כמעט אחרון.

קמנו בבוקר ודבר ראשון עשינו השלמה מהימים הראשונים. ארמון Gyeongbokgung Palace שלא הספקנו לראות את החלפת המשמרות בו. ממש יפה.
משם המשכנו לתוכנית של היום. מגדל סיאול בשבילי (שירי לא רצתה לעלות) וגאנגם עם הספריה הגדולה והקניון הענק.
הגענו לפארק ליד המגדל והתפצלנו. שירי המשיכה לבית קפה בסביבה ואני התחלתי לצעוד במעלה ההר אל המגדל.
וואו!!! שביל מהמם! בתוך יער מהמם! ארוך ממש וקשה לטיפוס.
אני צועדת מאחורי סבתא לה שתהיה בריאה. עצרה רגע לנוח, עקפתי אותה, תוך 5 דקות עקפה אותי חזרה.
גררתי את עצמי אחריה עד העצירה הבאה שלה. היא המשיכה לשביל צדדי ואני למעלה. איזה מרץ יש לה!!!
מלמעלה הנוף מדהים! קניתי כרטיס והייתי צריכה לחכות חצי שעה לתורי לעלות למעלית. הכל כל כך מסודר. פשוט כל הכבוד לקוריאנים.
בהמתנה יש מסביב גדרות מלאות מנעולים של זוגות שנשבעו לאהוב לנצח! מקומות לקנות שתיה אוכל ומזכרות ובובות דובי פנדה חמודים.
ירדתי למטה ומצאתי את שירי והמשכנו לצעוד לכיוון גאנגאם.
לאחר כ2000-3000 צעדים החלטנו לקחת מונית. ומזל. ידענו שזה מהצד השני של נהר ההאן, אבל לא קלטנו כמה זה רחוק.
אז 16,000 וון ועשרים דקות אחר כך ירדנו מהמונית ליד קניון אדיר מימדים בשם Coe’x כבר בחוץ ראינו את הידיים של גאנגאם סטייל.
בפנים צריך מפה ולפחות יומיים כדי לכסות הכל.
אכלנו במסעדה איטלקית, טיילנו קצת בין החנויות. ראינו את הספריה הענקית מהסדרות ויצאנו לחפש עוד נקודה אחת שקשורה ל K-pop בבניין ליד.
כשיצאנו מצאנו מיד את המטרו ואלופות שאנחנו ב 3 רכבות ומתחת לנהר מצאנו את הדרך לרחוב Garosu-gil בגאנגאם שאמור להיות מאוד טרנדי ומדליק. מחבד כמה בחורים יפים לא ראינו כלום נכנסנו לניחום במקדונלדס אבל לא היו פוטטוס אז קנינו צ׳יפס ומילקשייק נחנו,נשנשנו, פיפטנו וברחנו.
ובקלות מצאנו שוב את הדרך במטרו חזרה למלון.
כאן חלפנו על פניו וחזרנו קצת לרחובות של הימים הראשונים, קנינו קצת מזכרות וקצת אוכל טבעוני וגם טוקבוקי להחליף את חווית הצ׳יפס. הרי לא יתכן שהדבר האחרון שנאכל בקוריאה יהיה צ’יפס של מקדונלדס. אבל שירי לא אוהבת טוקבוקי. אז מחר אני אדאג שהיא תיקח קפה ועוגה טעימים.
חזרנו למלון עייפות אך מרוצות.
מחר בצהריים לשדה התעופה אינצ׳ון והביתה.Read more