corazón del mundo maya

9月 - 10月 2024
  • Yael Botser
  • tamir frisher
יעל, תמיר וחופשת הסמסטר もっと詳しく
  • Yael Botser
  • tamir frisher

国のリスト

  • メキシコ メキシコ
  • ベリーズ ベリーズ
  • グアテマラ グアテマラ
  • スペイン スペイン
カテゴリ
バックパッキング、カップル、文化、と ハイキング
  • 10.5千キロ旅行
輸送手段
  • 飛行-キロ
  • ウォーキング-キロ
  • ハイキング-キロ
  • 自転車-キロ
  • モーターバイク-キロ
  • トゥクトゥク-キロ
  • -キロ
  • 列車-キロ
  • バス-キロ
  • キャンピングカー-キロ
  • キャラバン-キロ
  • 4x4-キロ
  • 水泳-キロ
  • パドリング/ローイング-キロ
  • モーターボート-キロ
  • 航海-キロ
  • 屋形船-キロ
  • 渡船-キロ
  • 遊覧航海-キロ
  • -キロ
  • スキーをすること-キロ
  • ヒッチハイク-キロ
  • Cable car-キロ
  • ヘリコプター-キロ
  • 裸足-キロ
  • 17足跡
  • 38日間
  • 249写真
  • 6いいね
  • במדריד החמודהטאפסים של הישמורפנמה ותמיר בסרט מקסיקני

    ישראל- מדריד- גואטמלה

    2024年9月17日〜18日, スペイン ⋅ ☀️ 25 °C

    מדריד ויום ראשון בגוואטמאלה , מי שרוצה לדלג על הקונקשן יש טיימקוד

    - אזז סוף סוף סיימנו תקופת מבחנים של אלופים והחלטנו לטוס לגוואטמאלה בשביל לרדוף אחרי הרי געש ומחשבה שנראה עצלנים.

    ביום הראשון המראנו לקונקשן במדריד שהפך ליותר כיף וציוחד אבא של יעל החליט לפנק אותנו בכרטיסים למשחק של ריאל מדריד ואנחנו ידענו שאנחנו כנראה נאחר קצת למשחק אבל עדין לא רצינו לוותר .

    ממש לקראת העליה למטוס החליטו להקדם לנו את הטיסה וגם להטיס אותנו בדרימליינר החלומי שחסך לנו איזה חצי שעה מהטיסה ולתדהמת כולם נחתנו איזה חצי שעה לפני השעה המתוכננת

    משם היה מסע אל עבר האיצטדיון בשביל להספיק בזמן שכלל התנהגות ישראלית ביותר מצידנו ונהיגה אסרטיבית מהנהג הונצואלי שלנו שהביא אותנו לאיצטדיון ממש בדקה ה90 המטפורית שזה דקה לפני המשחק בפועל

    היה משחק ממש קצבי וכיף היה לראות את כל הכוכבים וגם לשמוע את הקהל של הקבוצה הגרמנית

    זה היה די חלום לראות את ריאל משחקת והיה משמח ממש שזה פשוט הסתדר לגמרי במקרה כי סגרנו את הטיסה לפני שבכלל היה לוז לשנה

    בסוף המשחק נשארנו קצת לספוג את האווירה וקינחנו בkfc במנות בגודל לא מבייש והלכנו לישון מבסוטים מהחוויה

    יום למחרת קמנו למסע תיירותי של שעתיים בהן הספקנו לראות את כל המונומנטים של מדריד ואפילו אכלנו במסעדת טאפאסים מקומית כל טוב מטוגן.

    משם יצאנו מפוצצים לשדה לטיסה לפנמה שהייתה איזה 10 שעות שזה מלא הסתבר אבל ראינו סרטים ונחנו ואפילו היו רגעים של raw dogging לא מבייש.

    אחרי זה עצרנו בשדה בפנמה שהיה יותר מודרני מהמצופה ואכלנו פיצה בינונית באוליב גארדן

    נחתנו בגוואטמאלה בלילה ופגשנו את הנהגת שיעל סגרה לנו מראש, הנהגת הייתה בלבולית ביותר והווייז שלה היה תקוע על אותו משפט אבל היה נחמד להסתכל מהחלון והסתבר שגוואטמאלה קצת יותר מודרנית מהמצופה אבל בתכלס לא ידענו למה לצפות כשאני חושב על זה.

    בחסות הנהגת השוקיסטית שפיתחה אצלנו מיזוגניות (השיא היה שעצרנו 10 דקות בתחנת דלק מסתורית בשביל לא לעשות כלום, היא אפילו ביקשה סליחה אחרי לא הבנו את האירוע).

    בסוף הגענו לאיזה מקום ממש אקראי שלחלוטין לא היה ההוסטל אבל אחרי שיחת איפוס קצרה יצאנו לדרך שוב והצלחנו לעזור למהבולה למצוא אותו.

    בשעה טובה ומוצלחת הגענו להוסטל באפיסת כוחות בציפייה , מאושרים שהצלחנו לנצח את הג'טלג הידוע לשימצה.
    もっと詳しく

  • מתאפסים, שותים קפה ונלחמים עם הגט לג

    2024年9月19日〜21日, グアテマラ ⋅ ☁️ 24 °C

    יום חמישי
    קמנו אחרי לילה מבולבל ליום ההולדת של תמיר, יצאנו לעיר מבלי להבין ככ איפה אנחנו בלי כסף מקומי ובלי סים.
    ניסינו לנווט לפי הוויפי לבית קפה שנוכל להתאושש בו ולנשנש ולהבין מה זה בעצם קפה גואטמלי
    אחרי סיבובים בסימטאות יפות הגענו לקפה דל סול שהתגלה כמקום מקסים עם קפה מעולה, בכללי תרבות הקפה פה מטורף בכל מקום מכינים קפה מטורף הפולים עצמם מעט חמוצים אבל החלב המקומי עם ניחוחות של חציר ומאד קרמי (בקטע טוב דווקא) וזה ממש מאזן
    אכלנו אוכל כביכול מערבי, מנה אחת התגלתה מעיין ורסיה לשקשוקה, מרק עגבניות בפנים ביצת עין ומעל מלא מוצרלה והשניה הייתה סתם כריך טעים.
    בקפה היה נוף יפייפה וראינו את כל ההרים שמקיפים את העיר, למרות שעוד לא הבנו איפה בדיוק הר הגעש המדובר
    אחכ יצאנו לעשות משימות וחיפשנו איפה אפשר להחליף כסף ולקנות סים, לשם כך כיוונו למונומנט המרכזי בעיר, או לפחות כך חשבנו, קצת צהובה שמופיעה בכל תמונה שמחפשים אנטיגואה- במצאים זו הייתה קשת די מעפנה ולא ככ התרשמנו ממנה. אבל באמת לידה מצאנו את כל מה שהיינו צריכים ויכלנו להמשיך ולחקור את העיר.
    כחלק מהחיפושים שלנו אחרי סים זול במיוחד הגענו לסופר ענק, מסבתר הסופר הכי גדול באנטיגואה, כמובן שהסתובבנו בו מלא ובחנו הכל והמסקנות העיקריות שלנו היא שהגואטמלים אוהבים לרקוד משום שכולם ריקדו שם לפי המוזיקה שהייתה בסופר ושהם מוכרים הכל בשיטת בנדל- אתה קונה משהו אחד מקבל עוד משהו, קונה וויסקי מקבל גם ספרייט קונה בירות מקבל גם חולצה….
    בהמשך שיטוטינו עברנו ליד מקום בו עמדה אישה בכניסה והכינה טורטיות על פלטה גדולה, הסתקרנו ונכנסו, שכן עד כה ראינו באנטיגואה רק אוכל מערבי הן מסעדות הן רשתות אמריקאיות והן בתי קפה.
    בפנים גילינו מסבאה ענקית עם מלא מקומיים וקצת תיירים שמוכרת מנה של עוף תפו״א ושעועית מדהימה ב20 שקלים (זול בעולם גואטמלה) תמיר התחבר מאד עם המוכר והרשה לנו לעשות על מיני שינויים במנות כך שיצאנו עם אורז תפוחי אדמה שעועית טורטיות מה טורטיות שהבחורה מכינה בגניזה (הן פיכסה) ועוף, אבל איזה עוף- הוא מתבשל שם באח ענקי עם בולי עץ וזה גם מגניב וגם טעים.
    הכרנו שם את שיר וקמיל, שתי בנות ממש מתוקות מהעוטף שבאו לטיול הגדול ונסענו איתם בערב למבשלת בירה שאפשר לשבת שם סביב המדורה וגם לאכול. זה היה ממש כיף אם כי קצת רועש
    וכך נגמר לו היום הראשון שהיה גם היומהולדת שם תמירי

    יום שישי
    אחרי שהבנו בשיטוטים שלנו שהבתי קפה פה די מגניבים הלכנו הבוקר למקום אחר שמשהו בו גרם לי להרגיש בסיקס סנסס, למה הכל ככ יפה? שיתן שוב קפה מדיר והפעם אכלנו בייגל עם ביצה עלומה ואבוקדו (במזרח זה אפילו לא היה אופציות ופתאום כאן יש את זה בכל מקום). אחר כל חלקנו אובר עם שתי בנות שלא ככ הכרנו ולא ככ ששנו להכי להוביטננגו, מעיין פארק שמשקיף על אנטיגואה שנבנה בהשראת ההוביט. שמענו שהוא נחמד ורצינו לצאת קצת מהעיר. האמת שהיה יפה באופן מפתיע ויחסית כיף, לא היה קשר להוביט, אבל הנופים היו יפים והיה טרזן כזה כמו נדנדה ענקית שהיה כיף ממש ושנינו עשינו ויד, כמובן יד, שעומדים עליה ומצתלמים. במזרח למרות ריבוי הידיים לא הגענו אך פעם לאחת כזו אז נהגנו כמנהג המקום והצטלמנו בה בהשראת שאר המצטלמים.
    כשחזרנו לעיר הלכנו שוב לאכול עוף במקום שלנו ושוב נהנו ממש, ושוב פגשנו שם את שיר וקמיל ושוב ישבנו שם את שסגרנו עלינו את המקום.
    החברים שהכרנו פה עודדו אותנו לבוא איתם לארוחת חבד, אנחנו לא אנשים חבד גדולים, וגם יום לפני יצא לנו לקפוץ לבית חבד לשאול על הטרק והחוויה הייתה של נשתה במסווה סיור בגינה, בוא תטעם ותיקח דברים שאנחנו מגדלים, רק תן פה ברכה קטנה. למרות שלא ככ רצינו, ידענו שהאוכל יהיה טעים ושחברינו יהיו שם, לא היה למו ככ משהו אחר לעשות ובתכלס, אולי נמצא שם אנשים שרוצים להמשיך איתנו למסלול שאנחנו מתכננים שמסתמן כלא מוכר בשביל החומוס.
    החלטה זו התגלתה כטעות.
    אחרי ששנינו נלחמנו בעצמנו וקמנו לארוחה (בכל זאת גט לג) והגענו באיחור האופנתי שהומלץ לנו כדי לדלג על הברכות, לא פיספסנו ולו ברכה אחת.
    אחרי נאומים ארוכים, דרשות של הרבנית שדברים טיפשיים כאלה לא שמעתי עוד זכינו לטעום מהאוכל, שבאמת היה טעים, אבל הרגיש לא שווה את רמת בחפירה והטמטום שקדמו לו
    כמובן שהיו עוד ברכות ודרשות במהלך הארוחה וכשלבסוף נגמרה הסעודה רק רצינו ללכת הביתה. אבל זה היה הלילה האחרון שלנו עם מוריה ואורי (עוד זוג שפגשנו במסעדת עוף) ועם קמיל ושיר אז לא רצינו לקצר אותו.
    אז התיישבנו לשחק שם קוד, אנחנו, מוריה ואורי החמודים שתי הבנות שחלקנו איתן אובר ועוד שני אנשים זרים. מאז הודו שם שיחקנו שם קוד באיזה תחנה אני מצפה כבר לשחק שוב ואף פעם לא יוצא, אז נורא התרגשתי. אבל כמו שארוחת בית חבד אכזבה גם השם קוד בבית חבד אכזב ובחיים לא שיחקתי משחק ככ טרחני, תוקפני ומבאס כמו זה. סתם אנקדוטה מצחיקה המילה הייתה מיזוגן ואחת הבנות התעקשה שכנראה הכוונה זה ״באר שבע״ כי בבאר שבע כולם מיזוגנים…..
    לא משנה
    היינו עוד עם מוריה ואורי שלא נמאסו עלינו למרות הסטינג הקשוח ועוד קצת עם קמיל ושיר וחזרנו לחדר שלנו, מקווים שהפעם נצליח לישון קצת יותר ברצף

    יום שבת
    חברינו נסעו ועל אף שלא ראינו אותם הם השאירו איתנו מתנה קטנה, קמיל ושיר הדביקו אותי באיזו מחלה מסתורית. שיעול צינון וכאב גרון, נשמע לא נורא. סגרנו למחר יציאה לטרק הר געש, מטפסים במשך חמש שעות בהן עולים מ2300 מטר ל3600 ושם ישנים ובמשך הלילה צופים כל הר געש מתפרץ. כדי שזה יתאפשר החלטנו שהיום יוקדש למנוחה. בבוקר ניסינו כמובן קפה חדש ששנינו באנו אליו חסרי חשק כי רק רצינו את הישן אבל בסוף התגלה כקפה הכי טעים מבין כולם. אחכ ניווטנו את עצמנו לשוק של אנטיגואה שלראשונה הרגיש כמו מקום אמיתי ולא משהו שנבנה לתייר. השוק היה מלא אנשים עמוס ורטוב (בלילה ירד לנו גשם שהפך את ההליכה בין הדוכנים למאתגרת). נהנו בו ממש קנינו קלפים, קערות פלסטיק חמודות, כפכפים לתמיר ששכח להביא וחולצה של קבוצת אנטיגואה, חולצה בה יש יותר ספונסרים מחולצה.
    היה גם נחמד לדבר בספרדית ולהסביר מה אנחנו רוצים ואפילו קצת להתמקח.
    אחכ חיפשנו איפה לנוח ושמענו שיש פה סטארבקס בין היפים בעולם, בסדר, נלך לראות.
    בתכלס הייתה של אווירה של לובי בסיקס סנסס אבל המקום הרגיש ככ מנותק מהמציאות, אנשים יושבים על ספות ושותים משקאות יקרים וילדים קטנים עוברים ומבקשים כסף. הלכנו לנוח בחדר ואיכשהו הגיע הערב. בלילה יצאנו לאכול וחזרנו לארוז לטרק מחר ולישון
    もっと詳しく

  • הזריחהלא נרגעיםםםשוקו סין לצהקשהלפני שהיה קשהבירידה מעל העננים

    למות או לכבוש את ההר

    2024年9月21日〜22日, グアテマラ ⋅ ☁️ 14 °C

    אז היום קמנו לבוקר מרגש, לעשות את הדבר שתכלס בשבילו הגענו דווקא לגוואטמאלה- לטפס להר הגעש האקטננגו!

    קמנו מוקדם בבוקר , אכלנו בייגל אבוקדו מהמקום האהוב עלינו והלכנו לזולה לחכות להסעה. מההתחלה הבנו שאנחנו לא הולכים להיות שישה אנשים כפי שהובטח לנו אלא יותר בכיוון השלושים אבל סבבה לוקחים הכל בטוב ומתרגשים

    בנסיעה מתחברים קצת עם האנשים מסביבנו ומגיעים להר לקראת תחילת הטיפוס, כבר מהצעד הראשון אנחנו מבינים שההר לא פראייר וממש נצטרך להרוויח את הפסגה. המוטיבציה מחזיקה בערך שעה עד שיעל מתחילה להרגיש לא טוב ואני לוקח על עצמי את האתגר של לסחוב גם לה את התיק בשביל שנהיה באותו הקצב. משם הטיפוס הופך לאחד הדברים הכי מאתגרים שעשיתי בחיים עם איזה 20 קילו על הגב בעלייה בגבהים (עולים 1200 מטר עד ל3600) אבל לפחות זה איפשר לי וליעל ללכת באותו קצב בדבוקה הראשונה. בעלייה גם יוצא לנו להכיר קצת את האנשים , כמה חברה שהגיעו ממחנות קיץ, קצת סטודנטים, זוגות, משפחה עם בנות בגילנו שבאו לבקר את אחת מהן בטיול הגדול וכמות יפה של חבורות של בנות אחרי צבא שהיו במשימה למצוא את התמונה המושלמת.

    באיזה 2 כזה מסיימים את העלייה המאתגרת ועוברים ללכת במישור מדוד שהרבה יותר מאפשר את המינגלינג והאמת שהיה צחוקים של הרצח ומשמח שיצאנו עם חבורה אחלה לטיול

    ב3 וחצי בערך מגיעים למקום הלינה ומגלים שעשו עלינו סיבוב ובביקתות שאמרו שנישן שישה החליטו לדחוף עשרה אנשים בביקתות עץ על הרצפה כמו בתקופות חשוכות יותר בהיסטוריה אבל לוקחים הכל בטוב ויושבים סביב המדורה בתוך ענן וצופים במבול שיורד סביבנו

    לקראת הערב אנחנו מתחילים לחשוש שעלינו לשווא וממש משתדלים לשמור על התקווה כי נראה שהשמיים לא בכיוון להתבהר , אז ממשיכים לשבת מתחת לסכך הצר ולשתות מהשוקו הגווטמאלי על בסיס מים שהיה מנחם וטעים באופן מפתיע.

    לקראת איזה תשע אנחנו מחליטים לתת פאוור נאפ של שעה אבל כבר אחרי איזה ארבעים דקות אנחנו מתעוררים מרעש של בומים מטורפים ורואים שמה שהכי רצינו קורה! השמיים מתחילים להתבהר ואפשר לראות את ההר געש!!!

    מפה אנחנו עוברים לסשן של כמה שעות של צפייה בהתפעלות בכל התפרצות עוצמתית של ההר געש! שזה לחלוטין בטופ רגעים עוצמתיים מספקים מטורפים שהיה לנו בחיים ולאט לאט האנשים מצטמטמים ואנחנו נשארים שם כמה גיבורים וגיבורות , שומעים שירים של אדל וצורחים בהתפעלות מול ההר געשש

    הולכים לישון איזה שעתיים וב3:30 כבר שוב על הרגליים לטיול זריחה מטורף לפסגה של ההר בגובה 3966. הטיפוס יחסית מאתגר ומרגיש מסוכן אבל למזלי לא היה לי פנס אז לא ראיתי ממה יש לפחד. אחוזי אנדרלין אחרי איזה שעה וחצי מגיעים לפסגה בדיוק בזמן לזריחה מעל העננים וצופים בשילוב המרהיב של הימצאות מעל העננים מול הר געש וזריחה שזה מראה סוריאליסטי ומרהיב ביותר גם.

    אחרי זה מתחילים בירידה שיעל ממש רצה בטיל ואנחנו יורדים הכל באיזה שלוש שעות עייפים וגאים בעצמנו על המסע שעברנו. עולים גמורים על ההסעה, אוכלים המבורגר עם כמות בייקון מפגרת באנטיגואה עטלים על עוד הסעה לשלה ונופלים לשנת ישרים של איזה 17 שעות עד לבוקר של אחרי
    もっと詳しく

  • שלה לה לה

    2024年9月24日, グアテマラ ⋅ ☁️ 16 °C

    אחרי נסיעה עייפה חווינו שינה מטלטלת בהוסטל שהיה נראה מאד חמוד וכלל חדר בגודל של הדירה שלנו ברחוב עזה, שירותים פרטיים לראשונה בטיול ומזרון נוח. אבל נראה שכל זה לא מספיק משום שבלילה כנופיית כלבים (שבעה לפחות) ניהלה קרב מטורף שארך כמה שעות! מתחת להוסטל שלנו. כשהיה נראה שהקרב מפסיק והכלבים הולכים, הם ישר חזרו לעוד סבב, כאילו בסיסו ברחוב פתאום הם קולטים אחד את השני שוב ומתחילים מכות. ואם כל זה לא מספיק שכן חמוד התחיל לזרוק זיקוקים (שזה פשוט נשמע בול כמו פצצה) בארבע וחצי בבוקר. בין הכלבים לזיקוקים המזרון הנוח לא סיפק הרבה שינה.

    עייפים וכואבים מהטרק יצאנו להסתובב בעיר. העיר הזו לא דומה בשום צורה לאנטיגואה אבל מאד מזכירה עיירות בצפון הודו. הבתים ישנים ונמוכים האנשים מקומיים והכל מסביב מלא הרים ירוקים. כמובן שמצאנו קפה מדהים, שאולי אנחנו יכולים להכריז שהוא הקפה הכי טוב עד כה. הבחור ישב שם וברר ידנית את הפולים וכשהגיע שלב הקפה שלנו הוא הכין אותו במשך רבע שעה בערך בדייקנות ודקדקנות אין קץ. אחכ הלכנו למאפה נאמן המקומי שם העמסנו עוגיות ומאפים ב7 שקלים, כולם היו מתוקים, כשהמוכרת אמרה שמשהו לא מתוק או אפילו מלוח היא למעשה התכוונה פחות מתוק מהשאר.
    בשיטוטינו מצאנו חנות יד שנייה חמודה ולאחר מכן קצת חיפשנו סוכנות לטרק שאנחנו מתכננים מפה.

    כשחזרנו להוסטל פגשנו את אלעד וקט, מטיילים שגרים בהוסטל שלנו כבר כמה חודשים, שניהם עובדים מרחוק וכבר ממש מכירים ושקועים בשלה.
    כל היום אני (יעל) חפרתי לתמיר שאני רוצה שנסע למעיינות חמים פה באזור, ותמיר התנגד עקב חוויות מסריחות ולא ככ כיפיות של מעיינות חמים בעבר.
    אלעד וקט הידענים המליצו בחום על המעיינות ועל כל מיני טבע יפה מסביבנו בעיר הטיילנית שכרגע קצת ריקה.

    טיקי טקה התארגנו ואחרי נסיון לסקאם תיירותי שנכשל, לקחנו מונית של כשעה למעיינות עם נהג מקסים שלקח אותנו דרך ההרים היפים והכפרים.
    בסוך הנסיעה הגענו ממש לאמצע היער, בלי קליטה, הנהג נסע ואנחנו נכנסנו למה שהתברר כמעיינית החמים הכי יפים שהיינו בהם.
    בכניסה פגשה אותנו להקת חוטמנים גואטמלית, שכמובן הרבה יותר יפים מחוטמנים אחרים כיאה לגואטמלה. אחרי שנפרדנו בצער מהלהקה הלכנו דרך הייר והגענו לשתי בריכות עצומות של מים לא מסריחים בכלל כי מסתבר שזה מתחמם מהר געש שיש כאן באזור. במעיינות כולם היו ככ נחמדים אלינו. המקומיים מאד אהבו לשתות את המים החמים שנפלו על האבנים, הם מילאו בקבוקים ושתו, הם הציעו לנו וקראו לזה לימונדה, מסתבר שהם חמוצים פה. קצת ניסינו לדבר עם המשפחה שהייתה איתנו שם, היה קצת קשה כי הם ידעו רק ספרדית (הם חשבו שאנחנו מדברים בנינו אנגלית) אבל הסתדרנו. היינו במים מלא ונהננו ממש ואפילו ירד גשם בזמן שהיינו שם וממש היינו בתוך הכנו וזו הייתה חוויה מדהימה. יצאנו כשהתבהר שוב ונהיה שמשי והרגיש שהכל הסתדר משמיים.

    אחרי כזו טבילה הלכנו לשתות שוקו (הם טובים בזה כמו שהם טובים בקפה) ובמזנון פגשנו את הגואטמלי היחידי שיודע אנגלית, הוא גדל בארהב וחזר לגואטמלה ורוצה להיות שחקן. הייתה לנו שיחה ממש חמודה והוא הסביר לנו הרבה על גואטמלה ואמר שלדעתו היא ממש במגמת עלייה. לאחר מכן הלכנו לחפש טרמפ חזרה לשלה, בתחילה רק משפחה אחת אמרה שאולי עוד שעה יתפנה לה מקום ונוכל לשלם קצת. בעודנו מחכים הגיע זוג מקסים שהסכים לקחת אותנו איתם, ולהסיע אותנו ממש עד המלון אפילו שהם בכלל לא נוסעים לשלה. הנסיעה הייתה ממש מצחיקה, דיברנו קצת אנגלית וקצת איטלקית (הבחור בסטרייק בדואלינגו כבר 140 ימים) בנוסף, מסתבר שהם שני צלמים אז הם הראו לנו כל מיני מקומות מדהימים בגואטמלה.

    לסיכום היום הנדיר הזה הלכנו לאכול במסעדה הודית מומלצת שגם היא התעלתה על כל הציפיות שלנו, המנות היו עצומות וטעימות והנאן היה פסיכי, הם מחכימים שם את היוגורט בעצמם ושמים אותו בנאן וזה מורגש

    ובלילה הפלא ופלא, אף כלב לא נבח ואף זיקוק לא נזרק

    נסכם יום זה כ14/10 היה מעולה מומלץ.
    もっと詳しく

  • חסוס ומריה אורגים ונחים

    2024年9月25日, グアテマラ ⋅ ☁️ 16 °C

    קמנו לבוקר מלא בשיעולים רעים שגזר עלינו יום מנוחה בשלה. נמרחנו במיטה, יצאנו לבית קפה שלא איכזב עפ ארוחת בוקר מדהימה ואז הסתובבנו קצת בעיר. שלה לחלוטין מאד מקומית. אין כמעט תיירים, אם יש אז הם גם גואטמלים ומאד מרגישים שלא ככ מונגש פה. לא שצריך להנגיש משהו פשוט כולם חיים את חייהם.
    שליו, המדריך הטלפוני שלנו לשלה, סיפר לנו שיש סדנאת אריגה מקומית חמודה מאד. אז כמובן שהלכתי, תמיר בא איתי ודי מהר מאס באירוע אבל אני מאד נהנתי.
    זה ארגון של נשים למען נשים שכל ההכנסות של הסדנאות ושל החנות (שעושה משלוחים גם לארה״ב) הולכות לחשבון אחד של כל הנשים בשלה ובכפרים שבאזור ומכינות את הבדים.
    אמפרו (Amparo), היא הנשיאה של הארגון, אישה מבוגרת ומקסימה שגם לימדה אותי איך לארוג את הבד עם הנול, משימה לט פשוטה בספרדית אך אפשרית. אמפרו וחברותיה ממש שמחו לשמוע שאנחנו מישראל, ישר הודו לנו על הברכה שנתנו להן ובהמשך אפילו צילמו אותנו לאינסטגרם שלהם וכתבו בענק ומהבהב ישראל. אהבה מאד מרגשת אבל גם מאד נוצרית, שכן הם כל הזמן אמרנו שאנחנו מאד יפים ומאד מזכירים את חסוס (ישו) ומריה. אפילו שמחו על הגוונים בשיער שלי והתבאסו על השיער הכהה של תמיר.
    אחרי שעתיים של אריגה די מהנה ברגע שמבינים מה צריך לעשות קיבלתי פיסת בד קטנה שהכנתי (ודי יפה אם יורשה לי להעיד על עיסתי)
    משם התגלגלו להוסטל, בכל זאת זה יום מנוחה, שם פגשנו את אלעדו וקט ששאלו אם אכלנו צהריים ואם נרצה להצטרף לארוחה בשוק בדוכן האהוב עליו.
    ישר שמחנו, לבשנו את מעילי הגשם שלנו, ובאנו.

    אלעדו לקח אותנו לדוכן מפוקפק בשוק מפוקפק ומלא בכלבים. הוא תרגם לנו את התפריט ומפה לשם תמיר לקח ״עוף מושחם״ ואני צלחת צמחונית בהשראת קט. קיבלנו כוס ענקית של תה היביסקוס (טירוף), מנת מרק מדהימה, וצלחת של אורז, אגואקטה (אבוקדו בעברית דלה), עוף/ ירקות, סלט שהיווה את הגבול החושש שלנו ובו לא נגענו (ירקות טריים וזה) סלסה ותפוחי אדמה (לא ברור מה קורה במדינה הזו אבל הם ממש טובים בתפוחי אדמה), האוכל היה ביתי וטעים והתקנחנו עם פירות שקיבלנו במתנה. במהלך הארוחה גילינו איזה אדם מטורף קט, חיה שמונה חודשים באוהל בפטגוניה, התנדבה בגמביה ובבקתה חסרת הכל בערך ועוד מלא סיפורים די מטורפים. אלעדו לא איכזב עם הצחוק שלו ועם הסיפורים על גואטמלה והעבודה מרחוק.
    בסוף הארוחה חזרנו להוסטל ודרכנו נפרדו, כמובן שהמנוחה קשה יותר מהעשייה אז החלטנו לקחת מונית ל*מגה פקה* חנות יד שנייה עצומה מלאה בכל טוב במחירי רצפה (5 קצאל לפריט), לאחר שבילינו שם כמה שעות רצינו לצאת לשתות קפה ומצאנו קניון ענק שלא מבייש את מלחה. שם פשטנו על הוולמארט וקנינו מצרכים לבשל בהוסטל וקצת חטיפים לטרק ולנסיעות.

    כשחזרנו בישלנו לנו ארוחת ערב שכללה את הביצים שקנינו שהתגלו כבר כקשות, אגואקטה אורז ומיני מזונות.
    תיכננו את הנסיעה שלנו מחר לציציקסטנגו השוק הגדול במרכז אמריקה בעזרת טום, האמריקאי הקשוח בעל לב הזהב שהוא גם הבעלים של ההוסטל שלנו וגם הכפיל של גי ממשפחה מודרנית, והלכנו לישון
    もっと詳しく

  • צ׳יצ׳י

    2024年9月26日, グアテマラ ⋅ ☁️ 24 °C

    ביום חמישי נסענו לצ'יצ'יקנסטננגו , אחד השווקים הכי גדולים במרכז אמריקה. אז כרודפי חוויות אותנטיות דיברנו עם תום הבעלים של ההוסטל והוא הכווין אותנו כיצד לבצע את המסע בצ'יקן באס - האוטובוס של המקומיים. הלכנו לתחנה 20 דקות קצת חוששים אבל למזלנו כמו בכל מדינת עולם שלישי חסרת מוביט, יש מוביט אנושי בדמות בחור שמכווין אותנו ושלח אותנו ישר למחלקה הראשונה שזה שני הכיסאות שליד הנהג במיניבוס.

    הדרך הייתה ממש ירוקה ויפה והגענו לנקודת ההחלפה במהירות וגם שם הלך יחסית חלק חוץ מזה שירדנו בדרגה למחלקת המקומיים וישבנו עם מקומי בשני כיסאות בחצי שעה של האוטובוס הנוסף.

    כשהגענו לשוק קודם כל שתינו קפה כמיטב המסורת התרבותית ואז התחלנו להסתובב , ראינו מאות דוכני בדים כמעט זהים, דוכני אוכל שדרשו רמת אומץ לא מבוטלת מהסועדים בהם ומעט חנויות קרמיקה.

    הצלחנו למצוא אחרי לא מעט חיפוש כמה אוצרות שהשיא שבהן הייתה אבן יפה ומלוטשת ב2.5 שקל וארמדיל מגולף מעץ שאין עוררין על כך שהוא מעבודת יד כי אין סיכוי שמפעל יכול לייצר משהו ברמה כלכך נמוכה.

    אחרי זה המשכנו להסתובב עד שהגענו לשוק החיות שעדין חיות (לפחות לעוד כמה שעות) והחלטנו שזה מספיק לנו והלכנו למסעדה חמודה. התיישבנו והזמנו אוכל טעים מלווה באיזה משקה אורז כבד ברוח המקום ופחות לרוחי והורדנו פאניקה. אחרי זה הגיע בחור מקומי עם שקית שהיו בה שני ברווזונים, הוא הכניס את היד לשקית, ביצע תנועה מהירה וכבר השלמנו עם השחיטה שראינו, אבל לא ! הסתבר שהוא רק האכיל אותם ודאג להם כי הוא רצה אותם בתור חיות מחמד! זה היה חמוד ומשמח ! אחרי זה הסתובבנו עוד קצת עד שהגענו לאיזה בית קברות שכולם ממש המליצו לנו להיכנס אליו כי הוא "הכי צבעוני בעולם", אבל למדנו על עצמנו שאנחנו לא חסידים של בתי קברות באופן מפתיע וגם מצבה כתומה לא משמחת אותנו, אז החלטנו להתחיל את המסע חזרה שהפעם היה באוטובוס בית ספר אמריקאי שמותאם לילדים בכיתה ג ודרש ממני הרבה מאמץ במהלך הנסיעה אבל סיכמנו את החוויה כחזקה תרבותית והרגשנו שראינו עוד חלק מגואטמלה.

    שישי היה אמור להיות יום מנוחה לפני הטרק ויעל שכבה במיטה בשביל להחלים ואני ניצלתי את היום בשביל לעשות סיור הליכה בעיר תחת מבול בלתי פוסק . התחנה הראשונה הייתה הכנסייה שבדיוק היה בה איזה טקס והסתבר ש95 אחוז מהגווטמאלים דתיים אבל יכולה להיות להם יותר מדת אחת ככה שהנצרות לא פגעה להם במסורת. בכנסייה הסתבר שהם גם מושפעים מהיהדות והייתה להם שם מנורה עצומה מתחת לפסל של ישו. אחרי זה הלכנו לשוק המקומי שמוכרים בו סביצ'ה, אשכי שור והרבה מאפים גרמנים , זכר לתקופה שהגיעו הרבה מהגרים גרמנים שעזבו כשהתפרץ הר געש לפני מאה שנים. בשוק גם היו הרבה דוכנים של עשבי מרפא שהיו מגניבים ונעימים להרחה בניגוד מוחלט לדוכני הבשר שהציעו את כל איברי החזיר לכל המבקשים. אחרי זה הלכנו לטייל קצת בעיר וראינו כל מיני מבנים - בהשראה צרפתית, ספרדתית וגרמנית והיה ממש מרשים לראות איך כל הדברים מתנקזים לעיר אחת בכלל בצד השני של העולם. אחרי זה הלכנו לפגישת הכנה בטרק שם פגשנו שווייצרי וגרמניה שעושים תואר שני במדעי הסביבה בכפר באיזור והלכנו לאכול פיצה מומלצת , שהייתה די סבירה אבל שתינו הרבה בירה והיה צחוקים של הרצח איתם ודי התבאסנו שאנחנו יוצאים לטרק שונה מהם.
    もっと詳しく

  • הטרק לאגם: יום ראשון: סנטה קטרינה

    2024年9月28日, グアテマラ ⋅ ☁️ 17 °C

    קמנו בחמש וחצי בבוקר, ארגנו דברים אחרונים והזמנו אובר למשרדים של קוואצלטרקס, שהם עשר דקות הליכה מההוסטל שלנו אבל אלעדו וקט הפחידו אותנו עם סיפורי שדידות בשעות האלה אז החלטנו להימנע.

    לטרק יצאנו 9 אנשים, זוג שוויצרית שדוברות צרפתית ומעט אנגלית שאחת מהן למדה בדואלינגו, בחור גרמני חמוד וגדול, ניצן הישראלי הנוסף אותו גם ראינו לשנייה בעלייה באקטננגו, ליווי היהודי האמריקאי שמתלווה כלקוח לטיול אחד ואז מתחיל להתנדב במקום וזוג דנים חמוד מאד אבל כמה חמוד ככה פרו פלסטיני, איכשהו איתם הכי הסתדרנו, במהלך הטרק יצא לנו לדבר איתם על המצב, במיוחד שבאותו הבוקר חיסלנו את נסראללה ואנחנו הגענו מאושרים מכך, הם קצת פחות, אבל הם מאד הבינו את החיבור הרגשי והסיטואציה המורכבת שלנו ובסופו של דבר עשו גם הפרדה בין ישראל לבין יעל ותמיר שמטרקים איתם, כך שלמרות שאחד הפחדים הגדולים שלנו בכל הקשור ללטייל עם אירופאים התממש, עמדנו בו בגבורה והוא התגלה כלא מאד נורא (בסיטואציה הזו).
    ועוד זוג חמוד במיוחד טייל איתנו, שתי ילדות גואטמליןת חמודות מבית המחסה שהחברה מתנדבת איתה ותורמת לה את הכסף, קאסי בת ה13 וסנדרה בת ה11 שבסוף הטרק תראה את האגם פעם הראשונה.
    בנוסף אלכס וריקרדו היו המדריכים שלנו, אלכס מתנדב כבר חצי שנה מאנגליה וריקרדו הגיע מהונדורס לפני שבעה חודשים לשלושה ובנתיים נשאר, שניהם ידעו אנגלית וספרדית די מרשימה.

    כשהגענו למשרדים חיכתה לנו ארוחת בוקר מטורפת ועצומה, שהיוותה רק את הסיפתח לכמות האוכל שקיבלנו בטרק הזה. אכלנו, התארגנו ויצאנו לקראת הציקן בס שיקח אותנו לנקודת ההתחלה. היה מצחיק ללכת בתוך העיר ולעבור ממש ליד ההוסטל שלנו עם התיקים כחבורה, אלכס הכריח אותנו לעלות כל גשר למזל טוב ובסוף הגענו לתחנה ממנה לקחנו את האוטובוס לציצי ועלינו לאוטובוס לנסיעה. התחנה הסופית הייתה סוף כביש לא כביש בכניסה ליער.
    התארגנו והתחלנו ללכת, המסלול מתחיל בעלייה הכי גדולה שיש בשלושת הימים הבאים, העלייה הייתה קשה אבל אפשרית ביותר ועם נופים מרהיבים של יערות והרים.
    בסופה הגענו לשדה גדולה וחיבוקים מרשימים שם קיבלנו מיקס טרייל (מלא אוכל אמרתי כבר?) שכלל שעועית פבה שהם מגדלים במקום, בוטנים מסוכרים פסיכים ועוד דברים טעימים. אחכ הלכנו דרך אחד הכפרים, עלינו וירדנו וראינו עוד נופים ועוד מקומיים.
    נכנסו ליער עננים, יער שמכוסה תמיד בעננים וככה הצמחים מקבלים את המים ולכן יש הרבה צמחים שגדלים על הגזעים של העצים והרבה שורשי אוויר.
    תוך כדי ההליכה ביער התחיל מבול, שדווקא היה נחמד, כי היער הגן עלינו יחסית. עשינו הפסקת צהריים מתחת לטארפ שגם היה ממש נחמד ואווירתי ואז המשכנו לצעוד.
    הגשם ליווה אותנו ממש עד סוף היום עם הפוגות כשבמהלך ההליכה ביער הוא בא ממש בטוב אבל השעה וחצי האחרונות כללו הליכה על כביש די משמעם ולצערנו גם רטוב ובלי ראות.

    לבסוף, אחרי 22 קמ, הגענו ב15:30 להומסטיי שלנו. ההומסטיי היה בכפר ממש יפה, מלא ציורי קיר ואומנות, ובאופן די משעשע חסר אלכוהול, למה אתם שואלים? כי יש להם בעיית התמכרות ככפר. התקלחנו בטמזקל, שזו מקלחת סאונה ובעצם זה מקלחת דלי רק בביתן פיצי מאבן מחומם מאד מאד. בהתחלה היה חם מידי ולא ברור מה עושים אבל אחרי כמה דקות של התאפסות זו חוויה די מדהימה שלא ברור אם יוצאים ממה נקיים או מיוזעים אבל מאד אהבנו.

    די מהר נגמרנו ואחרי סשן שיעולים לא מבייש מצידי, נאום קורע לב על כמה החולי מבאס מצד תמיר וניסיון לא להעיר את כל תשעת האנשים שאיתנו בחדר, נרדמנו על מזרוני הקש שלנו עד הבוקר.
    もっと詳しく

  • הטרק ‎לאגם: יום שני: xiprian

    2024年9月29日, グアテマラ ⋅ ☁️ 16 °C

    את הבוקר פתחנו בקומדור, מסעדה קטנה, למדנו שבתכלס דור זה מקום שעושים בו משהו comedor מקום שבו come (אוכלים) ונגיד תצפית זה מירדור, מקום שבו mira (רואים).
    בקומדור קיבלנו ארוחת בוקר מקומית ובינונית כמנה ראשונה וופל בלגי מערבי וטעים כמנה שנייה. אחכ התארגנו, ייבשנו קצת את חפצנו הלחים בשמש ויצאנו לדרך עם המחשבה שהחלק הקשה מאחורינו.
    הבוקר התחיל בירידה לעמק גדול ויפה, והמשיך בטיפוס של אותה הירידה רק מהצד השני של העמק על מה שנקרא ״הר הגלידה״ כי הטיפוס קשה ובסופו יש גלידה מנחמת.
    הטיפוס אכן היה מתיש (יש האומרים הרבה יותר מהיום הראשון אפילו) משום שלמרות שהיה יותר קצר היה הרבה יותר תלול. בסוך העליה גילינו שמרקו, האיש שמכין גלידה ביתית מדהימה אצלו בבית, לא בבית היום, אז הר הגלידה שלנו יסתפק בגלידה רגילה מהמכולת. תמיר התרענן עם קסטה בינונית שמהר הוחלפה במאכל המצונן המקומי, בננה קפואה טבולה בשוקולד, במחיר של קצאל
    אחד אין לה מתחרים.
    מה שכן היה מאד נחמד בכפר של הר הגלידה זה כמה כולם ממש שמחו לקראת בואנו והתרגשו, מסתבר שהחברה של הטרקים עובדת איתם והורגש כמה שהם מכירים את הכפר.
    לאחר הבננות ונאום ארוך מידי של ריקרדו על מצב
    ההגירה בהונדורס וגואטמלה המשכנו בהליכה שעברה דרך מטעים יפים ואז שוב דרך יער עננים.
    בסוך היער חצינו שבעה נהרות, שהיו חלק כיפי מאד בהליכה, ולאחר מכן עברנו במרעול (שביל זו באמת מילה מוגזמת), שגם הוא כמובן כלל טיפוס קצר אך תלול (כזה שדורש עזרה של הידיים כדי לעלות). הגשם תפס אותנו בחצי שעה האחרונה וריקרדו שלראשונה הוביל את השיירה התעקש שלא נעצור לשים מעילים כי אנחנו כבר ממש קרובים (הוא הוציא את המעיל שלו אבל, קטע מסריח שלא אשכח).
    ההומסטיי היה מקסים, הדליקו לנו מדורה ושתינו בירות והמשפחה הכינה לנו ארוחת ערב ממש טעימה. קצת פיטפטנו ומהר נרדמנו כדי שנקום מחר לזריחה.
    もっと詳しく

  • הטרק לאגם: יום שלישי: סן פדרו

    2024年9月30日, グアテマラ ⋅ ☁️ 14 °C

    קמנו בשלוש וחצי התארגנו ויצאנו בחשכה לנקודת תצפית לזריחה. ההליכה הייתה קלילה על צד הכביש דרך כפרים ואנחנו קיבלנו ליווי משטרתי כי מסתבר שזה לא הכי בטוח בשעות האלה באזור הזה. במהלך ההליכה יכלנו לראות את הכוכבים בצורה ברורה וזה היה כיף מאד וגם מעלה אופטימיות שכן הימים האחרונים היו די מעוננים וכללו הרבה ״אם לא היה עננים הייתם יכולים לראות….״ מצד אלכס.
    אולם כשהגענו לתצפית כמובן שהיא כולה הייתה ענן אחד גדול. לא נתנו לזה לבאס אותנו יותר מידי, הכנו שוקו וקפה, פתחנו את השקי שינה וחיכינו.
    לאט לאט השמש עלתה ואיתה גם העננים זזו והייתה לנו זריחה יפה ממש!
    מסתבר ששבט המאיה האמינו שהר הגעש סן פדרו והר הגעש אטיטלן היו בזוגיות, הם היו שולחים אחד לשני אותות עשן, אבל הם היו מאד רחוקים אחד מהשני, אז יום אחד אטיטלן שלחה סימנים להר געש אחר שקרוב אליה יותר- טולימן. סן פדרו כעס מאד וערף לטולימן את הראש. היום אפשר לראות שיש מעיין גבעה קטנה למרגלות טולימן שהיא כביכול הראש הערוף שלו.
    אחרי הזריחה, קצת שיבולת שועל מגעילה, משחקים עם קסי וסנדרה ומנוחה יצאנו לירידה. הירידה הייתה בערך שעתיים תלולות ומחליקות אבל הנוף היה מרהיב ואלה היו השעתיים האחרונות של הטרק אז אני קצת לא רציתי שהן יגמרו אל הן עברו ממש מהר.
    הגענו לעוד נקודת תצפית בסן חואן שם ראינו ציפורים מרשימות ממש בוויבים של שלדג, היה ממש מגניב ויפה והאגם באמת מאד מרהיב.
    משם הלכנו לבית קפה לשתות שייק גרוע מאד שלי ומוצלח מאד של תמיר (לא להתקרב לפפאיה זה תמיד הורס הכל) ומשם לקחנו פיק אפ טרק של כמה דקות לסן פדרו
    הגענו למסעדה די מסריחה (ליטרלי) אבל ממש על האגם, הזמנו אוכל וירדנו לאגם
    שם היה מזח שהיה אפשר לקפוץ דרכו למים
    משום שאיכשהו זכינו ביום שמשי וחם (או לפחות בכמה שעות כאלה) דרבנתי את תמיר שנקפוץ ביחד ונהנה ממה שאפשר- וכך היה!
    קפצנו למים הקרים ושחינו
    もっと詳しく

  • אגם אטיטלן para los dos

    2024年10月1日, グアテマラ ⋅ ☁️ 18 °C

    אז אחרי שיצאנו מהמים הטובים התחלנו לצעוד לחדר בדרך צדדית ולא כלכך תיירותית אבל כל החששות נעלמו בשנייה שנכנסנו לחדר שהיה ברמה בינבינלאומית ויש טלוויזיה עם נטפליקס ורצפה מודרנית ורמת נקיות של אירופה.

    אחרי זה התפננו לשנצ אחרי הטיול הקשה ואכלנו ארוחת ערב אצל בחור יפני שמבשל 10 מנות של ראמן ביום ובישל לנו ארוחה מסורתית ממש טעימה ואוריינטלית. ישבנו קצת עם חברים ואז חזרנו לחדר לנטפליקס ושנת ישרים.

    ביום אחרי נסענו לחקור את סאן מרקוס שלדעתי הייתה די בינונית אבל יעל אהבה את הוייב ההיפי וריבוי הכלבים (גזורה) אחרי זה הלכנו לשבת באיזה מזח נטוש עם הרבה מקומיים וצפינו באגם כמה שעות. חזרנו ואכלנו במסעדת טאקוס - אני אכלתי טורטה קארנה בין הטעימים והמנחמים ביותר והלכנו לנוח בחדר.

    בערב אכלנו בחתולייה שמישהו המליץ לנו , אחרי שני ביסים אני הטלתי ווטו גם על המשך הארוחה וגם על שיקול הדעת של יעל והלכנו לאכול באיזה מקום ישראלי שהגיש ממיטב להיטי המטבח הישראלי שניצלים ופלאפלים . בערב שתינו תה מנחם והתפננו בחדר.

    בבוקר קמנו ונסענו לסאן מרקוס למסעדה שהומלצה ליעל על ידי רוני והמנה המקומית הייתה טוסט עם גבינה ושעועית (כמה מפתיע) מגובה בתה היביסקוס ג'אמקייני ומשם המשכנו לפנאחצ'ל שהוא הכפר הכי גדול באיזור , שם טיילנו בשוק המקומי עד שהתחיל גשם של הישמור ואז מצאנו מחסה באיזה בית קפה אקראי. אחרי שנכנסנו ראיתי שיש את כל המכונות בפנים ושאלתי אם אפשר להיכנס לראות, מפה לשם קיבלנו סיור מפורט ביותר על תהליך הכנת הקפה ועל ההיסטוריה של המקום (מקום שהחליט למכור קפה איכותי בתוך גוואטמאלה שעד אז רק ייצאה את הקפה האיכותי ובנוסף מייצאים ל25 מדינות), כמובן שקנינו קילו וחצי ולקחנו את הסירה חזרה לסאן פדרו. בערב היה ראש השנה והחלטנו לא ללכת לבית חב"ד אלא ללכת למסעדה סינית במקום רק שנינו, אחרי ארוחה מפוצצת ביותר גראנו את עצמנו הבייתה בשארית כוחותינו.

    בחמישי קמנו לבוקר האחרון לחקור קצת את סאן פדרו , אכלנו ארוחת בוקר מעולה בעוד מקום שמכין לעצמו את הקפה ואז הלכנו לשבת אצל מתן (חבר שטיילתי איתו חודשיים בקנדה ויצא ככה במזל ששנינו בסאן פדרו באותו זמן) , היה ממש כיף וככה העברנו את היום בשיטוטים, סגירת הוסטלים להמשך הטיול ורביצה עם חברים עד ההסעה בערב.
    もっと詳しく