ניקו - יום 7

אתמול קנינו את הכרטיסים לניקוי. סך הכל מדובר על קצת פחות משעתיים נסיעה ברכבת כשבדקך עוברים בנוף מהמם מלא ירוק לאינסוף שדות אורז.
כשהגגנו לניקוי ישר עלינו על האוטובוס למפל.
כשהגענו למעלה תוך 5 דקות הליכה נגלה עלינו מפל יפיפה מוקף בירוק כשפה ושם מבצבצת צמחיה בצבעים עזים של ורוד סגול לבן ואדום.
היפנים לא פראיירים ובנו מעלית שתקח אותך לאזור הנמוך של המפל במחיר סימלי - נוף עוצר נשימה.
כשעלינו חזרה במעלית למעלה עצרנו במסעדת סושי מקומית עם ישיבה על הרצפה וסוג של תה ירוק ללא תחתית שבה הגישו לנו סושי ומרק מעולים!
כשיצאנו מהמסעדה כבר הינו בתוך ענן אז הגנבנו תמונה מהירה מעל האגם וחזרנו למטה עם האוטובוס.
הינו קצרים בזמן אז עשינו סיבוב מהיר במקדשים הקרובים וכמובן שהצטלמנו עם הגשר המפורסם.
עייפים אך מרוצים חזרנו לטוקיו מבינים שזה הערב האחרון שלנו אז החלטנו לנצל אותו עד תום.
במקרה נכנסנו לשוק אוכל ענקי ורק כשסיימנו לעבור בו גילינו שזה היה רק החלק המלוח וממול יש את החלק המתוק - זהה בגודלו ואתם יכולים לנחש מה עשינו..
סך הכל עם צריך לסכם את טוקיו בכמה מילים - רועש, צבעוני, בלי הפסקה ובמילה אחת (של שי) - פסיכופטי.
ובפינת הנקודות שלנו:
1. כשאתם רוצים לשלם -לעולם אל תתנו ליפני כסף ביד הוא יחשוב שאתם משוגעים. יש מגש לכסף ורק דרכו אפשר להעביר וזה לא משנה אם יש לכם את הסכום המדויק
2. הם תמיד יגישו לך את הכל עם שתי ידים
3. במסעדות הם לא יניחו לך כלום כל השולחן (מים, תפריט,סכום) עד שלא תתישב ותהיה מוכןRead more