היום השני

הבוקר התחיל וארוחת הבוקר שורד הבטיחה לנו התעכבה, ורד היא אחראית על האורחן ובין השאר גם אשתו של אדם.
סלסלת ארוחת הבוקר המפנקת למדי הגיעה בסופו של דבר, אכלנו בהנאה וגם ברוגע, ברוגע מדי כי איחרנו בשעה לעבודה, אדם ואטקין התעצבנו בצדק ותכף מצאנו את עצמנו מלבישים ריפוד שחור לכל 2500 כיסאות הפלסטיק באגם, נכנסו לטראנס עבודה ונוצרו פילוסיות חילוק ריפודים ובנוסף ליגת ספורט להלבשת-ריפוד-לכיסא-על-פי-שורה.
(ממול הייתה לי פלסטינית/ירדנית מקבילה).
לאחר רצף קשה בשמש, הוצאנו את עצמינו להפסקה שהתארכה יתר על המידה, הכרנו את קרן, עוד עובדת הפקה שדפקה לי את המוח על לימודים אקדמיים.
משם המשכנו לרצף עבודה אקראית עם אדם וגם תליית מלא מלא גרילנדות ובניית עמודים עבורן, (ריקו יצא למשימה מיוחדת). המשכנו לעשות את הדבר שאנחנו הכי טובים בו, לאכול את הראש, משיאי היום: כישרון אל מול תשוקה, מעשיים מוסריים, לימודים ומסלול החיים, וכמובן ריפוד כיסאות.
לקראת סוף היום חמיד הגיע וזה היה נחמד מאוד לראות אותו במקום שעד כה היה יחסית זר, אטקין ואדם ישבו איתנו לישיבת "צוות תפעולי" ואז סוף סוף הבנו מה השם הרשמי של התפקיד המומצא שלנו, הזרמנו את עצמנו לראות כוכבים במקום חשוך באזור (האור מהבמה הרס מחזה מרהיב) וחזרנו עייפים ומרוצים לחדר וישבנו לשיחה טובה על החיים ועל היהדות...
אמ:לק דיברנו מלא היום והיינו גם קצת בשמשЧитать далее