דונט וורי בי האמפי

מזג אוויר מדהים, קופץ לטבילה באגם של סנאפור.

פוגש אוסטרלי שאחרי שיחה קצרה כבר הזמין אותי אליו לסידני
הודי אחד שעובד באיי טי ומטייל, ביקש ממני להיכנס איתו למים כדי שהוא ירגיש בטוח לשחות
הודי שני כבר בפנסיה 20 שנה ומטייל לבד, אנגלית פרפקט ורגליים עדינות של בנקאי.
ראיתי לוטרות שוחות וזה שווה.

שקיעה, מטפס את הדרך לפיסגה, הבחור ההודי שלבוש בכתום ומתפעל את המקדש פה מגיע ואומר לי שאני צריך לשים תרומה בקופה. אני לא יכול פשוט לשבת פה בלי לתרום. הוא עיצבן אותי אז ירדתי קצת למטה.
הודי אחר שבא לראות שקיעה מסמן לי ושואל אם אוכל ללוות אותו כשנרד כי לא בא לו לבד.
מרגיש כמו בייביסיטר להודים היום. בקטע טוב. חמוד שאין בהם מבוכה לבקש כדי להרגיש בנוח.

היום בבוקר אחרי היוגה יעל הגיעה, ישבנו לבוקר ובזולה ישב האסקי גזעי. עכשיו אני באמת לא מתקרב לכלבים בטיול, מי צריך את זה? אבל האסקי סיבירי בהודו, ואפילו שאלתי את הבעלים אם זה סבבה ללטף. "כן הוא חברותי בטח..."
דפק לי ביס בתוך היד.
אי אפשר לסיים עשרה חודשים במזרח בלי ביס מכלב אה? הבעלים הסיע אותי לבית מרקחת על הכביש, הבחור פותח את המקרר ונותן לי חיסון בכתף.

עכשיו אפשר לרכב לאגם, פוגשים את גל ואיילת בחורות מקסימות ואנחנו אוזרים אומץ לקפוץ מהבולדר למים
נפתח הרעב ואנחנו לדודו פלאפל, לאפה מיקס סביח עם בקבוק טחינה קרוב קרוב.
לוקח את יעל לצוק לראות עוד שקיעה מדהימה ואחרונה לטיול, פאקינג שיט, שומעים פורטיס ומדברים על החיים.

ערב יושבים אצל איילת וגל בהוסטל, קצת רום קולה קצת דירבוקים על הדרבוקים ולישון

בוקר מדיטציה שנכנסה לי לשגרה ובטן, ארוחת בוקר ושוב לדודו פלאפל
הפעם איילת מעבירה לי שיעור ברישום וזה מדהים איך גם ביום האחרון האחרון הטיול מאפשר ללמוד ולהעמיק בדברים

נפרד מכולם ונוסע לסליפר
ו.... השם שלי לא מופיע ברשימה
ו.... הסליפר כבר פה
"אין לך מקום, ביטלו לך את האוטובוס, "
- "לא קיבלתי הודעה לא כלום! יש לי טיסה אני חייב לעלות!"
"אתה יכול לעלות לשבת בקבינה ליד הנהגים"
"אין לי כסף! אני אתקשר לסוכן שסגרתי איתו שיעביר לכם בגוגל פיי רק תן לי לעלותתתת"

בקיצור רגעי חרדה, אין סיכוי שהודו תתן לי ללכת בקלות. אני עולה לקבינה ומתחיל להבין מה ייפול עליי, 16 וחצי שעות נסיעה, בלי כיסא או משענת, רק משטח ממוזרן שאפשר להתכווץ אליו, יחד עם שלושה נהגים הודים. ברקס פתאומי אחד ואני מתגלגל על הכביש דרך השמשה הקדמית. ומה הקשר עכשיו? שילמתי הרבה כסף על מיטה והכל
פלטתי קללה וטאריק הנהג שלידי, אומר לי "היי, נו בד וורדס היר, ווי האב אה האפי ג'רני"
טאריק עזר לי לחזור לעצמי, בדוק שיהיה לנו הפי ג'רני, ממתי אני לוקח דברים כאלה קשה? במיוחד אחרי טיול כזה ארוך. תודה טאריק ולהודו על עוד שיעור ותזכורות לעצמי רגע לפני החזרה הביתה.

הנהגים מראים לי את המשפחות שלהם, הילדים, שואלים על הטיול והאווירה מקדימה משפחתית, שלושה אבות.
הם דואגים לי ואני מצליח להירדם לא רע בכלל כשחמישה סנטימטרים מול הפנים שלי יש מרפק שמזיז הילוכים

כשמתפנה מיטה הם שולחים אותי אליה ואני נרדם שוב עד לסוף ההאפי ג'רני
עכשיו אני פה בסטאר באקס, מנסה איכשהו לסדר את זה שהכנסתי את השם משפחה שלי לא נכון בכרטיס טיסה לארץ (כמובן) ומקווה לטוב.

אז שיהיה לכולם לילה טוב וחלומות על טיסה קלה ונעימה בדרך חזרה הביתה
פיסRead more