יורדים מהדרך הראשית ( נאמצ׳ה-דולה )

השכמה מוקדמת מעירה אותי בשעה 6:20 קבענו יצאה בשעה שבע מתארגן ביעילות שלא תביש אפילו את עילי דרור וונדרמן יורד לחדר האוכל, שם מפתיעה אותי המארחת בתה על חשבון הבית וצ׳אפטי מוכן עטופ מגולגל בנייר כסף ומחולק לשקיות זיפלוק. הבנות יורדות מקבלות גם הן תה ובאווירה טובה זו אנחנו יוצאים לדרך.
בראש הכפר יש פיצול דרכים הנפאלים ממליצים ימינה והאפליקציה ( map.my) שולחת אותנו ישר במעלה ההר. אחרי התלבטות קלה אנחנו שומעים בעצת המקומיים וכך משדרגים לעצמנו את היום הדרך הולכת על צלע ההר אז אין עליות קשות מידי והנוף מהממם אנחנו שואלים את המדריכים והסחבנים לשמות ההרים שנכספים מולנו אבל בפנים אנחנו מצפים להר אחד עליו שמענו רבות כמעט בכול סיפור דרך ama dablam הר בעל קצה שפיצי והרבה יחסי ציבור. המשכנו ללכת קצת והגנו לנקודה הראשונה בה רואים את קודקודו של ההר הגבוהה בעולם, כמובן מלאי התרגשות הצתלמנו איתו והמשכנו. כשהגענו לצומת שלפני הכפר סנסה הרגשנו הקלה זו הנקודה בה אנחנו מתנתקים מהשביל הראשי שעולה ישירות לאוורסט ומתישרים לגוקיו! לפנינו עליה של ארבע מאות מטרים ואז ירידה ושוב עליה עד לדולה. בעליה השניה שקד ואני פוגשים איזו נפאלית חביבה שקד מתחברת איתה מייד והיא מזמינה אותנו ללהיתארח אצל אחותה בדולה. הבנות רוצות למעלה ואני ואיילת מאחור מתקדמים ברוגע ומדברים. כשמגיעים הבנות מכניסות אותנו להוסטל שיש בו בדיוק שלושה חדרים רק לנו. אנחנו מתארגנים ועולים להיתאקלמות קצרה יורדים חזרה ישר לחדר האוכל מבקשים מבעלת ההוסטל להדליק את הקמין. וכשניהיה מספיק חם הבנות מתחילות מתיחות לקראת הסוף זה הופך לשורת מסאז' ואני מצטרף אחרי האוכל אנחנו רצים לחדרים אני ואיילת מחכים שחום הגוף יחמם קצת את החדר ונרדמיםRead more