מסע בשדות האורז

יוצאים לטיול בשדות האורז במחוז טונג נהויהן

על הדרך, בעצירה עם הואן, אנחנו יורדים לשתי שולחנות מלאים מקומיים שמסתבר שתקופה ארוכה מאוד לא ראו תיירים.
מהר מאוד, בין כל הצעקות וההתלהבות אנחנו הופכים לאטרקציה.
כמו כוכב קייפופ הן מגיעות להצטלם איתי בהתלהבות, ואיך אפשר בלי צ'ייסרים של הפי ווטר.
נראלי 7 צ'ייסרים (אחרי כל אחד לחיצת יד מכובדת לתודה), אחד אחת, במהירות שאולי מאז כיתה י' לא הורדתי. חוויה

קאי המדריך מוליך אותנו בלחות וחום משוגעים במעלה ההר בדרך אל ההומסטיי בו נעצור לצהריים.
ההרים שינו את צורתם, בנחישות וחזון מטורפים, למדרגות אורז ירוקות וארוכות.
אנחנו נכנסים לבית העץ הצנוע סחוטים והמון אוכל מוגש לנו לשולחן.
בעל ובעלת הבית (בתלבושת מסורתית) מגיעים אלינו להכיר במגבלות השפה, אנשים מיוחדים ויפים.
איך אפשר להכיר בלי עוד סבבים אין ספור של הפי האוור בקריאות לחיים חזקות ולחיצות ידיים חמות.
באוויר עולה ריח עלי תה וג'ינג'ר שמורתחים לקראת אמבטיות אליהן יכנסו חברי קבוצה שתגיע אליהם הלילה.

אמא ועומרי מחליטים בנקודה זו לפרוש ולחזור בואן ואבא ואני מחליטים להמשיך לטייל בהרים והשדות.
בדרך אנחנו יורדים למפל מדהים ואפילו מוצאים את מוטי העכביש המפחיד.
המים רדודים ומצננים, יורד קצת גשם ואנחנו ממשיכים ללכת.
שדות האורז רק משתפרים ומלווים אותנו בין מעברי נחלים ובופלוז חזרה, לקראת ערב, אל האקולודג' בו נישן היום.
(בכביש חזור אנחנו תופסים טרמפ על אופנוע בו אני מצטופף עם קאי המדריך, שלושה על אופנוע בפעם הראשונה).

האקולודג' מקסים ואנחנו יושבים לארוחת ערב, משחקי קאבו ופייסטיים עם איילת בדרך לשינה.

שיהיה לכולם לילה טוב וחלומות על חיים בתוך גרסאת הקייפופ שלכם
פיס והיאRead more