טוקיו -> קיוטו יום 8

במרחק של 500 קמ ושעתיים וחצי נסיעה נמצאת קיוטו.
אם בטוקיו הכל היה סוער אז פה אפשר רגע להירגע. העמוס פה זה לא כמו העומס של טוקיו (ממש כמו תל אביב חיפה..)
הגענו למלון שלנו והחדר פתאום נראה לנו עצוםםם! (17 מר) התארגנו ויצאנו לשוק נישיקי - שוק אוכל מקורה שהוא חלק ממרכז ענק של חנויות בתי קפה וכו'.
שי התפרע על דברים קצת פחות שיגרתיים (תינוקי תמנונים משופדים..) ואני הלכתי על היותר סטנדרטי. טעמנו גם קובה (פרה יפנית שמנה) במחיר מופקע (זה המחירים) שבעיני זה הרבה יותר מידי אוובר רייטד.
אם בטוקיו ראינו יפנים שלבושים כמו דמויות אנימה אז פה לא רואים את זה. כאן אפשר למצוא יפנים לבושים בבגדים המסורתיים של קימונו וכפכפי עץ - אני לא מבינה איך הם הולכים על הדבר הנורא הזה..
בנוסף, בטוקיו הכל היה כל הזמן שוקק בלי הפסקה פה ב18-19 הכל נסגר. החנויות נסגרות וההמון יוצא מהאזור המקורה לרחובות. המשמרת הבאה מתחילה - אומני הרחוב יוצאים החוצה עושים מוזיקה ואורות מנצנצים בכל העיר. מבנים מרשימים נמצאים בכל פינה וכמו בכל עיר טובה יש נחל שעל שפתיו מתאספים כל הזוגות והצעירים. לנו זה הזכיר קצת את רומא ונראה כמו רחוק שנות אור מליל אמש.
ובפינת הנקודות:
1. בקיוטו עולים לאוטובוס מאחורה ויורדים מקדימה - משלמים על הנסיעה רק בסופה ליד הנהג והנהג מברך לשלום כל נוסע שיורד מהאוטובוס ברמקול שלו
2. הנהגים פה כולם לובשים כפפות לבנות
3. במוניות הנהג פותח וסוגר את הדלת באופן אוטומטי
4. לא מנומס לאכול פה תוך כדי הליכהEn savoir plus