דרמסאללה ריטריט יוגה

טוב. ידעתי שאני רוצה לעשות איזשהי חוויה יוגית משמעותית. הסתובבתי בין בתי ספר ליוגה ברחבי דראמסאללה, וכבר כמעט סגרתי עם בית ספר ספציפי שהיה נראה רציני ונעים, ויום לפני שסגרתי, חברתי מאי הציעה לי לנסות את בית הספר ׳ברמה׳, לשיעור אחד. נעניתי והגענו באיחור אופנתי של 10 דקות לשיעור עם מוהיט.
התיאור הטוב ביותר למוהיט זה אדם שאתה רואה וישר מתחשק לך לחבק אותו! הוא הודי צנום, בעל שיער שחור ארוך, בן 25, וחיוך כובש לב, אנרגיה לא נורמלית של חיוביות ואהבה וקופצניות, אני סבור שבגלגול הקודם הוא היה חרגול.
וכאשר מדברים על מדיטציה הוא לובש ארשת כה רצינית שנראה שכל רגע הוא עומד לפרוץ בבכי, בכל ליבו ונשמתו הוא מאמין בכוחה של יוגה ומדיטציה, שהרי, כידוע, כל תורת היוגה, מטרתה להניח תשתית הולמת מבחינה פיזית להתעלות הרוחנית של המדיטציה, ובמילים פשוטות- היוגה מכינה את הגוף ואת הצאקרות למדיטציה שבה נוכל לשבת ארוכות ולא להתעסק במכאובי הגוף ובגשמיותינו.
התאהבתי במוהיט ופניתי אליו בסוף השיעור. שאלתי האם ניתן יהיה ליצור קורס יוגה מקוצר של כשבוע (בבית הספר הם מעבירים קורסים של מורים בני חודש-חודשיים) והקונספט היה זר להם.
הוא ואביו (מנהל בית הספר והמורה לפילוסופיה יוגית ואנטומיה יוגית) נענו בחיוב.
יצרנו קבוצה מופלאה שלי, של נועם וטל (אחיות תאומות עם לב עצום, מצחיקות, נעימות ובאמת פרטרניות אידיאליות לכל דבר), וענבר. עם ענבר יש לי היסטוריה. נפגשנו בבגנאס ויש לומר שלא מאוד התלהבתי ממנה. כשהבנות הציעו אותה כשותפה לקבוצת היוגה האקסלוסיבית שלנו עניתי באימפולסיביות ׳אם היא מצטרפת אני חושב שאני אוותר׳,
החיים קרו, ובנינו קבוצה של ארבעתינו. כמובן וכצפוי, התאהבתי גם בענבר שהייתה אהובה עלי מאוד וגיליתי אותה מחדש.
תחילה הם אמרו שמחיר הקורס יהיה 200$ שביחס למזרח זה המון המון המון כסף! קורס הגילוף שלקחתי לעומת זאת עלה 25$ לצורך ההשוואה. כיום לפני הקורס והמעבר למגורי בית הספר, פרים (מנהל בית הספר ואביו של מוהיט) אמר פתאום 300$. בחוצפה ותקיפות ישראלית פניתי אליו ואמרתי לו שזה לא מה שסוכם ואם כך כל העסק מבוטל. שילמנו 180$ על הקורס 🥹.
התחלנו את הימים בשיעור פראנאימה- תורת הנשימה.
המשכנו בשיעור יוגה, ארוחת בוקר, שיעור פילוסופיה יוגית, ארוחת צהריים, שיעור דיוק פוזיציות (שזה לא נורמאלי גמה עמוק הדבר הזה, כל פוזיציה הכי פשוטה דורשת כלכך הרבה ריכוז בכל איבר ואיבר בגוף, ומוהיט עשה את זה ברוב כריזמטיות והתלהבות) ולבסוף שיעור יוגה נוסף, ואיך לא- סיום היום במדיטציה ושייק פירות.
השיעורים התחלקו כך:
השיעורים המדהימים היו בהובלת מוהיט.
השיעורים הגרועים היו בהובלת פרים.
כל שיעור שעבר על ידי פרים היה מרגיז בעיני, הוא הניח הנחות ששונות ב180 מעלות מתפישת עולמי, וזרק אמירות מזלזלות על הרפואה המערבית כאילו ברפואה האירוודית טמונה כל אמת הבריאות.
אמרתי לו בצורה פסיבית אגרסיבית ׳אני לא יודע מה הרפואה האירוודית יודעת לעשות, אבל בהיותי פרמדיק שמשתמש ברפואה המערבית, לא פעם הפכתי בן אדם מת לחי׳.
לא קיבלתי מענה ראוי.
באופן כללי הקורס היה מעניין אבל במהלכו חליתי ליומיים, ושם השקו אותי במיצים משונים ותבלינים עם טעמים חזקים בנסיון לעזור לגופי החולה.
המחלה לעניות דעתי לא באה סתם, וגם תפישתי המורכבת על הקורס. לא הייתי בזוהר ימי בימי הקורס. נוצרה סיטואציה מורכבת וכועסת ביני לבין איילת שבאה לטייל איתי, ואגרתי כעס ואכזבה בליבי במהלך הקורס.
לקראת סוף הקורס, רועי קבע עם שנינו ארוחת ערב באותו זמן ובאותו מקום- וכך גרם לשנינו להיפגש ולדבר על הדברים. ערמומי אך חיוני. לאחר השיחה הייתי בריא, פשוט ככה. אבן שישבה לי על הלב הסכימה להרפות והיה לי נעים וקל יותר. (השיחה, איך לא, הייתה במסעדה של מאיה).
כתוצאה מהסיטואציה העגומה הרגשתי שלא אפשרתי לעצמי להתרכז במאת האחוזים בקורס, ובמהלך הימים רק חשבתי על סוף היום שאוכל ללכת לרועי ואיילת.
הבנות המדהימות שאיתי נשארו בקורס, תחילה משבוע זה הפך לשבועיים ואז לחודש. הן מורות ליוגה היום!
אני אחרי שבוע החלטתי להפסיק ולהתפנות לאהוביי.Læs mere