כולה שבוע

בוקר שהתחיל עקום אבל חזר למוטב, עולה על אוטובוס ישיר ממנדוסה לולפראיסו.
כיף לנסוע רק עם תיק קטן וגיטרה זה כמעט מרגיש כמו רגע מסרט.
מוזר לעשות נסיעת יום - בלילה הגוף פשוט מכבה את עצמו והשעות עוברות בלי ששמים לב, אבל בבוקר הראש עסוק במחשבות והעיניים נשארות פקוחות, הנוף מתחלף בחלון והכביש מתפתל מתחתינו. השעות לא עוברות לא משנה הנטפליקס והספוטיפיי ורק רואים את השמש מנסה למהר ולהגיע לים לפניי.
מעבר גבול ראשון לצילה עובר בהצלחה חירטטתי היטב
מגיעה לולפראיסו ב23:00, אין סים ואין אינטרנט. יוצאת לתפוס מונית ובחוץ זה מרגיש כאילו כולם זאבים שרק מחכים שטרף יעלה על המונית שלהם. שוטר חמוד בתחנה פותח לי נקודת גישה ואני מזמינה לי הובר שמתגלה כהאדם הנחמד ביקום שעושה לי סיבוב מודרך בולפראיסו ומראה לי מקומות לבקר בהם.
מגיעה אל ההוסטל ב23:45 בלילה סוףסוף.
יאללה יום ראשון לבד עבר בהצלחה נשאר כולה שבועLæs mere