הדרך ארוכה ואני ציפור בנדודיייי 🕊

מתעוררים בחדרנו הקטן והרטוב (לא זוכר אם כתבתי אתמול אבל המקלחת נוזלת דרך הקיר לתוך החדר שלנו).
לצחצח שיניים במים של מעלה וחצי זה מאוד מרענן, ככל שהזמן שעובר ואני והקור מתחברים אני תוהה מה יהיה שאחזור לחום.
הזמנתי לארוחת בוקר פנקייק שוקולד - אם לא הסברתי עד כה ההזמנה מתבצעת לילה לפני כך שאם באלי משהו אחר אין אופציה לשינוי.
פניקייק מעפן אבל תוספת של חמאת בוטנים הצילה את המצב 👌🏼
מתיחות וקצת נמרחות של בוקר ויוצאים לדרך.

יוצאים מהכפר ובוחרים לקחת את המסלול הנמוך יותר - יש גבוה ונמוך, ההבדל הוא טיפה בנוף ובעיקר בקושי.
ירידה לשביל ואז עלייה של חצי שעה ומשם רק מישור מישור עד סוף היום.
אני והגו מנסים לשחק ״אמצע״ - זריקת מילים עד שאומרים את אותה מילה, אסון ואי הצלחה מוחלטת.

פקל קפה מול נוף מטריף, פותח את השקיות האחרונות של האגוזים והמנגו המיובש. פינוק אמיתי.
כפר מטריף באמצע מישור ענקי, הרים מושלגים מקיפים ב360 את הכפר, סוסים, שקט, רוח קרירה, ציפורים בכל מקום.
קצת לפני הגעה לכפר רואים לראשונה יאקים, מפוזרים על שדה ענק בערך 100 יאקים. חיות לא פרופורציונליות אבל גוש של פרווה ועיניים פוזלות.

16 ק״מ הליכה יחסית רגועה והגענו לכפר Manang שבו אנחנו עושים 2 לילות בשביל להתרגל לגובה. אחרי שיבוחים אין סופיים של המדריך שלנו מגיעים לכפר שנראה קצת נטוש ולדעתי (כל השאר לא מסכימים) דומה למערב הפרוע. שביל מאוד רחב לאורך כל הכפר ובתים לכל האורך.
בנייה עתיקה מאבנים ממש כמי ימי הביניים. נכנסים למלון שלנו שהוא מלא בקתות צבעוניות.
מקלחות, ארוחת צהריים - ספרינג רול שוב. טעים לי. משחקי קלפים, מוזיקה, קונה חולצה ארוכה דרייפיט כי לא לקחתי כזו - 1500 רופי.
כולם עושים שנצ ואני והגו יושבים על כוס צאי מאסלה. ומדברים עם אנשים בדייניג רום.

ארוחת ערב מגיעה, אני ודן הזמנו יחד המבורגר *יאק* וספגטי עגבניות גבינה. היה טעים מאוד אבל לא הכי טעים שאכלנו.
פטפוטים וזז לישון.Read more