מטאורה

הלכנו לסיור בין העמודים העומדים (מטאורה)!
התחלנו את הבוקר בארוחה מפנקת בבית המלון, ממש ליד הבריכה המהממת. כמו שאנחנו מכירות את מרפי, התחנה הראשונה של האוטובוס הייתה המלון שלנו, אז מהר דחפנו את החביתה ועלינו על ההסעה. ככל שעברנו בין המלונות השונים באזור עלו אנשים שהיו פחות ופחות מוכנים לטיול. עד כדי שאחת עלתה עם שמלת סטרפלס שמתאימה יותר לחוף הים, תיק צד מעור, ז׳קט ג׳ינס ולא פחות מכפכפי בירקנשטוק (עם רצועה אחת כמובן). כשהיא עלתה המדריך נשבר ואמר לה- “it’s a hike, yes?” והיא ענתה לו- כן כן בוודאי.
בהמשך המסלול שמענו שיחה ביניהם שבה היא אמרה לו- הבהלת אותי באוטובוס שאמרת שזו הליכה. הוא ענה כמובן- את הבהלת אותי! ברור שהיא לא הייתה לבושה בהתאם למסלול שעשינו (לא אוורסט, אבל כן היו 4 שעות הליכה בהרים..)
על העצירה הראשונה, שבה המדריך הציג את עצמו ואת המסלול, שמענו צווחה חלשה מהשיחים. המדריך עצר, חייך חיוך מקסים ואמר, ״טוב אני חייב לעצור, הקול שאנחנו שומעים זה שני צבי יבשה מקיימים יחסי מין״. אחרי איזו דקה של הסבר, אחד המטיילים עצר אותו ואמר- ״אני חייב לעצור אותך, אני פשוט רואה את הצבים״. ואז ראינו את הצב הזכר רודף אחרי הצבה הנקבה במרדף שלא מבייש את הסרט ״מהיר ועצבני״. מסתבר שהזכרים רודפים אחרי הנקבה משהו כמו קילומטר וככה היא מסננת את הזכרים הטובים והאיכותיים ביותר. האירוע הזה המשיך לקרות לאורך כל ההסבר ואפילו תפסנו כמה תמונות של תנוחות קומיות במיוחד.
במהלך ה״hike” ראינו מנזר (לא פעיל) עם מעלית (!) וספא לחזירי בר (גומחת בוץ ועץ מלא בוץ- או עבור החזירים, טבילה ופילינג).
אנקטודה נחמדה, למנזרים אפשר לשלם רק במזומן, מה שסיבך מאוד את זוג האמריקאים שהיו איתנו בקבוצה. מטוב ליבנו, החלטנו לשלם עליהם (3 יורו לבן אדם, no bigi). לא ציפינו שיחזירו, ובאמת היה נראה שהכל אבוד, אבל ברגע האחרון, כשישבנו לאכול במסעדה בעיר הם הזמינו לנו בירה! זה היה מגניב מאוד, פעם ראשונה שמלצר מגיע אלינו ואומר ״הזוג הזה הזמין אתכם למשקה, מה תרצו?״Read more