אמריצר - סיפור של ארוחת בוקר וכרטיסי סים

אחרי שישנו מעט , התחלנו את הבוקר עם ארוחה שהגיעה אלינו לחדר.
ארוחת בוקר מינימליסטית שכללה טוסט עם חמאה ופיתה ממולאת במשהו (כנראה ממרח תפוחי אדמה), קנקן צ'אי וכוס מים חים.
המצחיקים הביאו את המים החמים בכוס שמתאימה לשתיה קרה ואז יצא מצב שהכוס התפוצצה. למזלינו שירלי הביאה כוסות חד פעמי והמלון הביא מים חמים בקנקן.
לסיכום, ארוחת בוקר רק כדי להפעיל את שרירי הלסת.

המרנו דולרים לרופי.

רצינו לקנות סימים מקומיים וחיפשנו חנות של airtel (כי רק הם מוכרים לתיירים).
עד שמצאנו את החנות יצאה לנו הנשמה - שלחו אותנו מפה לשם ואז בחזרה לפה.
בסוף מצאנו וגם שם היינו כשעה שלמה (!) וכל זאת בגלל שהדרכון לא הצטלם טוב ואין לנו ויזה מודפסת חתומה (הם ביקשו את הויזה האלקטרונית שתהיה חתומה -מוזר כי הויזה היא דיגיטלית).
בסופו של דבר, אחרי כל הטרטורים, יצאנו בלי סימים.
נבקש מאנשי הקבלה במלון שיארגנו לנו סימים.
נעדכן בהמשך.Baca lagi