בדרך על השוק של נאמצ'ה (רנקדינג-נאמצ׳ה)

קמנו בבוקר כול אחד בשעתו כולנו לפני השעון המעורר כשהלכתי לצחצח שיניים ראיתי את עדי בחדר האוכל שאמרה לי שהבנות כבר מוכנות וישבות במאפיה. התארגנתי אכלתי דיסה לארוחת בוקר והלכתי למאפיה שם ישבו ארבעת הבנות עם חיוך של אושר, ישבנו שם כמה דקות ואז נזכרנו שיש לנו ארוחת צהריים לארוז חזרנו להוסטל ארזנו ֵצ׳אפטי חביתה ויצאנו לדרך בערך בשעה תשע. ההליכה הייתה מאתגרת בהרבה היא הייתה במגמת עליה והגובה התחיל להיות מורגש. בנוסף לזה ההליכה מלוקלה לנמצ׳ה היא הדרך הראשית של כל מי שמטייל בשמורת האוורסט לא משנה מה הוא עושה ככה שגם מי שבדרך למעלה וגם מי שבדרך למטה עובר בשבילים האלו, אז הם עמוסים מאוד. בנוסף למטיילים על השביל יש שיירות ארוכות של יאקים ופרדות עמוסים בציוד בדרך לכפרים העליונים והם מאוד מפריעים להליכה דוחפים מאחור בולעים אותך בתוך השירה מפליצים ומחרבנים ללא הכר. כשהגענו לנמצ׳ה היינו בשוק מהגודל שלה והעובדה שהיא בנויה ממש בזווית. בכניסה הייה פסל לזכר האישה הנפאלית הראשונה שהגיעה לפסגת האוורסט ודחפה נשים לעשות כמוה. התחלנו לטפס במעלה הכפר ולאחר חיפוש קצר קבענו את ביתנו בגסטהווס friendship האוכל הייה טעים והמשפחה הייתה מאירת פנים במהלך היום התחיל להציק לי משהו שהרגיש כמו שערה הפוכה במפשעה שהגענו לנמצ׳ה הבנתי שייש שם בית חולים ואיילת התלוותה אלי למפגש עם הרופא. הרופא הציע שני דרכי טיפול אחת חיתוך והצאה של הדלקת והמוגלה והשני טיפול תרופתי באנטיביוטיקה אחרי היתעצות קצרה עם איילת החלטתי על האופציה השניה, המהירה והוודאית התכוננתי לניתוך (בבית החולים הבנוי הגבוה בעולם). במהלך זריקת ההרדמה איילת שהחזיקה לי את היד אמרה לי שיש לה סחרחורת. רגע אחרי המבט שלה הייה ריק והיא צנחה אחורה הצלחתי להאט את הנפילה עם היד אך היא כן פגשה את הריצפה. רגע אחרי היא היתעוררה הצוות הרפואי עזר לה לקום והיא יצאה להירגע ולשתות מיים. אני נשארתי לבד עם הרופא ושני האחים / מזכירים הניתחח עבר בקלות ההרדמה עבדה טוב תוך רבע שעה כבר עמדתי שוב. לקחתי איתי את איילת עלינו לגסטהוואס התארגנו אכלנו ארוחת שישי שאחריה קרסנו למיטות לפנינו בוקר של יקיצה טבעית יום מנוחה והיסתגלות.
יום המנוחה נפתח בשעה תשע. אני מסתכל למיטה של איילת והיא ריקה מסתבר שבשעה שבע היא ושקד כבר יצאו לעבר בית קפה. קמתי ובדקתי אצל ליאור ועדי שהיו עדין מנומנמות. קבענו שנתארגן ונצא לחפש את שקד ואיילת, מצאנו אותם בבית קפה מול הנוף הן אמרו שהקפה טעים אז הזמנתי קפה וארוחת בוקר- טוסט וחביתה האוכל והקפה היו מעולים והנוף הוסיף לחוויה ישבנו שם עד הצהריים. עשינו סיבוב בכפר השלמנו חוסרים ( שכחתי מגבת ברנגדינג) והלכנו לאכול ארוחת צהריים במסעדה אחרת בכפר. אחרי הצהריים התקלחתי והלכתי לרופא לביקורת. הצוות שם הייה אדיב והיתרשם מההחלמה. הרופא נתן לי אנטיביוטיקה ופלסטרים לטיפול בחתך שנשאר. מחר יוצאים לכוון דולה מתנתקים מהדרך הראשית בה כולם הולכיםRead more