הרי הרילה בולגריה יולי 2023

התחלנו את היום עם החלטה הרת הגורל של נדב שהוא פורש ממשרת אב הבית. מייד דורון תפס את מקומו.
עד מהרה ביצענו הפיכת חצר (נדב ואני) והדחנו אותו ממשרת המורה דרך - דורון פשוט חשב שהוא הולך לאבריג לקונקס 3 (כתובת בבוקרשט) ושוטט בין הרחובות...

הגענו לכנסייה המרכזית בעיר והתחלנו את הסיור עם המדריך איוון.
בסיור ראינו את הכנסייה המרכזית שהתברר לנו שהיא בת כ-120 שנה ולא יותר.
ראינו את סופיה (שעל שמה קרויה העיר), ראינו עוד מוסדות שונים כגון: בית מרחץ שכיום הוא מוזיאון , בית המשפט ועוד בניינים מעניינים.

לאחר כשעתיים של סיור נפרדנו מהמדריך וסיירנו בבית הכנסת (היחידי בסופיה).
הלכנו בשוק הפתוח שנמצא באיזור לא הכי מבוסס של העיר תוך כדי אכילת דובדבנים.
אכלנו שם גם סופגניה עם מילוי שזיפים.
אחרי הכל, שוק זה שוק על כל המשתמע מזה.

אחרי השוק אכלנו במסעדה הודית בשם טאג' מאהל.
אני קצת יצאתי מאוכזב מהמסעדה.
קשה לי להסביר מדוע, אולי בגלל שהיינו היחידים במסעדה, אולי בגלל שהציפיות שלי ממסעדה הודית הן גדולות, אבל בכללי המסעדה בסדר עם מקום לשיפור.
דורון מאד נהנה ונדב נהנה (אבל לא מאד).

משם הלכנו לקנות קפסלות נספרסו ומתברר שהסניף נמצא בקניון (גדול ונראה ברמה גבוהה).
המחיר לא היה משתלם אז יצאנו מהקניון.
נכון, הבנות שיקראו את הפוסט הזה יגידו: "אני לא הייתי יוצאת מהקניון עם לא פחות מ-3 שקיות" אבל זה מה יש - אנחנו לא מבינים בקניון...

כשיצאנו, התחיל לרדת גשם והחלטנו לא לחזור ברגל בחזרה לדירה, אלא ליסוע עם כלי רכב.
אתם חוזשבים שחזרנו עם מונית , אז לא!
חזרנו עם טראם (tram) שהם הקרונות החשמליים שנוסעים על מסילות שבכביש.
לא היה משהו...

התרעננו בדירה והתארגנו לקרוע את העיר.
מה עשינו?
היינו בכל מועדון אפשרי, שרפנו כל בר בסופיה, העפנו שוטים על ימין ועל שמאל.
סך הכל זה לילה אחרון בסופיה ומחר, יום שישי, אנו חוזרים לארץ.
אהה, התעוררתי מהחלום...
היינו במדרחוב הראשי של העיר שנקרא וינושטה ואכלנו שוב במסעדת happy הזכורה לטובה מפוסט קודם.
הפעם כולנו אכלנו...

רצינו לעשות משהו מיוחד שלא עשינו, אז קנינו גלידה זלדה.
זה כמו גלידה גולדה אבל כאן שוקלים את הגביעים ולא מתמחרים לפי מספר הכדורים.
אמרתי או לא אמרתי שנקרע את העיר???

מחר חוזרים הביתה,
לילה טוב.Weiterlesen