אתונה- ניסיון #1

שלום לכולם מיוון המקסימה!
אחרי שמשום מה החלטנו לא ללכת לישון לפני הטיסה (יצאנו ב1 מהבית, זה נראה הגיוני בזמנו), נחתנו באתונה ב7:30 אחרי לילה עם שעת שינה יחידה במטוס. בדרכנו למלון, יובל ניקרה במטרו וכמעט נפלה מהכיסא head first, למזלה הייתי מספיק עפוצה ולא מספיק מרוכזת ולא הספקתי לצלם..
הגענו לתחנת המטרו שקרובה למלון, שעכשיו אנחנו מבינות למה היה יחסית זול. כמו שתמיד קורה לנו, הזמנו מלון באזור שהיה פעם ״החלונות האדומים״ של אתונה. תחילת טיול קלאסית.
המלון עצמו מקסים ובגלל ששלחנו הודעה לפני כמה ימים שנגיע מוקדם אפילו סידרו שיהיה לנו חדר מוכן לפני הצ׳ק אין! תענוג גדול. המעלית במלון היא המעלית הכי מלחיצה אבר, ב2 מילים- אין דלת. ב3 מילים- אין דלת בכלל. לאורך העלייה במעלית יש מפגש ישיר עם כל מה שבדרך למעלה- קיר והדלת החיצונית של כל קומה. המהנדס של המעלית חשב לעצמו- אוי, המעלית ממש קטנה מה אני אעשה? אה, אני אוריד את הדלת. מיותר לציין שאני לא המשכתי לקחת את המעלית, מזל שיובל המשיכה וככה יש תיעוד של העליית במעלית.
אחרי שנצ של שעה וחצי שמהר מאוד הפך להיות שנצ של שלוש שעות, יצאנו לעיר. לכל מי שדאג- גם כאן חם ולח. התחלנו ללכת לכיוון פסירי, שנחשבת ה״פלורנטין״ של אתונה. הדרך הייתה מפגש של מעברי כביש כמו בויאטנם (תפילת הדרך וקדימה לחצות) ואוכלוסיית השרון 10 בתל אביב, הרגשתי בבית.
הגענו לבית קפה שמעוצב כולו (כולל המלצרים) במלא דברים של אליס בארץ הפלאות. התיישבנו לשתות שם קפה ואחרי כמה דקות הבנו שזה טיפה overwhelming ועברנו למקום אחר.
לסיים את היום הלכנו לfree tour עם ג׳ורג׳ המדריך המצחקק, היה אחלה של סיור מאוד מעניין אלים וכו׳. אנחנו התלהבנו יותר מהגרפיטי המהמם שיש ברחבי העיר. אפילו כתבנו לאחד האמנים באינסטגרם!Read more