Annapurna Day 8 - The Pass !!

קמנו מוקדם, קפואים ומתוחזקים בפנסי ראש להתחיל את העלייה אל הפאס.
מ4525מטר ל5416 מטר
הכוכבים היו מטריפים והעלייה הייתה תלולה מאוד כשאנחנו עוצרים כל כמה צעדים להסדיר נשימות.
עשינו סשן תמונות בהיי קמפ, שם ראינו זריחה חמה ומנחמת שצבעה את העננים שמעליה בפלטה כרומטית.
הדרך התחילה להתמלא שלג, ואנחנו מרחפים מעליו חצי שוקעים לתוכו.
העלייה המשיכה והמשיכה, ואנחנו מסניפים כמה שאיפות מבלון חמצן שאורן משכיר לאירועים מיוחדים כמו אלה.
אנחנו לבושים בקפידה נזהרים מעיוורון שלגים ומכוסים כמעט בכל חלקינו.
השיירה מעלה מורכבת מנדי, אורן, איילת, הדס, שוהם, שקד ואני, כשתמיר ויעל יצאו מוקדם כדי ללכת בקצב הנוח שלהם.
בסוף בסוף, בקצה העליייה ימינה ואז שמאלה הגענו, באמת הגענו!
פלטנו צעקות אושר והתרסקנו מרוגשים מתחת לשלט שמאחל כל הכבוד ומציין את הגובה.
בפס קיים בית תה קטן וצפוף בו נדחסנו יחדיו להתחמם, הזמנו צאי מסאלה חריף והתפנקנו בצ'פאטי עם חמאת בוטן וריבת תפוחים.
קבוצה גדולה של מבוגרים בריטים, שעוקבים אותנו כבר מהיום הראשון העפילה מעלה גם היא והם מילאו אותנו השראה גדולה שגם בשנים שיבואו אפשר להתמודד עם הקשיים בנחישות.
תמונות אחרונות עם דגלי ישראל והתחלנו בירידה ארוכה ומפותלת חזרה לגובה 3760
האוויר חוזר לאט לאט לריאות והגוף (מלבד הברכיים) מתמסר לירידה.
כמה עצירות מנוחה ומוזיקה עברית ברקע, הנוף מתחלף להרים כהים, שלוליות שלג ורכס המוסטנג מתנשא ברקיע החדש שנפתח לפנינו.
הגענו למוקינט, הכפר בו נישן הלילה דרך המקדש המקומי והמולת האנשים חדשה לנו. חזרנו חזרה לתוך האובך שכה שמחנו להיחלץ ממנו במהלך הטרק.
התמקמנו בהוסטל של בוב מארלי, התחברנו שוב לאינטרנט, התקלחנו במים חמים ונרגענו עם ארוחת ערב ושיחות למשפחה וחברים
קשה לעכל ולתאר במילים את היום המדהים הזה, האתגר והסיפוק, הנופים המתחלפים והמפוארים ואווירה מרימה.
מחר מתכננים איך להינות עוד מהשמורה לפני התמקמות בפוקהרה
שיהיה לכולם לילה טוב וחלומות צחים ולבנים כמו שלג
(תמונות מהפאס בפוסט נפרד)
פיסRead more