סיכום לא סיכום לקנדה

כבר כמה שבועות שאני לא כותבת. האמת שהיו לי ימים שלא עשיתי יותר מדי חוץ מלכתוב, אבל לא על עצמי ולא בעברית. בינתיים הצטברו כל כך הרבה זכרונות וטיולים שלא הצלחתי למסור לכם. היום יום אחרון שלי בוונקובר (חצי אמת אני חוזרת שוב בפברואר) והערב כבר נוסעת היישר לקיץ, לבוריטו, טאקו, אלמוגים, מוזיקה ומה לא. מקסיקו מחכה לי.
מאז שהפסקתי לכתוב הייתי בשתי חופשות יפיפיות. שבוע בוונקובר איילנד, שם טיילנו עם שלושה מכוניות 15 אנשים בטבע הקסום...
גלשתי, פעם ראשונה בחיים ואפילו הצלחתי לעמוד על הגלשן!. החוף בצד הכי מערבי של האי, היה מלא באיים קטנטנים, גלים שוצפים ושקיעות ממיסות. באחת הנסיעות ירדנו לחוף בזמן השפל, 500 מטר של שפל. רגע יוצא דופן.
ישנו בווילות airbnbו הכנו ארוחות ערב ביחד. נוצרה קבוצה חזקה ומגובשת של ישראלים, גרמנים,יהודים קנדיים ואוסטרלי אחד. סבסטיאן האוסטרלי איתי עכשיו למקסיקו(;
בחופשה השנייה, יצאנו אותה קבוצה, אותה אווירה לוויסטלר, עיירת סקי בהרים. הגענו בדיוק אחרי סערת שלג שצבעה בלבן את כל האזור. אני לא עושה סקי, אבל כן עושה מלחמת שלג עם חברים,שבה הפסדתי הפסד משפיל. אני גם עושה snow tubing שזה גלגל מנופח שגולשים איתו בגבעה.עמדתי בתור עם כל הילדים והיה שווה את זה.
לא פספסנו אף חג ושום מאכל קשור.את חנוכה חגגנו בכל יום, עם כל השירים, הסופגניות, ספינג' ואפילו לאטקס. כריסמס חגגנו ב-24 עם המבורגרים עבודת יד (כולל הלחמניה), בורשט של הפולנים, סמבוסק ובייליס (ליקר קפה)
לכל הדואגים מהתבוללות, ביום של חג המולד דאגתי לאכול אוכל סיני בחוץ כמו יהודיה טובה בצפון אמריקה.
השבוע האחרון היה חמוץ מתוק. מתוק לסיים עם כל המבחנים העבודות ששברתי עליהם את הראש, ולצלוח את הסמסטר המאתגר. מתוק לחשוב על הקפיצה שעשיתי באנגלית, דיבור וכתיבה.מתוק לחשוב על כל החוויות שצברתי, המראות שראיתי, והאנשים שהכרתי כאן.
חמוץ להיפרד ולהבין שתקופה נגמרה לה . האמת שכמעט את כל החברים החדשים שלי אני בטוח אראה בשנה הקרובה, ברלינאים בגרמניה, ישראלים בישראל. עדיין, התקופה הזו ביחד הייתה ייחודית , והיא לא תחזור על עצמה. כיף וטוב שהיה.
בקושי סיימתי את המסע הראשון וכבר מתחילה את ההרפתקה הבאה.
מבטיחה לכתוב יותר ממקסיקו.Read more