הישראלים שמבינים

קמנו במלון הישראלי שלנו אכלנו ארוחת בוקר במרפסת בחוץ מוקפים בהרי שלג.
נסענו למנזרים התלויים, מנזרים מהממים בתוך סלע ושם פגשנו לראשונה את הישראלים שמבינים, שסיפרו לנו שבכניסה למנזר יש שאלטרים שמדליקים אורות למערה ענקית. המערה היתה מקסימה וענקית ואפילו יוסי לא הגיע לסופה.
לאחר המנזר נסענו למסלול עם מעיינות ומפלים, הגענו לבית קפה חמוד ושוב פגשנו את הישראלים שמבינים שסיפרו לנו שאם נעלה בשביל נגיע לבריכות מאד יפות, אכן כך עשינו ואכן היה מקסים. לאחר קפה וארוחה קלה בבית הקפה לצד מפל סוער, נסענו לעיירה יפיפיה, נטושה, יוונית טיפוסית ואת מי אנחנו פוגשים, לא טעיתם🙃 קבוצת הישראלים שמבינים שסיפרו לנו שבחנות עתיקות יש אישה מבוגרת שפתחה מעין מוזיאון שמציג את הסטוריית העיירה והמשפחה שלה בפרט. ביוונית שוטפת עם קצת תרגום של מישהי שהיתה איתנו ועם הרבה תנועות ידיים, הסבירה לנו קתרין (בעלת המוזיאון) שבעיירה הזו גרו 4,500 איש וכיום רק 10. היא הובילה אותנו מחדר לחדר כמו בתוך מבוך והציגה לנו מיצגים היסטוריים. לאחר מכן ניסינו להגיע ברגל לעיירה אחרת שלטענת הישראלים שמבינים היא היפה ביוון, אך נאלצנו לקטוע ולחזור כדי להספיק לנסוע בכביש המתפתל לכיוון זגוריה, לפני החשכה.
בזגוריה הגענו לעיירת מיני ישראל המכונה בשפה המקומית Aristi. מזל שהדירה שהזמנו, קטנה ומתוקה עם נוף של הרי שלג, נמצאת 300 מטר ממרכז העיירה כך שהתרחקנו מההמון הישראלים.Okumaya devam et