בדרך אל הלא נודע

בתמונה הראשונה ניתן לראות שהגענו לבקתת מריצה.
הבקתה נראית מבחוץ מרשימה ומבטיחה.
אבל כשנדב דפק על הדלת, לא היה מענה
נדב ניסה שוב, אבל אין מענה.
במקרה עברו משם שני רוכבי אופנועי שטח ונדב שאל אותם האם הם יודעים משהו לגבי הבקתה והם ענו שהבקתה סגורה כי זאת לא העונה (off season).
השעה היא קרוב לחמש בערב ובעוד כשלוש שעות יתחיל להחשיך.

מכאן התחילה הדילמה:
לחזור על עקבותינו - לא ישים, כי ניכנס אל תוך הלילה בתוך מסלול במעבי היער.
אפשר ללכת במסלול של כלי הרכב בדרך למטה ולקוות שג'יפ יעבור וייקח אותנו או שאפשר להמשיך במסלול למעלה לכיוון בקתת זבראצ'ילסה (Zavrachilsa hut) ולקוות שהיא פתוחה (מרחק של 3.3 ק"מ).

החלטנו לרדת למטה במסלול של הרכבים, אבל נדב שם לב כי הכביש מתרחק לגמרי מהאיזור בו עלינו על הרכבל.
אז החלטנו לשנות כיוון ולעלות למעלה.
בשלב זה, אני כבר הייתי עם 5% סוללה (הכוונה היא עליי ולא על המכשיר טלפון)
אנו תכננו שאם הבקתה ?? תהיה סגורה, אז נחזור בחזרה לבקתת מריצה וניכנס שם למחסה (shelter) כלומר נעלה כ-3.3 ק"מ ומקסימום נרד אותם בחזרה.

התחלנו לעלות. העליה לא היתה קלה כי זה היה במסלול של כלי הרכב והיו המון אבנים גדולות במהלכה.
אני כבר הלכתי על אדי דלק, אז הצעתי שנדב (קל כאיילה) יתקדם ויראה אם הבקתה פתוחה ואני ודורון נעלה בשארית כוחותיי.
אם נדב יחזור ללא התיק גב - זה סימן שהבקתה פתוחה, אחרת נצטרך לחזור לשלטר של הבקתה הקודמת.

איך נדב חזר?
את זאת תגלו בפוסט הבא...

בינתיים תמונות נוספותRead more