Lost in translation

היפנים בנו סדרה של גשרים המחברים את שיקוקו להונשו. אלה גשרים מודרניים, ולכן הם השקיעו ובנות בהם את מסלול האופניים הכי טוב שראינו אי פעם. שכרנו אופניים בתחנה מלאה היפנים זקנים וחמודים שמטפלים באופניים וחוץ מזה מתים לצלם תיירים על רקע הגשר. הדרך הובילה למעלה, לגשר שמגמד את ה golden gate של סן פרנסיסקו, בנתיב ספירלי בשיפוע מתון. ברגע שעלינו לגשר, נתקלנו בחוויות רכיבה אולטימטיבית עם נוף מהמם ואנשים חייכנים.

זו סדרה של שישה גשרים לאורך שבעים קילומטר. אנחנו הגענו רק לאי השני, ושם הקפנו אותו בחיפוש אחר מסעדה שהוביל את אורית לפלוש לסלון של משפחה שלא חשדה בכלום. בסוף אכלנו סושי מהסופר. היה אחלה.

הדרך חזרה היתה קשה יותר: נלחמנו ברוח חזקה ואורית דפקה את הברך. אבל היה יום חוויתי וכיפי.

אחרי שעתיים ברכבת, צ'ק אין במלון, עשינו את הדבר היחיד המתבקש: הלכנו לאונסן הקרוב. שם ציפתה לנו חוויה מעניינת: קונים כרטיס כניסה בוונדינג משין. מקבלים קופסת קרטון קטנה. פתחנו אותה ושם להפתעתנו היתה חתיכת עץ. אותה מראים לשומר ונכנסים. מוזר מאוד.

באונסן עצמו היה חם מאוד, ואיציק פחד מאיש היאקוזה שהתקלח שם.

לכן לא היתה ברירה ואחרי האונסן היינו חייבים לשתות בירה באיזיקאיה הקרובה.

מחר: אי אומנות!Baca lagi