נסיעות וקניות

ממשיכות בנסיעות שלנו, הפעם ממטאורה לזגוריה. התחלנו את הנסיעה בכביש שאפשר לקרוא לו scenic route או ״כמה פניות אפשר לעשות עם הרכב בדקה״. תכלס באמת היה ממש יפה, יובל גם חשבה ככה בזמן שהיא נרדמה (שוב).
הפעם, יובל וידאה איתי כמה וכמה פעמים לפני שהיא נכנעה לעייפות ונרדמה. היא עדיין המשיכה להתעורר מדי פעם ולהעמיד פנים שהיא ערה לגמרי. למשל, כשעברה מולנו משאית (בכביש שהוא ממש צר מדי למשאיות) ואני נבהלתי, היא גם מלמלה משהו כמו ״יואו, משאית״ וחזרה לישון 😍 דיברנו גם על הנוף המהמם והעננים המשוגעים, כל זאת עם עיניים עצומות.
אחרי כמה זמן הגענו לכביש המהיר, שהיה מלא במנהרות ארוכות, מאוד מתחשב ביובלי 😅
בסוף, הגענו לאיונינה, עיירה קטנה וכמו כל העיירות שראינו היום, דיי שוממת. חיפשנו סופר/ מכולת לקנות בה מצרכים לארוחת ערב ונכשלנו לגמרי כשגילינו שהכל סגור כי יום ראשון…
בסוף שתינו קפה בבית מלון וקנינו קורנפלקס באמפם כושל שחצי ממנו היה חסום (סטייל פסח, מאוד מוזר)
הגענו לזגוריה, עייפות אך מרוצות ושמענו שיש עוד מיני מכולת באחת העיירות הקטנות. הגענו, בחרנו פסטה, באנו לשלם (!!), רק כדי לגלות שהאשראי לא עובד כרגע… איפה המזומן שהבאנו לאמריקאים כשצריך אותו 🤦🏼‍♀️
להלן תמונה של פרה שחיכתה לנו בכניסה לעיירה שבה אנחנו ישנות.Baca lagi