עמק וואי וואי

קמנו בבוקר וארזנו את כל החפצים שלנו, התרגשנו לעזוב את yog ולצאת קצת מהמקום שהפך להיות המקום הבטוח שלנו פה, עד כמה שזה מוזר.
עשינו סידורים אחרונים וקניות קטנות לקראת הטיול והלכנו לפגוש את עילי, איילת ונדב בהוסטל שלהם.
משם יצאנו לחפש את האוטובוס המתאים המגיע לצאנגמאיי. עברנו דרך שכונות ומגורים ושווקים שוקקים. כשהגענו לרחוב הרחב אליו כיוונו בתוך מטרה למצוא תחנת אוטובוס קפצו עליו חמישה נפאלים חמודים שניסו להבין לאן אנחנו צריכים.
להצליח לבטא נכון את הכפר אליו אתה צריך להגיע זה אתר במיוחד בפעמים הראשונות שאתה הוגה את השם והנפאלים לא יבינו למה אתה מתכוון עד שתגיד את זה בדיוק במבטא שלהם. אבל אחרי כמה דקות של שבירת שיניים האסימון נפל והאיצו בנו להיכנס לאחד האוטובוסים.
לאוטובוסים אין תחנות ואין עצירות ברורות, אין מספרים ואין סימונים. כל זה מתהווה על ידי הסדרן- בחור שעומד בכניסה לאוטובוס חצי בחוץ חצי בפנים וצועק מה התחנה הסופית, אנשים שואלים אותו אם עוצר איפשהו והוא עונה להם ומעלה או מכווין.
כל תושבי האוטובוס עוזרים להבין איפה כדי לרדת ומסבירים הכל בטוב לב.

כשהגענו לקצה הכפר צ׳אנגורינין התחלנו ללכת לכיוון הכפר נגרקות, ההליכה הייתה בין כפרים רבים אחרים, קטנים יותר וגדולים יותר.
על אף מה שתיארנו לעצמו רוב הכפרים מזכירים את ראמאללה יותר מכל אזור כפרי אחר.
זיהום האוויר הרגיש שנחלש אך האובך ליווה את כל ההליכה שלנו.
למרות על זאת ההליכה הייתה נעימה ביחד וראינו הרבה חיות וצורת חיים שאנחנו לא רגילים אליהם.

בשעת הצהריים חיפשנו מקום לאכול, פעלנו מתוך ההגיון- היכן שיש הרבה מקומיים כנראה שטוב וטעים. דבר זה הוביל אותנו לחצר בית משפחה שטענה שהם מסעדה ניסינו להזמין אך הם הסתפקו בידיעה שאנחנו חמישה והתחילו להכין דברים מאחור. בזמן שחיכינו הבנו כי כל יושבי ״המסעדה״ הינם בני משפחה, אחד מהם דובר אנגלית מספקת כדי לנהל שיחה שהתגלגלה מהר מאד לפיאור עצמי ושל תמיר שכונה handsome and greedy וגילוי גדול מצידנו- טיק טוק הולך חזק מאד בנפאל!

לאחר שסיימנו את הארוחה שהתגלתה כמנה חמה בשם וואי- וואי, וננזפו כי אנחנו חמדנים וקמצנים שאנחנו הולכים ברגל ולא לוקחים אוטובוס המשכנו בדרכנו.

בפאתי נגרקות ולקראת השקיעה התחלנו לטפס עלייה גדולה ואז גילינו שנדב מצא לנו טרמפ על משאית. ההתרגשות והשמחה אפפה את כולנו וכל המשאית לקחת אותנו את כל העלייה.
כשהגענו מצאנו מקום לינה שם המליץ לנו הבעלים ללכת למסעדה ליד שהתגלתה כטעימה ועם צאי מטורף!

כשחזרנו להוסטל וקיבלנו המלצות רבות לטיול שלנו מהבחור הנחמד תמיר גילה שיש לו פיפא, והלך לשחק איתו במשך שעתיים וחצי, ככה פתאום באמצע כפר בנפאל.
וכך אחרי המשחק המפתיע והמשמח שנגמר בהפסד מותח ומקלחת עם מים חמים ראשונה בנפאל הלכנו לישון ונגמר לו עוד יוםRead more