק 800 רופי.

    גמורים עייפים מיום של רק נסיעה ולילה טוב👋🏻

    נ.ב. תודה לאמא על המסטיקים נגד בחילה שהיא נתנה לי. חובה לכל הנוסעים למזרח. לא סבלתי לרגע מבחילה בנסיעה הזו ❤️
    Read more

  • פוקארה בערפל

    April 1, 2022 in Nepal ⋅ ⛅ 27 °C

    הגענו לפוקרה.
    אחרי יום הנסיעות הקשוח משנים הילוך, וכך גם היומן שלי משנה קצב.
    אגיד זאת למרות שכל מי שאני אומר לו את זה אומר איך אתה משווה? - פוקארה עיר על גדות אגם גדול (קטן מהכינרת) מזכירה לי את תל אביב באווירה עם המסעדות והמועדונים, טיילת כמו באילת הישנה עם כל הדוכנים, מתקנים, ובתי הקפה.

    אבל כן זו עיר במזרח. כל החנויות מוכרות את אותם הבגדים, חנות ליד חנות אותם הבגדים, הצמידים והתכשיטים.

    מסעדות מקומיות עם אוכל רחוב מהיר ושמן, באבל טי! לא טעים עד כה.
    מסעדות מערביות, בתי קפה עם כל סוגי הקפה שאי פעם שמעתם עליהם.

    לעומת קטמנדו, פוקארה שקטה, בלי צפירות ואין בה יותר מידי תחבורה בכללי. יכול להיות שחוויתי רק את החלק התיירותי שלה צריך לציין.

    האגם Fewa / Phewa שלצערנו חווינו אותו במצב של אובך כבד ולא נהננו מהפוטנציאל שלו. בלבו נמצא אי קטן שעליו יש רק מקדש ואפשר להגיע אליו עם סירה קטנה בעצמך או עם סירה גדולה בטיול מודרך.

    נפאלים עד כה אנשים רגועים. לא קופצים עלייך ונדחפים לך לחיים אבל עקב הקורונה גם הם מנסים להשיג כסף ומנסים למכור לך פה ושם דברים, החלק הנחמד הוא שאפשר להתמקח על הכל. להוריד אותם מ1500 ל750. ובגלל שהם ימים שלמים לא מוכרים לאף אחד כי אין פה מספיק תיירות עדיין הם פשוט מסכימים.

    רכישות שנעשו עד כה:
    - מכנס מזרח - בד שדומה ליוטה, צבע שמנת, בארץ אני לא אלבש אותו כמובן. 650 רופי.
    - 2 זוגות משקפיים - המשקפיים שלקחתי מהארץ התפרקו ואמרתי לעצמי למה לא פשוט לקנות חדשים ולהתעסק בתיקון בארץ (הוא יהיה בחינם גם בארץ תרגעו). 1700 רופי, במקום 2000.
    - צמידים מחוטים כאלה בצבעים נטרליים שיתאימו לשאר הצמידים שאקנה. 400 רופי ל2 צמידים.

    חווית המסאז- כמו שאמרתי, פוקארה, הורדת קצב, רוגע, רביצה ומסאזז. פול באדי, חוויה קצת מטרידה עלולה להיות אבל זה רק אם אתם לא אוהבים שנוגעים בכם. אפשר להגיד שאתה נטבל בתוך אמבט שמן, לבוש בתחתונים שהם כמו הכובע ששמים במפעלים על הראש שלא ייפול שיערות לתוך הבלילה.
    בחורה קטנה שמגיעה לך לפופיק מבצעת בך בחישה כמו בבצק, השרירים התפוסים מהטרק מקבלים בלבלה אם הם עוד כואבים, לוחצת מועכת מכה נוגעת בדיוק איפה שתפוס, מרגישה איפה אתה לא בטוב ומשתקעת 15 דקות באותה נקודה.
    חוויה חיובית! בסוף.

    האוכל עד כה לא קשה כמו איך שהכינו אותי לקרב עם אין ספור כדורי נגד ה: שילשול קל, שילשול בינוני, שילשול חריף, עצירות פשוטה, עצירות נוקשה, חיידק פלופלו, חיידק הטיפוס וכו׳
    האוכל סבבה לגמרי, גם המקומי הדאל באט, המו-מו, הצאפטי וגם יש פה אוכל מערבי טעים טעים. מסעדות צמחוניות, טבעוניות.
    קיצר אחלה אחלה.
    ברים עם קוקטיילים, נרגילות, מוזיקה מערבית, רועי רוקד ונהנה לו.

    ישנים בUnicorn, הוסטל בסיסי, חדר בסיסי, שירותים מקלחת בסיסים - המקלחת חייבת להשפריץ על כל האסלה הרצפה והכיור אחרת זה לא בסיסי.
    כמו עדר הישראלים כולם ישנים באותו המקום ואפשר כבר לשמוע את הגיטרה בחוץ עם שירים בעברית, ובנות שעושות אחת לשנייה חינה.

    עד כאן עידכון מפוקארה העיר שאמורה להיות מספר 1 בנפאל אבל היא מספר 2.

    חוויות חדשות מכאן יקבלו עוד עידכון.
    עד כאן עוקביי הרבים (היי אמא ואבא).

    שלכם, רועי במזרח.
    Read more

  • Begnas Lake 🛶

    April 5, 2022 in Nepal ⋅ ☀️ 31 °C

    שלום לכל עוקבי המרותקים והמרתקים.
    כאן רועי המטייל שלכם עם עוד מקום חדש ומרענן.
    לאחר שהייה ארוכה בפוקארה עיר האורות, יצאנו שוב לקאנטרי סייד לנשום אוויר ולהירגע עוד יותר בבטן גב על שדות האגם הנקרא באגנס.
    45 דקות נסיעה בג’יפ נחמד שהציוד מחובר לגג, והפעם כיסינו את תיקנו בכיסוי גשם במידה ויהיו ענני אבק שיאיימו ללכלך אותם.

    מגיעים ללוקשיין למלון עם מספר קומות עם לובי פתוח לרחוב שקיבלנו המלצה על ידי חברנו עודד (ישראלי שהפך ממזמן למקומי) שבא איתנו לאגם. מהר הבנו שהמיקום לא מדויק לנו כי אינו נמצא על מרגלות האגם ודורש עוד מספר דקות של הליכה כל פעם - לא בשבילנו.
    אז הלכנו אל המיקום האחר ששאר חברנו שהיו פה לפנינו המליצו עליו ויש לו שם מפוצץ - “Hakuna Matata”.
    בדרך התברברנו והצלחתי להחליק בבוץ ולקבל שריטה ברגל ומספר כתמי בוץ על התחת, ו… אבדו משקפי החדשים שקניתי בפוקארה. תודה תודה בהחלט כל הכבוד לי.

    הגענו להוסטל חד קומתי, מטבח פתוח, חלל ישיבה תחת לולון חמוד, מדרגות עם פינות ישיבה בצדדים ישר אל האגם.
    הכי חשוב - טרזן לתוך המים.
    סירות קנו חונות למרגלות הבטון.
    בעל המקום ששמו דומה לשם אימרי, יודע חצי עברית ומכין אוכל ישראלי כמו פלאפל, טחינה, חומוס, פיתות, סביח, לאפות, שניצל ועוד.

    2 לילות ישנים במיקום. אני דן וגורדן חולקים חדר.
    היום יום נראים ככה -
    ארוחת בוקר שקשוקה וקפה, נשנושים נשונשים, נכנסים למים, קלפים, דיבורים, מוזיקה, אוכל, אוכל, קינוח מדהים הנקרא Hello To HakunaMatata, שילוב של בננה עם שוקולד עם פאדג עם רולים ממולאים בבננה חמה ועוד שוקולד ומעל עוגיית פאדג. שחיטות.

    לקחנו שעתיים של שייט בקאנו, 2 סירות 4 בכל אחת, ושטנו לעבר ריזורט ענקי שהחברס ראו בטיול בוקר שלהם. חנינו בסיפון ועלינו לטייל במקום, השוטר שחיכה על המזח עקב אחרינו ברחבי הריזורט לראות שאנחנו לא מאבדים את דרכנו לקבלה.
    נהננו ראינו צילמנו וברחנו חזרה לסירה וחזרנו להוסטל שלנו.

    סוף ה3 ימים ליד האגם אני הגר עמרי (אחד מהירושלמים) ועודד חזרנו לפוקארה.

    אני והגו הולכים לארוחת ערב עם חגי ואסתר שעוזבים את נפאל לתאילנד מחר בבוקר.
    Read more

  • Kali Gandaki Rafting🚣‍♀️

    April 9, 2022 in Nepal ⋅ ⛅ 26 °C

    שלושה ימים של ראפטינג שהגיעו אחרי המון אי ודאות שלי אם אני יוצא או לא.
    יצאתי!

    סיכום אירוע - חוויה ביותר. מומלץ.
    ציון - 9/10.

    נתונים:
    16 חברה ישראלים שיצאנו לטיול.
    15 שרדו, כןכן אחת לא שרדה - של שלנו החמודה חטפה וירוס וחזרה לפוקארה.
    8 אוהלים שבכל אחד ישנו שני אנשים, כמובן שאני ודן נקבל את האחד שלא נסגר טוב. בלילה האחרון כשלנו בבנייה אך בלילה השני עשינו את האוהל היפה ביותר.
    7 ארוחות שף מאולתרות בשקיות ניילון ובישול מהיר שהיו מאוד טעימות ומוצלחות: כללו בתוכם פסטות, מרקים, סלטים, ממרחים, עוגה ענקית שהופיע ממקום לא ידוע, פנקייקס, פירות חתוכים, גבינה קשה מחלב יאק.
    3 ימים של ראפטינג, יומיים מתוכם סוערים עם חתירה בזרמים וראפיד קשוחים ויום אחד של חתירה כמו בקייקים בכפר בלום.
    2 לילות שינה, אחד עבר בסבל של זיעה בחום והערב השני היה חלק עקב הידיעה מתי מתקרר.
    2 קפיצות למים מצוקים חמודים וגבוהים, כמובן שאני נחתתי על התחת.
    2 אירועים במים- התהפכות למים שהפכה את החוויה לעוצמתית יותר, מערבולת שנגרמה ע״י סלע שנתקענו בתוכה למשך 2 דקות ומלא מים נכנסו לסירה וכמעט טבענו יחד עימה.
    1 אירוע חברתי כושל בו הצוות שלנו החליט להשתכר ולעשות לנו הפעלות מצחיקות כמו לרקוד וחידות רדודות. מבדר ביותר.
    Read more

  • טרק עם תיק קטן 🎒

    April 11, 2022 in Nepal ⋅ ☀️ 17 °C

    אחרי אין סוף התלבטויות מה באלי לעשות ולאן אני ממשיך החלטתי שאני יוצא עם הקבוצה לטרק הקצר שנקרא פנצסה- טיול של 3 ימים.
    יציאה ב7:30 מהסוכנות של סאם, אני כמובן מגיע באיחור אופנתי של בוקר מוקדם לי מידי, חנינו את המוצ׳ילות הגדולות בחדר המבטחים של הסוכנות, לקחנו מונית לתחנה המרכזית שממנה יוצאים האוטובוסים המקומיים ומשם עד לפאדי למי שחד על השמות ישים לב כי הנפאלים חוזרים על עצמם ועל השמות של הכפרים שלהם.

    ההתחלה של הטרק מאוד מפוקפקת ומתחילה באמצע כביש ראשי עם גרם מדרגות אין סופי שבסופה עשינו עצירה לתה ועוגיות עם חמאת בוטנים וברקע נוף המשקיף לעמק של פוקארה. זאת הייתה הפעם האחרונה בה נראה נוף בטרקון שלנו מאחר ומהרגע הזה נכנסנו לתוך ענן ענק וערפל שבקושי רואים כמה מטרים קדימה.

    היום היה יחסית קצר והגענו בשעות הצהרים כבר לכפר שבו נישן הלילה בשם Australian Camp. שהשם שלו נקרא ככה עקב זה שהיו פעם המון אוסטרים שהגיעו לנפאל ומאוד אהבו את המקום והחליטו להישאר שם והכפר נקרא על שמם. עקב זה שהמקומיים לא הצליחו להגות טוב את המילה אוסטרים הם הפכו את זה לאוסטרלים.

    שוקו חם אחרי המקלחת שהיה לא כלכך טעים ואחריו ארוחת ערב במקום חמוד עם דשא ענקי ששיחקו עליו המון ילדים כדורגל, אני קניתי צמיד נוסף לאוסף שלי וכבר היד שלי מתחילה לקבל צורה חזרה. מסביבנו היו כל מיני קבוצות של מטיילים שמתברר שעושים טרק רציני יותר שיש באיזור.

    הולכים לישון אך בדרך למיטה החמה והנעימה מחכה לנו חבורת בנות שעושות מסיבה מסביב למדורה עם רמקול ענק ושמו שירים נפאלים ורקדו ושרו עד השעות הקטנות של הלילה. מזל שאנחנו עייפים מידי בשביל שזה יפריע לנו.
    Read more

  • Seder Passover in Begnas Lake

    April 15, 2022 in Nepal ⋅ ⛅ 27 °C

    אחרי יומיים מנוחה בפוקארה מהטרק הקצר בהם עשינו כביסות, אכלנו ושתינו המון קפה טוב נסענו החבו המצומצמת שנותרה אל האגם הנחשק שכבר בילינו בו מספר ימים עבור המטרה לחגוג את הסדר בחברתם של אנשים נחמדים וללא כותרת דתית.
    נסענו במונית והגענו להמוניות של נפאלים שנמצאים כאן בהמשך לחגיגות השנה החדשה שלהם, המקום היה מבולגן ועמוס אך עתיד להסתדר כאשר גל הישראלים שהיו נוסעים לחגוג את החג בבית חבד והנפאלים חוזרים לביתיהם גם כן.

    הגענו יום קודם לסדר בשביל להתמקם ולהיכנס לאווירה של המקום.
    אני אחרי לילה לבן בפוקרה הגעתי ורציתי לקבל שנצ טוב ומפנק שירגיע אותי ואת הגל חום שנפל עליי. אך החדר לא מוכן לקראתנו והכל בקצב הנפאלי האיטי שגרם לכך שקיבלנו את החדר רק ב17.
    הלכתי לישון ב18 עד למחרת.

    יום החג וצריך לצבור אנרגיות לשירים והריקודים, אז אני גורר הכי הרבה זמן שמצליח במיטה. ראיתי סרט! סופסוף אמרתי סטופ לפומו ונשארתי במיטה לצפות בסרט.
    יצאתי מהחדר ב12 בצהריים. חישוב- הייתי כמעט 18 שעות במיטה.
    ממשיך עם הרביצה פשוט מחוץ לחדר, נכנסים למים, אוכלים Hello to the hakuna matata. אוכלים שקשוקה, שייקים והרבה כיף.

    שיחות וידאו לבית וקצת חברים, התארגנות לחג והתחלנו בסדר המאולתר שלנו.
    סהכ היינו 25 חברה, את רובם הכרנו במהלך נפאל, חברים של חברים, חברה שעשו איתנו את הטרק, עילי ויונתי חבריי מיפו הקסומה, ועוד ועוד.
    שולחן ארוך עם מפות ופרחים מאולתרים, צלחת פסח שכללה-ביצה, דבש, חסה, רוטב כלשהו, נענע ולימון. קראנו הגדה בנוסח קיבוץ שלא הכילה את המילה ה׳/יהוה/הקדוש ברוך בשום צורותיו. והאמת שהיה מאוד מאוד נחמד. אכלנו מלא אוכל שהכינו לנו המקום מבעוד מועד, כמה בנות טחנו מצות והפכו אותם לקנדיילך ומרק לפי מתכון של סבתא שפרה (לא יודע מי זאת) אבל יצא טעים ממש!
    אכלנו שתינו השתכרנו רקדנו חיפשנו את האפיקומן והגו מצאה אותו, ופרשתי לישון מבלי להקיא כמו רוב משתתפי הערב 🙌🏻
    Read more

  • Bye bye Pokhara !

    April 16, 2022 in Nepal ⋅ ☀️ 27 °C

    חזרתי קהל נכבד.
    יודע שהתגעגעתם, הרגשתי שאני קצת חוזר על עקבותיי ושאין טעם שאעלה שוב את אותם המקומות.
    אך בהחלט החוויות שונות לגמרי ויחד איתם גם האנשים שחוויתי איתם.
    אנסה להמשיך מאיפה שסיימנו…

    16/04 עד 24/04

    חזרנו מן חגיגות הסדר פסח חזרה לפוקארה עיר האורות, הימים האחרונים שלי עם הגר ודן.
    אני חזרתי יום לפניהם בשביל להיות עם תומר חברי והפרטנר החדש שלי לטיול לפני שהוא נוסע לעשות ראפטינג. ישנים יחד במלון מפואר (יחסית) שעולה לנו 2800 רופי נפאלי לשנינו. ואחרי שתומר עוזב אני מחליט להישאר עוד לילה להתפנק לבדי במלון.

    הולך למסעדות, ברים, טיול בעיר, מבזבז כסף על עוד קצת בגדים ואקססוריז, מבלה בנעימים קצת לבדי.

    יושב לארוחת פרידה מדנקו והגו שיוצאים לטרק ויונתי ועילי מצטרפים גם.
    יושבים במקום מפוקק שנקרא גוד פאדר שאנחנו עדים למריבה בין מקומי לתייר שיכורים. הפרידה עצובה אבל מרגישה לי כזמנית.

    מעביר עוד יומיים בלי תומר שנמצא בראפטינג, מטייל קצת עם בוסקילה חברי מהצבא שבדיוק סיים את האנפורנה יחד עם עוד 2 חברים שלו, עושה להם סיבוב בעיר ומרגיש כמו מדריך מקומי שמציג את כל המקומות בהם הכי טעים, איפה קונים דברים , איפה המקומות שינה הטובים ואיפה המסאז הכי יוקרתי.

    תומר חוזר עם החבורה שלו ואני מצטרף אליהם לעוד סבב בבאגנס, פעם שלישית גלידה.

    החבורה כוללת את - תומר, מאי, הדס, יעל, זוזו ופוני. כולם מקסימים ומדהימים. נותנים לי ישר תחושה שאני חלק מהחבורה ומצחיק וכיף איתם.
    בבאגנס אני ותומר לקחנו חדר משלנו, מבלים שוב בהמון אכילה של קינוחים, שקשוקות ושייק בננה לאסי.

    לעומת הפעמים הקודמות אני קצת יוצא מגבולות ההוסטל אקונה מטטה ואוכל בעוד מקומות.

    לאחר 3 לילות חוזרים לפוקארה לשהייה נוספת של עוד 2 לילות ומתכננים ומארגנים את הטיסה שלנו להודו 👏🏻

    - הטיסה עצמה עלתה לנו 120 דולר, לא הכי זול אבל גם לא יקר.
    - ויזה להודו עלתה לנו 40 דולר ועשינו אותה עצמאית, כאב ראש גדול ושעתיים של המון עצבים ומלחמות עם האתר והעלאת קבצים. ***המלצה שלי לעשות דרך אתר שעושה לכם.***
    - בהמשך עושים גם טופס בריאות.

    קנינו כרטיס נסיעה לילי לקטמנדו בטענה שלי כי פחות חם, אנשים ישנים, ואין יותר מידי עצירות (למרות שכן היו).
    בפועל מזל הנאחס נפל עלינו וקיבלנו 2 תינוקות חמודים מתוקים ששברו שיא של בכי רצוף של 4 שעות. התחלקו ביניהם כשאחד סיים השני התחיל.
    תומר איכשהו ישן רוב הנסיעה ואני גמרתי את כל ההורדות סרטים וסדרות שעשיתי.

    אחרי משהו כמו 9-10 שעות נסיעה לבסוף הגענו לקטמנדו.
    Read more

  • Bye to Nepal! 🇳🇵

    April 27, 2022 in Nepal ⋅ ☀️ 29 °C

    אחרי הנסיעה הארוכה מפוקארה הגענו ב05:00 לקטמנדו ירדנו בקצה העיר ולקחנו מונית להוסטל יוג הפופולרי ששהיתי בו גם בפעם הקודמת.

    קיבלנו חדר פרטי ב1500 רופי ללילה שהיה יחסית נקי וכולל מקלחת ושירותים.
    הגענו לפה בחששות שאולי מילאנו את הויזה להודו מאוחר מידי, ושהיא לא תאושר לנו פתאום או נקבל אותה ממש ברגע האחרון. אבל תוך 14 שעות מייל הגיע עם ויזה מאושרת וישתבח שמו של מי שבנה אותה.

    אחרי שינה עד 13 יוצא שוב לטייל ברחובות ומבין שהחוויה שונה כאשר אתה כבר מרגיש מנוסה ובטוח להסתובב ברחובות. פתאום כל אדם שבא ומציע לך סמים הוא אדם שכיף לצחוק איתו, כל מוכר חלילים הוא החבר שלך, ואתה משוחרר ובעל הבית.
    הולכים אל המקומות המוכרים, הגג של היוג, קפה הימלאין, or2k, ועוד קצת מקומות חדשים שפספסנו ושמענו עליהם במהלך השהייה בנפאל,
    מבלים אני תומר ופוני בקטמנדו מבזבזים את כספנו שנותר, נכנסים לחנות ספרים ענקית עם כמה קומות, הולכים לשוק מקומי עם בגדים של נפאלים ולא בגדים של תיירים. פוגשים אנשים שגם טסים איתנו להודו, איחודים מפתיעים ומרגשים עם של כרמל ועלמה בידיעה שהן בקטמנדו אבל במפתיע סתם ככה ברחוב. מוזר להגיד שכבר מתגעגע אליהן ולטייל איתן כי עברה שנייה וחצי. מגלה שעלמה טסה טיסה אחת לפנינו להודו וכנראה אפגוש אותה בהמשך הקרוב. כרמל ושל איתנו בטיסה ונפרד מהן בהודו בדרכן לפיליפינים.

    חברו של תומר, עמית חנניה מצטרף אלינו לקטמנדו מהארץ והגיע לעשות את האוורסט, אחרי סיור קצר שעשינו לו נסענו כולנו למקדש הקופים.
    מקדש הקופים! נסיעה קצרה במונית ומגיעים לעלייה של בין 300 ל400 מדרגות לא קשה מידי והסבל לא מורגש כי יש המון עצירות של צילומים.
    פסלי בודההים/אלים הינדויים יפים, קופים קטנים וחמודים שגונבים מאנשים אוכל, קבוצות של צעירים שעושים כושר ורצים למעלה למטה במדרגות, נוף מטריף של כל קטמנדו, והמקדש עצמו בקצה המנהרה (המדרגות).
    מגיעים לטופ, שם מחכה לנו אדון נכבד שיש אומר לנו - Pay.
    לא יודע מי ולמה אבל ישראלים החליטו שלא בא להם לשלם כי אם מקומיים לא צריכים לשלם אז גם הישראלי גם לא צריך. ואנחנו כישראלים טובים אכן לא רוצים לשלם. מלחמת אגו ומסע שקרים מול הנציג שעומד עם מקל עבה ומאיים בטענות כי שילמו למטה וכנראה עקצו אותנו (שקר), היינו פה כבר הבוקר ומראים לו תמונות מגוגל מאפס (שקר), הוא עומד זקוף ומפציר כי ישראלים עם קקה ושצריך לעשות שלט - אין כניסה לישראלים.
    אנחנו לא מתייאשים ופשוט מתיישבים לידו בספסל וצופים בנוף לקטמנדו, ובנתיים פוגשים את לאון בחור זקן בן 65 ישראלי שגר בתל אביב ומקשקשים, הוא מצטרף אלינו במסע האגו מול הנציג.
    וואלה השתלם לנו והנציג ויתר ואמר לנו כנסו כנסו בפרצוף נואש (פשוט הוא רצה כבר ללכת הביתה).
    נוף מהממם ומקדש מרשים, קופים מקפצים ומלא ריחות באוויר, כוס תה שחור מילדה חמודה ושקיעה במקום.
    יורדים חזרה לקחת מונית לטאמל יחד עם לאון ואוכלים איתו ארוחת ערב במסעדה הודית.

    עושים ארוחת פרידה מקטמנדו ומעמית בפיצה - Ice&Fire המומלצת ביותר, כמובן ששם פוגשים את כל הישראלים חברנו שכמו שאנחנו הגענו גם הם.

    ערב סרט שלי ושל תומר, צופים בסרט נודל. סרט ישראלי ישן ומומלץ. מביא אותנו להירדם מאוחר ובכך קמים בבהלה ביום הטיסה. 12 בצהריים והטיסה ב16:45.
    רצים לקפה, מעבר מהיר בסוכנות שלום להגיד להתראות ותודה על הכל, אריזה מהירה של התיקים ולוקחים מונית לשדה יחד עם פוני ויואב שאני והוא מסתבר עשינו קורס מכים יחדיו.
    מגיעים לשדה שלעומת הכניסה לנפאל, תהליך היציאה יותר מרשים וקפדני. אחרי 45 דקות כבר מגיעים לגייט, מבזבזים את כל הרופי הנפאלי שנותר על עוד קצת שוקולדים וקפה.
    איחור קטן ביציאה אבל לבסוף ממריאים, מקבל מושבים בEmergency Exit יששש עוד מקום לרגלים, יואב במקרה קיבל מושב לידנו והוא עושה בעיות בטיסה - לא מבין את הליידי שמסבירה לנו את הפעולות ביצוע בעת התרסקות, מזמין מלא אוכל מההעגלה ומגלה שאין לו כסף והכרטיס שלו לא עובר גם. אבל אחלה יואב.
    טיסה קצרצרה של 01:45 ואנחנו נוחתים בניו דלהי. 👏🏻👏🏻
    Read more

  • Say hello to India 🇮🇳👳🏾‍♂️

    April 28, 2022 in India ⋅ 🌙 37 °C

    הגענו להודווו.
    הודו הודו כמה שמעתי עלייך שאלוהים ישמור.
    הגענו בחושך, שדה גדול, מרשים, נקי, מסודר, שום דבר ממה שאמרו עלייך הודו…
    מחליטים לא לעשות סים בשדה מתוך הבנה שזה יקר פי 2 מלעשות במרכז העיר. טעות.
    או לפחות טעות כי הגענו מאוחר ממש ועד שהגענו למרכז כבר הכל סגור.
    החלטנו להיות קצת מיוחדים ולקחת מטרו ללב העיר בכיוון לבית חבד לשמוע קצת עוד דעות ולהבין לאן פנינו מועדות.
    המטרו גם הוא מסודר, נקי, אין ריח של פיפי, הכל מבריק ומרשים. כרטיס עולה לנו 50 רופי. 2 שקל? עוד אלמד את החישוב.

    יורדים בתחנה הקרובה ביותר לבית חבד, או לפחות ככה פוני (עילי) אומר, מה שמביא אותנו למסע כומתה עם התיקים על הגב ברחבי העיר.
    העיר באמת מרשימה, באמת, אני יודע שכנראה פספסנו הרבה חלקים שלה ודילגנו באלגנט על האיכסה והזוהמה. אבל רגע לפני ההגעה להתראות חבד מקבלים תצוגת אופנה קטנה של שוק ובסטות ורעש ובלגן.
    לא משהו נוראי אבל.

    מגיעים אחרי הליכה של חצי שעה לבית חבד. פה קרה השוק הראשוני שלי מהודו. אנשים ברחוב שמזהים מקילומטר את היותך ישראלי באים ומדברים איתך עברית. שותפת. אין לך איך לברוח. הוא מדבר איתך ואומר היי אני אבי מהסוכנות אבי שתום לנדאו ואריק או איך שלא קוראים לו ממליץ עליה. אבל מה מתברר, שלא. זה סתם נרקומן שחושב שהוא סוכן ומנסה לעקוץ אותך בדילים.
    איכשהו מצליחים להגיע לבית חבד בלי עקיצה ׳עדיין׳. מקום מוגן עי שומר מעפן במדים עם רובה גליל ישן ומצוקמק. 2 קומות של מקום, קומת תפילה וקומה של מסעדה כשרה. חבריי אוכלים שניצל ופרגית אני מוותר על אוכל אחרי המלצה לא לאכול לפני נסיעה.
    מנסים להבין מה אנחנו עושים ולאן ממשיכים, מבינים שלא באלנו להישאר בדלהי כי היא בהחלט מפוקפקת ובזמן שניסינו למצוא מלון או דרך נסיעה לרישקש קיבלנו המון הטרדות ואנשים שגוררים אותנו לבוא איתם לסוכנות או למלון עם דיל טוב. בורחים חזרה לבית חבד שפתאום מרגיש לנו מוגן מכל הבלאגן בחוץ.
    אבודים בחלל ומבינים שפספסנו את כל הנסיעות של הסליפרים מנסים להזמין מונית שתיקח אותנו, אחרי שלוש שעות של התעסקות שיחות דיבורים עם מי שאפשר מצליחים לקבל מונית שגם מתעכבת ומגיעה רק ב23:30. משלמים מראש 3800 רופי לשלושתנו ומצליחים לברוח מדלהי.

    כבישים סלולים ומסודרים ושוב פעם אני מופתע לטובה וקצת תוהה איפה הקושי שכולם מדברים עליו.
    כן יש כל כמה קילומטרים תאונה של נהגים מפגרים שפשוט נכנסים אחד בשני או בגדר הפרדה, באמת אהבלים. וגם הנהג שלנו החמוד שלא יודע אנגלית נוהג כמו נהג שודים.
    שנייה לפני שיצאנו הספקנו לסגור חדר במקום כלשהו דרך בוקינג, בדרך אני נשארתי ער כמובן כי אני דואג שלא נגיע למקום שהוא לא רישקש והחלטתי להדליק את הנהג, התחברתי לבלוטוס ושמתי את אוסף השירים ההודיים שיש לי (כולה 3) בזכות רונילה. והוא אכן נדלק ומגביר לפול ווליום ושנינו שרים ומרקדים בכיסאות.
    עצירות בדרך למלא דלק שמצריך מאיתנו לצאת מהרכב עקב חשש לפיצוץ. ואחרי 5 שעות נסיעה מגיעים לגדה המזרחי של רישקששש.
    לא מבינים למה אנחנו יורדים רחוק כלכך מהמלון, הנהג שלנו שלא מדבר אנגלית כלל מנסה להסביר לנו שהגשר סגור ושאנחנו צריכים לחצות את הגשר המרוחק יותר רגלית כי הוא גם סגור בלילה.
    יוצאים לעוד מסע כומתה של 4 קילומטר עם התיקים, ובסוף מגיעים למלון, בעל המקום עצבני עלינו ועל החוסר תקשורת שלנו. האמת שהוא היה מעצבן גם ולא מובן בכלל בטלפון אז חרא עליו.
    עיייפים גמורים מהדרך ואני לא עצמתי עין לדקה הולכים לישון 4 שעות עד שצריכים לעשות צק אאוט כי אנחנו אהבלים והזמנו לילה אחד רק ואין מקום לעוד לילה באותו החדר.

    אבל מחר יום חדש ונקווה לטוב!
    Read more

  • Rishikesh Vol.1

    April 29, 2022 in India ⋅ ☀️ 37 °C

    בוקר/צהריים/ערב, לא יודע כבר איזה יום אנחנו ומה נחשב בוקר ומה לילה.
    אחרי יום נסיעות שארך לנו לילה שלם הימים קצת מתהפכים ואני מתחיל להיות עייף ועצבני מהחוסר שעות שינה.
    קמים מוקדם בשביל הצ’ק האאוט, משאירים את התיקים בלובי הקטן בשביל לעשות חיפוש אחר מלון אחר, בדרך פוגשים את חברנו פוני שעשה סיבוב וכבר הספיק לעשות סים.

    בית קפה שנראה מערבי קורץ לנו וגורם לנו להתיישב לארוחת בוקר וקפה לפני החיפושים. מדבר עם אמא בהתכתבות ואז שיחונת ומגלים מאוד מהר שאני יושב באותו בית קפה שהיא ישבה בו שהייתה כאן לפני שנתיים וחצי.
    פוגשים בבית קפה 2 ישראליות שעושות פה קורס יוגה והן נותנות לנו עוד המלצות ומקומות ללכת אליהם.

    חם לנו פה, המעלות נעות בין 35-40, מבינים שהעונה להיות פה כבר חלפה ואני צריך להילחם בכח עם הקושי הכי גדול שלי - החום.
    ללכת ולחפש מלון סוחט מאיתנו את האנרגיות שמזמן נגמרו לנו, אי שם עוד בדלהי ואני על 3 וחצי שעות שינה.
    לפחות הנוף שיש פה הוא חדש ומעניין-
    נהר הגנגס רחב וחוצה את העיר ל2 חלקים, מגלים כי ניתן להתרחץ בו כי זה עוד חלק שהוא נקי.
    חנויות קטנות לתיירים עם המון תכשיטים, בגדים, פיצפקסים של מזרח.
    דוכני אוכל קטנים כל 10 מטר שמגישים אוכל רחוב עם ריחות חדשים וטעימים.

    אחרי מעבר ב3-4 בתי מלון(חדרי אירוח) קיבלנו המלצה מאמא ובן ישראלים שפגשנו שאמרו שהם שוהים במקום יפה שמשקיף על הנהר, והחלטנו שאנחנו הולכים עליו. 1800 רופי ללילה, חדר עם מזגן, מקלחת, שירותים ומיני מקרר. טיפה יקר אבל אנחנו אוהבים להתפנק.

    מדליקים את המזגן על טורבו ונותנים לעצמנו להצטנן לקראת המשך הטיול היומי.
    הולכים לארוחת צהריים בבית קפה Ganga View שם פגשנו את מייק, בחור בריטי שנתן לנו עוד המלצות וגם זוג הודים שסיפרו לנו על הודו קצת. אכלנו ושתינו אוכל בינוני, מרגיש שבגלל שעכשיו לא העונה אז גם האוכל לא בשיאו כאן. פוגשים את הבנות עלמה עמית הדס ועומר שהפכו עוד בנפאל להיות חברות אמת ועשו את המעבר להודו באותו יום שאנחנו עשינו.

    המסע בעקבות הסים מתחיל ואנחנו הולכים למקום שפוני אמר, המחיר יותר יקר מבשדה ואנחנו מנסים להתווכח ולהוריד את המוכר. ללא הצלחה.
    הולכים ומנסים למצוא מקום אחר שעושה. מצאנו חנות אלקטרוניקה עם בחור צעיר שמסכים לעשות לנו במחיר מוזל 👏🏻
    יוצאים אחרי שעה של מילוי טפסים וצילומים של כל אחד מאיתנו והדרכונים שלנו, מכניסים את הסים ואומר לנו שעוד שעה זה אמור להתחיל לעבוד.

    החלטנו ללכת לכיוון הטקס שקיבלנו המלצה עליו מהבנות בקפה ומאמא ורוני. טקס שמתקיים יום יום ב17:30 חוץ מימי ראשון, טקס שהם שרים ובעצם מתפללים לאלים ומניחים קערות פרחים עם נר במי הנהר.
    כמות מכובדת של אנשים ששרים כולם יחד ומקומיים שמסבירים לנו על הטקס ומה קורה.
    אני דיברתי עם הודית על הספקטרום והתחילה לחפור לי והתעניינה בי אך לא הבנתי חצי ממה שאמרה ותהתה אם אני רווק. בזמן הזה תומר שיחק עם הילדים שמוכרים את הקערות פרחים וגרם להם להזניח את עבודתם וכנראה לקבל צעקות בהמשך שלא מכרו מספיק.

    ברחנו יחדיו מהסיטואציות לכיוון מסעדה מקומית שקיבלנו עליה המלצה ממייק, בכניסה יושב בחור שמן קירח, חוץ מצמה אחת הקופצת לכיוון מעלה בזכות המון ג׳ל שיער. הבחור כולו מאופר בהגזמה ועושה פרצוף מלחיץ ביותר.
    האוכל בינוני שוב ואני קצת מתבאס, לא בטוח אם אני מזמין את הדברים הכי לא טעים בתפריט או הבעיה היא במקום.

    עברו 3 שעות והסים עדיין לא עובד, חוזרים לחנות לברר מה קורה ומגלים כי החברת סלולר דחתה את הבקשות להפעלה של הסים. בחור אחר שעובד במקום אומר לנו לחזור למחרת בבוקר בשביל לנסות שוב.

    יום ארוך עם המון אי הצלחות וחוסר שעות שינה מביאים אותי לרצון עז לפינוק ואני לא עומד בזה ונכנס לחנות תכשיטים. שעה שלמה מעביר בחנות וקונה לעצמי 2 טבעות, צמיד ושרשרת. חלק אני מעצב בעצמי והם מכינים לי אותם למחר וחלק קניתי מוכנים. תומר קונה שרשרת ומתבאס שאני לא עוזר לו לבחור- עסוק בבחירות לעצמי והוא הפריע לי. 😤

    יום ארוך ואנחנו פורשים לישון מוקדם יחסית.

    *בפרקים הבאים* - רועי ותומר מנסים שוב ושוב להוציא סים. מה יעלה בגורלם? הכל בפרק הבא של רישקש.
    Read more

  • Rishikesh Vol.2

    May 2, 2022 in India ⋅ ☀️ 32 °C

    את הימים הבאים ברישקש העברנו ברוגע ורביצה מרובה.
    תהליך ארוך של הוצאת סים וניסיונות בכל המקומות שיש בעיר בסוף הובילו אותנו חזרה אל המקום הראשון בו שללנו עקב המחיר, ושם בצורה מהירה וזריזה היחס למקומות האחרים קיבלנו סופסוף את הסימים שלנו.

    מסעדות, בתי קפה, אוכל מקומי, שנצים, ספר, סרטים, מפגשים עם ישראלים ועם קצת זרים, מעבירים לנו את היום יום בלוז קבוע של קמים מאוחר, הולכים לאכול ארוחת בוקר, מטיילים קצת עד שבוחרים מקום לאכול בו ארוחת צהריים (שכבר כמעט ערב), ממשיכים לטייל ולמצוא עוד ועוד מקומות מומלצים ואוכלים שוב.

    אתן לתמונות להראות מה עשינו כי זה באמת לא הרבה 😊
    Read more

  • Rishikesh Vol.3

    May 8, 2022 in India ⋅ ⛅ 31 °C

    04-08/05/2022

    רישקש החמודה והמקסימה בפעם האחרונה.
    עוד ועוד ימים של שכיבה והגדלת נפח הבטן שלנו.
    קמים בצהריים, הולכים לקפה רויאל לפגוש את רז חברנו ורובצים עד לא ידע. אחרי ארוחת ערב חוזרים לחדר ועושים צפייה בסרט או סדרה עד 3 בלילה.

    פה ושם מסכימים לצאת ולטייל רק בגלל שיורד קצת גשם, עושים קניות תכשיטים לי לתומר ולאמא. עוד קצת זוגות משקפיים. המון המון אוכל הודי טעים שגם פעם ב שולח אותנו לשירותים.

    אחרי ימים קשים שהתזוזה היחידה זה מהחדר למסעדה/בית קפה וחזור, אנחנו מחייבים את עצמנו לעשות יוגה עם בחור בשם Bunny שקורע לי את הגוף וחושב שאני כמו בלרינה רוסייה.

    אנחנו יוצאים עם חששות - איך ממשיכים לטייל אחרי עשרה ימים כה רגועים ושלווים. או שלא ופשוט נמשיך את סדר היום הזה גם בשימלה ודראמסלה. 😊🙌🏻

    מזמינים מונית לעיר Haridwar שממנה אנחנו עולים על סמי סליפר לשימלה.
    מונית - 1400 רופי
    אוטובוס - 1100 רופי לאחד
    Read more

  • שימלה Shimla Vol.1

    May 9, 2022 in India ⋅ ☀️ 23 °C

    יום נסיעות תם ונשלם.
    הגענו מוקדם בבוקר עייפים עייפים כי אני שוב לא נתתי לעצמי לישון וציפיתי בסרטים וסדרות בלי סוף. כן זה הזמן הכי טוב להשלים ולא לאבד כשירות בעולם הקולנוע.
    האוטובוס מוריד אותנו בתחנה המרכזית החדשה שנמצאת כמה קילומטרים ממרכז העיר, לוקחים אוטובוס מקומי ב10 רופי במקום מונית ב400, ומרגישים שחקמנו את העקיצה. יורדים בתחנת האוטובוסים הישנה שנמצאת ממש בחלק התחתון של העיר ויוצאים למסע חיפושים אחרי מלון.
    הכרנו בחור מבוגר שלקח אותנו תחת חסותו ושילם לנו על המעליות שלוקחות אותך מלמטה למרכז העיר ולרחוב הראשי - The Mall St.
    מסע חיפושים אחר מלון שארך כשעה ובו הצטרפו אלינו עוד זוג בנות שהתאהבנו בנו וצילמו אותנו בלי סוף.
    הגענו למלון יחסית יקר והחלטנו שאנחנו לא מעוניינים להמשיך בליווי המלכותי שקיבלנו וברחנו לחדר המפנק שקיבלנו.

    שימלה זו עיר שהפכה להיות מרכז העניינים עבור הבריטים ששלטו בהודו, ובכך זכתה ביופי משולב של מבנים אנגלים ישנים עם תרבות הודית מקומית והמון המון תיירים הודים שעושים את עצמם באירופה.

    לא רק הבניינים מיוחדים אלה גם המחירים בעיר גבוהים ובסטנדרט אחר מהודו ומשביל החומוס. נכנסים לוייב האירופאי ואני מוציא את מיטב כספי על מותגים מזוייפים מדרגה ראשונה, שותים ואוכלים סטייל אירופה.

    אבל בכל זאת אנחנו עדיין בהודו, והקופים נוכחים. קבוצות ומשפחות של קופים ברחבי העיר מטילים אימה וקופצים מהגגות אל עבר כל אדם המחזיק מאכל כלשהו.
    בעת התרגלות לעיר שכחנו מקיומם המפחיד ותומר שאוכל מאוד לאט את הגלידה שלו זוכה לאיום מקוף זכר שנואם עליו ומכריח אותו לוותר על שארית הגלידה הטורקית שאכל.

    מזג אוויר מרנין ונעים מקנה לי את הרצון לטייל ולצאת ולחקור את העיר במסעות והליכות. משהו שלא הצלחנו לעשות ברישקש יותר מידי מרוב החום. עלינו במעלה ההר אל הפסל הגדול של האל חצי קוף שלהם שנקרא הנומאן, 35 מטר גובה של פסל אשר מאוד מרשים אותנו ומתחתיו זוכים לעוד הופעה מבית הלהקה Artic Monkeys שעושה שת״פ עם המקומיים. קופים שגונבים משקפים מתיירים הודים מסכנים ודורשת מהם אוכל תמורת החזרת המשקף. הודי מקומי שיושב עם מארזים קטנים של אוכל שקופים אוהבים מוכר לך את השוחד לקופים ובכך יצר לעצמו עסק ושיתוף לעולה מרשים עם הקופימים.
    Read more