Joined February 2022 Message
  • Day102

    קאו יאיי!

    June 23 in Thailand ⋅ ☁️ 25 °C

    אז אחרי השינה בפאק צ'ונג אנחנו קמים בבוקר במטרה לנסוע לשמורת הטבע קאו יאי שאמורה להיות רוויות פילים וגאורים (מין ביזון עצום) , בבוקר קצת מתברברים עם מיקום ההסעה שלנו ובסוף מוצאים מקום במין טנדר עם מושבים שלוקח אותנו , כמה מקומיים והרבה שקים של ירקות לכניסה לפארק.

    בכניסה לפארק לוקחים עוד טרמפ בתא מטען של טנדר עד לכניסה של המרכז מבקרים שם אנחנו יוצאים למסלול של שעה בתוך ג'ונגל סבוך שמתחיל באמת בצורה חלומית ואנחנו רואים כל מיני חרקים מיוחדים, צמחים מטפסים בגבהים של 20-30 מטרים וממשיכים ללכת אל עבר המפל שמחכה בסופו.

    לאחר איזו חצי שעה של הליכה מתחיל לי איזה גירוד מוזר ברגל ואני מוריד את הנעל ורואה שזה.. מלא עלוקות! מפה לשם אני יעל ותומר קולטים שיש על כל אחד מאיתנו מלא עלוקות שדבוקות אלינו והמסע הופך למסע התמודדות עם עלוקות במקום טיול נורמטיבי.

    לאחר החזרה עצרנו לאכול צהריים ותפסנו טרמפ עם זוג מקומי מקסים שלקח אותנו למפל שלא הכרנו אבל לטענתם היה הכי יפה בשמורה, כמובן שהאמנו להם ונסענו איתם למפל שהמסע אליו כלל הליכה בעוד גונגל שממש אפשר לשמוע ממנו קולות של פילים וירידה של איזה 300 מדרגות אבל כשמגיעים אליו אי אפשר שלא להתלהב מהעוצמות ומהיופי שלו. אחרי זה אותו זוג גם לקח אותנו לכניסה לשמורה ומשם תפסנו עוד טרמפ למלון שלנו לאותו ערב שהיה ממש נחמד

    הגענו להוסטל, התקלחנו ובתחושת חרדה קלה חיפשנו עוד עלוקות על הגוף, מבאס להגיד שאני ויעל גם מצאנו.
    בערב אכלנו במסעדה מקומית פנסית ושיחקנו דוראק בחדר מלווה בנישנושים מיוחדים מהסבן אילבן

    ביום למחרת החלטנו לאכול ארוחת בוקר בסבן אילבן ומיהרנו למקום שראיתי באינטרנט ומציג את עצמו כחוות אלפקות. כשהגענו ראינו שבעצם המקום הרבה יותר מרשים ויש בו ניסיון ממש עתיר תקציב לחקות את טוסקנה- גשרי עץ, מבנים ישנים (לכאורה) , מזרקות ואפילו בתי קפה ציוריים וחוות עם טחנות קמח מלאכותיות. אבל לחלוטין השיא היה פינה מגודרת עם בערך 10 אלפקות מקסימות שמתמסרות לליטופים ושיש לידן גם 20 כבשי מרינו (שמהפרווה שלהן מכינים את הציוד לטרקים הקרים) שגם היו חמודות בקטע מוגזם

    אחרי זה נסענו למעיין שהיה צלול יותר ממים מינרליים והיה לחלוטין אחד היפים והמוצלחים שהייתי בהם בטיול ואפילו בחיים שנהננו ממש לרבוץ בו ותומר אפילו הצליח חלקית ללמד אותי לקפוץ אליו ראש. אחרי איזו שעה וחצי התחילה סופת רעמים וברקים והבנו שאנחנו צריכים להתכוונן על חזרה מה שהיה שוב ממש קל ונוח (כל פעם שחיכינו לטרמפ זה לקח גג 10 דקות והתאילנדים היו ממש נחמדים ולארג'ים) ולקחנו את הואן חזרה לבנגקוק

    הגענו חזרה בסביבות 5 והלכנו להתארגן במלון והחלטנו ללכת למסעדת המבורגרים יוקרתית (עם בריוש שחור כלחמנייה וייבס) ולי ולתומר היה ממש טעים (ממש ממש), ליעל פחות כי היא שוב נפגעה מהקפרי ליים הידוע לשימצה שקיים בכל מנה פה.

    בערב אני ותומר יצאנו לבר מקומי שהייתה בו הופעה מקומית של זמר ברמה בינונית ביותר אבל היה ממש מצחיק כל האירוע והיינו מבסוטים לשבת בבר מקומי ואותנטי.
    Read more

    lila frisher

    איזה זוג יפהההה

    lila frisher

    😘😘😘

    lila frisher

    חמודדדד

     
  • Day100

    פאק צ׳ונג

    June 21 in Thailand ⋅ ☁️ 32 °C

    החלטנו לנסוע לשמורת טבע, לטייל קצת, לראות מפלים ויערות. חיפשנו משהו לא רחוק מבנגקוק כדי שלא נבזבז יום שלם על נסיעות ודי מהר מצאנו את קאו יאי. שמורה ענקית עם פילים ועוד כל מיני חיות שמסתובבות חופשי ושאפשר לעשות שם גם קמפינג.
    החלטנו לנסוע על הבוקר לפאק צונג, העיירה שליד, להתמקם שם יום אחד, לחקור את האזור ואז לצאת למחרת על הבוקר לקאו יאי ולהמשיך משם.
    לפאק צונג לקחנו אוטובוס תאילנדי מפנק, כזה עם מים ונשנושים ומלא מקום לרגליים. תוך שעתיים נעצרנו ליד מרכז מסחרי ענק והנהג צעק עלינו לרדת. היינו היחידים שירדו והאוטובוס המשיך.
    אחרי סיבוב קטן הבנו שאין ככ דרך להגיע למרכז העיר אז עמדנו ביציאה מהחניון וניסינו לחפש דרך להגיע. רכב עם שתי בנות עם אנגלית מעולה עצר לנו ושאל לאן אנחנו צריכים. הן לקחו אותנו עד להוסטל שידעו שיש במרכז ואז גם ירדו מהרכב ועזרו לנו לדבר עם הפקידה קבלה שלא יודעת אנגלית, לראות את החדרים ולסכם מחירים. הן היו מאד מאד מתוקות. אחכ המליצו לנו על מקום מערבי לארוחת צהריים ונסעו.
    אנחנו במוד הרפתקני אז כמובן שלא אכלנו במערבי והלכנו למזללה המקומית ליד.
    אחכ ניסינו להבין איך אפשר להגיע למעיינות מדהימים שמצאנו באינטרנט, די מהר הבנו שאין כרגע דרך אפשרית ושהם יותר קרובים לקאו יאי אז החלטנו לנסוע לשם אחרי השמורה.
    את הצהריים בילינו בהתרפסות בחדר, והשריית המוח במזגן.
    בערב אני (יעל כמובן) ותומר יצאנו לסיבוב בשוק ערב. איך שיצאנו מההוסטל ראינו בחורה חותכת מלא דוריאן, טרי כזה, כמו שאומרים שכדי לאכול. ואנחנו כבר חמים עליי תקופה, רוצים להבין מי זה מלך הפירות, ואיזו הזדמנות נהדרת.
    קנינו לנו את ההכי קצת שהיה אפשר והמוכרת גם זרקה עלינו עוד קצת פירות מקומיים שאנחנו אוהבים (בדיעבד היא דפקה לנו מחיר מוגזם אז אולי זה בגלל שהיא הרגישה רע, אבל עדיין חוויה).חיכינו עם השלל לתמיר והמשכנו להסתובב. בשוק היה הכל מהכל, אוכל בגדים חיות מה לא. אחרי שהאף התמלא בריחות קשים קנינו קצת נשנושים וחזרנו להוסטל שם החלנו בטעימות. בוא נגיד שדוריאן זה הרבה יותר מושי ממה שחשבנו. הטעם לא נורא וגם לא הריח שזה טרי, זה מזכיר מנגו ואננס, עם טעם לוואי של בצל.
    מוזר
    לא עפנו
    אבל לא סבלנו, אחרי הביס השלישי די מתרגלים ומחבבים.
    את שאר הערב העברנו במשחק קלפים חדש- דוארק (רוסי וכיפי מאד) ואכילת מנות חמות בטעמים משונים בהשראת סרטונים מוזרים שתומר היה רואה פעם, הוא אכל ועשה מלא רעש של יפנים.
    סהכ עיירה מאד מוצלחת.
    Read more

    lila frisher

    וואו, מאה ימים! מכובד

    lila frisher

    גם יודעת לשחק дурак🫣

     
  • Day99

    הולכים אחרי תחושות הבטן

    June 20 in Cambodia ⋅ ⛅ 35 °C

    אחרי כאבי בטן, אהבה רבה, טיולים קטנים ורצון לחקור מקומות קצת פחות מתויירים הבנו שאנחנו לא יכולים לעשות את זה בקמבודיה, לא ככה.
    אז החלטנו להקדים את החזרה שלנו לתאילנד בשבוע, לקראת הטיסה הבאה, ולמצוא בתאילנד מקומות שעוד לא היינו בהם ושיהיו קצת פחות סטטים (עד כמה שאנחנו אוהבים להתמסר לסטטיות חשוב קצת לגוון). אז בערב האחרון בקמבודיה קנינו את הכרטיסי אוטובוס במחיר מצחיק לבנגקוק.
    יש לציין שהיה חשוב לנצל את פקקי הבירה הזוכים שהיו לנו ובדרך חזרה להוסטל, כבר די עייפים, לקחנו את שתי הבירות שזכינו בהן. בחצי צחוק הצעתי שנפתח אותן כאן לראות אם זכינו בעוד, והפלא ופלא זכינו בעוד שתיים וכשפתחנו אותן זכינו בעוד בירה! וככה בלי לתכנן זכינו בשש פחיות בירה! וחילקנו אותן ברחוב לחבורה בריטית חמודה שהתלהבה איתנו מכל זכייה.
    סיום מספק לחלוטין.
    בבוקר קמנו מוקדם ועלינו על הוואן הראשון עד לגבול, הנסיעה עברה ממש בטוב עם נופים יפים והרבה מקום התפרשות- אין תלונות.
    בגבול ירדנו והיינו צריכים לעבור רגלית, אני ותמיר עברנו את זה די מהר והתהליך היה קליל.
    תומר יצא בקלות מקמבודיה אבל שהגענו לתחנת הכניסה של תאילנד עצרו אותו.
    בגלל שהוא טס עם דרכון רומני אמרו לו שהוא חייב להוציא ויזה לתאילנד. סבבה.
    אבל הוא חייב לשלם רק בבאט (הכסף התאילנדי) וכמובן שלא מקבלים אשראי, ששאלנו אם יש פה כספומט? הפקידה שהייתה אחראית על תומר, והנוראית מכולן, גלגלה עיניים בשלילה, ששאלנו אם אפשר לשלם בדולר? גם כמובן שלא
    אז מה יש לעשות?
    שיחזור לקמבודיה להוציא באט….
    תמיר חברו הטוב ביותר לקח יוזמה ויצא לרחובות תאילנד לחפש כספומט.
    אחרי עשרים דקות לחוצות וחמות בהן כל האנשים שבאו איתנו על המיני וואן נשארו איתנו כדי לראות מה קורה ולעזור אם צריך, אפילו הציעו קצת כסף, תמיר חזר עם הבאט הנכסף.
    מהר תומר נעלם לעשות את הויזה והמשכנו למיניבוס הבא.
    שם הסיפור היה אחר, כשהגענו כבר הכל היה די מלא וכמובן שאין באגאז אז התיקים גם תופסים מקומות.
    וככה התחיל החלק השני עם הנהג הדוחה בתבל, כולם יושבים אחד על השני ועל התיקים.
    אחרי חמש שעות נסיעה וריב אחד שלי עם הנהג על החלון הפתוח שהנהג טען שכל המיניבוס יתפוצץ אם ניסע עם חלון פתוח (נראלי שזה מה שהוא אמר בעיקר עשה בוםםםם וסימן עם הידיים פיצוץ), בסוך ניצחתי ונסענו עם חלון פתוח ולא התפוצצנו.
    כשהגענו לבנגקוק הגענו לחדר הכי שווה שהיה לנו כשלישייה, ממש בית קטן.
    חיש מהר התאפסנו ויצאנו לאכול קצת פאד תאי תאילנדי, לקנות סים, ולהבין איך ולאן אנחנו נוסעים מחר.
    Read more

    lila frisher

    חמודים שלי, טוב שאתם ביחד! תהנוווווו

     
  • Day96

    אנקור וואט ובוןבון שוב

    June 17 in Cambodia ⋅ ☁️ 32 °C

    שלושתינו קמים שבורים בחושך בשעה 4:00 על מנת להספיק להגיע בזריחה למקדשים וכל ההוסטל מלא באנשים שגם אחוזים באותה תקווה , אנחנו פוגשים את בון בון הנהג מדריך שלנו ומתחילים בנסיעה, כבר מההתחלה יש עיכוב במשרד הכרטיסים כי הסתבר שהוא בכיוון ההפוך מהמקדשים ומאריך את הדרך ב10 דקות, כמובן ששם אנחנו נתקלים בתור ארוך נוסף שאנחנו מצליחים קצת לקצר בישראליות חיננית ויוצאים לדרך מחדש בערך ב5:10 ומבינים שאת הזריחה מהמקדשים כבר לא נראה למרות שיש נסיעה ממש יפה ואנחנו רואים את כל האורות האדומים כתומים של השמש מהטוקטוק.

    כשהגענו בון בון החליט להחנות ממש רחוק (מוטיב שחזר על עצמו בערך ב100% מהמקדשים) והכריח אותנו לחכות לו בזמן שהוא מתארגן ככה שאת שארית הזריחה גם פספסנו למרות שהוא הפציר שלמרות שיש אור הזריחה היא רק ב6:30.

    מגיעים למקדשים והם גדולים ומרהיבים ביותר ואנחנו ממש נהנים לראות את ההסטוריה החיה שעומדת מולנו וממש חוקרים כל פינה בהם עם מלא אנרגיות והסברים מפורטים מבון בון

    אחרי סיור של שעתיים באנקור וואט אנחנו מתחילים לעבור בין מקדשים שונים שכל אחד מהם מיוחד בדרך שלו ואנחנו מוצאים את הייחודיות בכל אחד מהם ולמרות ההסברים הרפטטיבים של מדריכינו האהוב-
    (סייד נוט ארוך) ליד כל פסל שחסר הראש של בודהה קיבלנו הסבר מפורט שבתקופה שהיו שליטים הינדוהיסטים הם כרתו את הראשים של הבודהות (אותו הסבר 150 פעמים לפחות) וגם ציון של כל דמות נשית מפוסלת לצד האבחנה (you see ! No bra , different style. Celestial) ועוד שלל חזרות נוספות משעשעות ומעיקות בעת ובעונה אחת.

    גם היה ממש חם מה שהעלה את מפלס הציניות אבל באמת הייתה חוויה מדהימה ועוצמתית. זכורים לי לטובה גם המקדשים שצולם בהם הסרט tomb raider שכן היו מלא עצים שהכו שורשים וצמחו מבין קירות המקדשים שהוזנחו אה וגם בגלל שעקצה את יעל דבורה.

    אחרי שסיימנו הלכנו מג'ויפים לסעוד במסעדה איטלקית בין המומלצות בטיול (mammas shop) לחוויה קולינרית מענגת וסותמת ונפלנו לשנצ ארוך ונחוץ ביותר. בערב יצאנו לשתות בירה ולאכול אוכל מקומי בשוק הלילה שהיה כיף וטעים שם נחשפנו לראשונה לkhmer noodles אהובינו.

    ביום למחרת החלטנו לקום שוב לתפוס את הזריחה עם נהג פרטי והפעם באמת הצלחנו והיה כיף ויפה ומספק וההשתקפות במים אל מול המקדשים הייתה מפעימה. חזרנו לישון אחרי,אכלנו במאפייה הצרפתית האהובה עלינו והתכוננו להמשך המסע עם בון בון מהצהריים אל תוך השקיעה בזמן שאנחנו עושים את מה שמכונה הביג לופ

    ביום השני כבר היה הרבה יותר כיף עם בון בון כי לא היינו עייפים אז היינו ממש בראש להנות מהחזרתיות שלו ואפילו הצלחנו לגרום לו להתקפי צחוק כמה פעמים דבר שממש סיפק אותנו. המקדשים היו מרשימים והיו כמה מקדשים ממש ייחודיים - חלק שעלו ממש לגובה , חלק עם פסלים וגילופים שונים של פילים (שם התנהלו גם קרבות פילים וקרנפים) והיה ממש מהנה ומספק. את השקיעה המרהיבה ראינו באגם פסטורלי והספקנו אפילו להתרשם מהכפרים הפרימטיביים ומיצירות שעשויות מכיבה של פרה שמותחים ומייבשים.

    בערב נפגשנו לארוחה נדיבה שבישלנו עם נטע ותום בדירה שלהם (שהגיעו אליה בהמלצתינו) והיה ממש כיף ושמח איתם והם הכירו לנו גם משחק בשם bullshit שהיה מצחיק ביותר.

    ביום למחרת קמנו מאוחר ואז אני ותומר הלכנו לעשות אומגות מהעצים הגבוהים בתוך יער סבוך שהיו ממש מהנות אך קצרות יחסית והחוויה הייתה נחמדה אבל לא נוטפת אנדרנלין במיוחד. היה בעיקר ממש מצחיק ועשינו מלא צחוקים עם המדריכים שלנו

    אחרי זה היינו בבריכה , עשינו מסאז' וסגרנו את הנסיעה לבנגקוק למחרת להרפתקה הבאה שלנו בשבוע שנותר לנו עם תומר. בערב כמובן שצפינו בפרק החדש של חתונמי שהיה גומר מצחוק ומלמד על זוגיות כמו תמיד
    Read more

    lila frisher

    אחלה בוןבון

     
  • Day94

    תומר

    June 15 in Cambodia ⋅ ☁️ 32 °C

    לפני כמה ימים סוף סוף הגיע הרגע המיוחל! תומר חברי הטוב היה אמור להגיע הישר מהארץ אלינו לקמבודיה ולהצטרף אלינו לשבועיים לטיול וכמובן שהיום התחיל במפוח נפש ודרמה שכן פתחתי את הפלאפון על הבוקר לראות שתומר עלה על הטיסה לתאילנד ובמקום זה קיבלתי רצף הודעות על כך שלא מעלים אותו על הטיסה כי הוא לא עשה תאי פאס.. כמובן שממש נלחצנו והוא לא ענה לשיחותנו אז חיכינו בציפייה לאמא שלו שתתעורר.

    בסוף היא הסבירה לנו שהוא באמת היה בבעיה אבל שעם המון מזל וקצת פרוטקציות ממש חמש דקות לפני שנסגר הגייט הוא היה על המטוס (אנחת רווחה)

    אנחנו בילינו את היום בדירה בעיקר בישלנו שקשוקה וקוסקוס ומרק , גם המשכנו קצת לטייל בעיר ולהכיר עוד מקומיים חביבים.

    ביום אחרי קרה האיחוד המיוחל והלכתי עם נהג הטוקטוק שלנו לפגוש את תומר בשדה, השלמנו קצת חוויות ופערים מהחודשים האחרונים ובעיקר צחקנו ושמחנו ביחד

    ביום אחרי עשינו קצת הכרות עם העיר לתומר- לקחנו אותו לשוק הבשר החי (קצת מזרח הארדקור) , היינו בבריכה הסודית האהובה עלינו וראינו באז שנות אור בקולנוע שהיה מלווה באכילה אינטנסיבית ומלאת עונג של פופקורן כרמל. בערב אכלנו גירוס ושתינו סנגריות במסעדה היוונית ופגשנו את נטע ותום בהרכב חסר של רק נטע כי תום אכל משה בתיבה מקולקל בסטארבאקס ונפל למשכב. אחרי שנהננו הלכנו לישון שינה קצרה במיוחד לקראת המקדשים אליהם יצאנו יום למחרת ב4:30 בבוקר בשביל להספיק לזריחה.
    Read more

  • Day93

    היום עם בוןבון

    June 14 in Cambodia ⋅ ⛅ 33 °C

    את בון בון הכרנו באחד מהשיטוטים שלנו בעיר, בהלוויה.
    נכנסנו לפגודה כי שמענו את הנזירים שרים והסתקרנו, בפנים ראינו מלא אנשים ואפילו יותר נזירים יושבים ואוכלים מנגנים ומדברים. לא ככ הבנו את המצב והתחלנו לצאת ואז פגשנו אותו.
    בון בון סיפר לנו שאנחנו כרגע בהלוויה ושלמשפחה לא היה מקום בבית ונהוג לשמור על הגופה של המת 3 ימים ובערב היום השלישי לעשות טקס גדול ולשרוף אותה ושזו פגודה בודהיסטית וזה מנהגם.
    השיחה איתו הייתה חמודה וזורמת אבל איך שהוא הציע לנו כמו כל נהג טוקטוק שני ברחוב ללכת איתו למקדשים ישר סירבנו שיקרנו שכבר היינו וברחנו. אחרי כמה צעדים הבנו שאולי באמת כדי לנו ללכת איתו למקדשים, הרי הוא מאד נחמד ויש לו אנגלית טובה ובסוף באמת נצטרך ללכת עם מישהו.
    תמיר חזר והחליף איתו מספרים ומזל שעשינו את זה.
    אחרי כמה ימים גדולים של בטלה רצינו קצת לצאת ולהסתובב ולראות מה יש אבל בגלל שקטנוע לא בא בחשבון ואת כל העיר כבר הלכנו ברגל כתבנו לבון בון.
    בון בון לקח אותנו לאחד הכפרים ליד סיאם ריפ, הדרך הייתה יפייפיה והוא היה מקסים ומצחיק.
    בדרך חזרה לעיר הוא עצר לתדלק במכולת וסיפר שעכשיו הדלק ממש יקר בגלל המלחמה בין אוקראינה לרוסיה ושהם קונים את זה כאן ככה כל פעם ליטר ושזה קצת יותר זול אבל עדיין כמעט כמו המחיר בארץ! שזה מטורף כי כל שאר הדברים פה ככ זולים.
    כשהגענו לעיר הוא שאל אם אנחנו רוצים לראות עוד איזה מקדש וללכת למגורי המלך, כמובן שהסכמנו ונסענו ביחד.
    המקדש היה מאד יפה ובון בון הסביר לנו על העיטורים והאלים וממה הכל בנוי והאמת שהיה ממש מעניין ולא חופר בכלל שזה כיף.
    כשדיברנו שאל אם היינו בשדות ההרג בפנום פן, אמרנו לו שהיינו רק במוזיאון אבל שזה קצת קשה לנו מידי ופתאום הוא התחיל לספר לנו על עצמו, על התקופה שהוא היה עובד בשדות כל יום כמעט בלי לאכול ועל אח שלנו שהקריב את עצמו בשביל ששאר המשפחה תחיה.
    הדהים אותנו פתאום להבין שהוא היה בן 19 שזה קרה, וכל הרצח עם הרגיש הרבה יותר קרוב פתאום מבכל יום אחר ומבכל פעם שהראו לנו משהו שקשור לקמר רוז.
    אחכ המשכנו למגורי המלך שם בון בון קצה להראות לנו מקום שקדוש למקומיים אבל כשנכנסו התהלכה לה שם בת יענה שגנבה את כל ההצגה.
    ששאלנו מה היא עושה פה אף אחד לא ידע להגיד לנו ונראה שהרבה גם לא היו סגורים מה זו החיה הזו אבל משום מה אף אחד לא היה לחוץ, גם כשהיא ניסתה לאכול את הציפורים שהם מכרו שם (בקטע קדוש ושל מזל כמובן).

    בסוף ממש נהננו עם בון בון וממש שמחנו לבלות איתו את היום.

    בערב הלכנו שוב לבריכה השווה ביותר בקמבודיה וניסינו לראות שקיעה אבל כרגיל יש עננים רק על החלק של השמש. במקום זאת יצא לנו לראות ברקים שקצת ניסינו לצלם אבל במציאות היו הרבה יותר מרשימים. בעיקר שאתה בבריכה ב40 מעלות חום.
    Read more

    lila frisher

    אחלה בון בון!

    Michael Frisher

    נראה שחוזרים לשגרה

    lila frisher

    תקנו כמה!

     
  • Day92

    דירה להשכיר

    June 13 in Cambodia ⋅ ☁️ 32 °C

    כמו בכל זוגיות מצליחה מגיע השלב שלתמונה נכנסת דירה. וככה גם קרה לנו עם סיאם ריפ.
    אחרי שלושה חודשים של אוכל בחוץ ומעברים רבים היינו צריכים רק אמבה בבטן כדי להבין שאנחנו כבר ממש צריכים מטבח וגם קצת השתקעות רצינית.

    בין שיחות קשות ומבלבלות עם סוכנת מויאטנם, לתספורות כושלות ותספורת אחת שמתקנת את העוול ואפילו קרקס אחד חמוד שהצחיק ושימח אבל גם היה לא מאד ברור התחלנו לחפש אחר דירה.

    וככה חיפושים רבים הביאו לגילוי שיש רק דירה אחת שהיא באמת אופציה אז אחרי מיקוח קטן באפליקציה שהצליח באופן מפתיע לקחנו דירה!
    יפה חדשה וחמודה וממש במרכז.

    את כל הימים עד לבואו של תומר נעביר בה ואנחנו מתרגשים ברמת הלתכנן תפריט של כל הארוחות שאנחנו רוצים להכין וללכת לשני סופרים מרשימים כדי למצוא את כל המצרכים.

    וככה עבר לו עוד יום או אולי שלושה? או חמישה? אנחנו כבר לא ככ על זה אבל יודעים שתומר מגיע ב15 ושזה עוד לא עכשיו.
    ואפילו מצאנו בריכה חדשה מרשימה אף יותר.

    ומה צריך עוד חוץ מזה וסיר ענק של פסטה.
    Read more

    lila frisher

    יאללה שניצלים!!!!

    lila frisher

    שניצלונים אליפות!!!!

    lila frisher

    חביתיות כמו בבית, מתוקיםםםם

    lila frisher

    😍

     
  • Day89

    עיוורים מרוב אהבה

    June 10 in Cambodia ⋅ ⛅ 33 °C

    לא כל כך ברור מה קרה לנו עם קמבודיה אבל לפעמים מרגיש שאולי עברנו איזו היפנוזה.
    אבל לא משנה איך היום נראה או מה עושים אנחנו כל יום יותר ויותר מתאהבים.
    זה לא מפריע לנו שכבר הספקנו להיות בבית חולים ארבע פעמים כל דבר פה ממש מפעים.
    הליכה ברחוב ומפגשים עם ילדים, ברקים באמצע לילה חמים.
    סרט בקולנוע חדשני או הליכה בשוק מסריח מלא חיות מתות שלמזרח הרבה יותר אופייני.
    קנייה אימפולסיבית של קרמיקה יפנית או היגעלות משוק יד שנייה שהתגלה כחוויה לא ככ חיננית.
    מפגשים עם מטיילים חדשים ומעניינים או עם דידון ועומריקון בלי שום גירויים חדשים- כולם אותנו משמחים.
    אולי זה השמיים שפה יותר כחולים
    או הטבע שמקיף ומעצים.
    אולי זה בכלל סתם אנחנו שכל כך מאושרים בלי קשר
    אבל איזה כיף ששלב כזה התאפשר!
    Read more

    איתמר גירון

    מתוקים

    lila frisher

    כתבת שירה יעלי! 💝תהנו מלא😘😘😘

     
  • Day85

    ילדים משחקים ערומים בבוץ בגשם
    בתים בנויים מפח על קורות עץ גבוהות שלא יצופו במונסונים
    קשת בענן, אולי אפילו כפולה, אחרי שהסופה קצת נרגעה
    עננים שיורדים קרוב קרוב לתוך ההרים
    איש יושב מתחת לעץ ועושה מדיטציה
    המון ברכות מלאות בלוטוסים שגורמים לך לתהות למה הן שם
    והמון בריכות סתם מלאות בבוץ
    חיה שהיא כמו פרה עם גיבנת דוהרת

    אין קמבודיה, כמה שאת רעה לבטן של תמיר ככה את נעימה לנו בעיניים.
    Read more

    Tal Geller

    קטלני! סעו לסינגפור

    Tal Geller

    ניראלי גם נדיר שם

    Yuval Kveller

    בא לי את המשפט מחץ שם בסוף על טי שרט

    איתמר גירון

    מתוקים

     
  • Day84

    הבלדה לגוסס

    June 5 in Cambodia ⋅ ⛅ 29 °C

    נסענו לאיים כי רצינו הרפתקה,
    נסענו כי רצינו להרגיש שאנחנו חווים
    אבל בעצם ישנו במלון ארבעה כוכבים
    כי אי אפשר להתעלם לחלוטין מהכאבים.
    רצינו לראות שקיעה אבל נרדמנו אחרי הרבה כדורים, ולזריחה לא הצלחנו לקום כי כבר היינו בשינה עמוק שקועים.
    רצינו ללכת לחוף העצלנים,
    לשכב על החול הלבן ולהשתכשך בגלים
    אבל במקום זה אכלנו ארוחת בוקר כלולה שגילתה שתמיר בכלל לא החלים.
    אחרי מקושקשת וקצת בייקון
    הוא היה צריך פינוי דחוף בעיקרון.
    בין הספסלים בלובי של הוונדרס למחצלות ליד הנמל תמיר גסס, והתפתל כמו מחושמל
    לא מצליח לדבר ובקושי נושם ויעל תפעלה פינוי מטורף תוך שבכתה בלי הפסקה
    על סירה ואז ריקשה ניסו להגיע מהר אבל הנסיעה לבית חולים לחלוטין התישה.
    שם גילינו שהביטוח של תמיר שווה להם זהב
    והרופא היה נלהב
    מבדיקה לבדיקה נשלח וכל תוצאה שווה לפח
    עם אח שלא יודע אנגלית ורופא מפגר העברנו שם שש שעות שבאו על מנת לאתגר
    אחרי שהצלחנו לברוח מהבית חולים
    וניסינו להגיע אל הוונדרס אחרי ככ הרבה מכשולים
    גילנו שבמקום שביל כניסה הכל מלא בוץ וביוב
    כמה היום הזה עוד יכול להיות עלוב!
    מלאים בחרא עד הקרסוליים
    רק רוצים כבר לנוח בעצלתיים
    לפחות החדר זול יותר בשני דולרים
    אבל הבטן ממשיכה לכאוב בנתיים.
    חושבים לטוס לטיפול בארץ ומתקשרים לרופאה ישראלית
    שאומרת שפשוט נטוס לסינגפור שם דוברים טוב אנגלית
    (וגם בית חולים טוב מאד מאד גבוה בדירוג עולמי!)
    בסוף בדקה האחרונה מוצאים בי״ח חולים מומלץ לסיאם ריפ
    לשם סוגרים על הבוקר מונית
    מסע ארוך ומפרך עוד לפנינו על מנת להגיע לטיפול אמיתי
    אבל מי יודע אולי יהיה לסיפור סוף פחות זוועתי
    Read more

    Ronit Botser

    תאמינו לי, אין לי מילים!! החלמה מהירה לתמיר 😘

    lila frisher

    מסכנים, כמה סבל, בוכה איתך , איתכם... מתפללת בסוף טוב ומהיר ,,,,

    lila frisher

    🤬🤬🤬🤬

    3 more comments
     

Join us:

FindPenguins for iOSFindPenguins for Android