Satellite
Show on map
  • Day 17

    Day 9- עושים את הפאס!

    March 30, 2022 in Nepal ⋅ ☀️ 5 °C

    יום הפאס

    מתעוררים ב3 וחצי בבוקר נרגשים לטפס את הפאס , סוף סוף מגיעים לנקודה לה חיכינו יותר מכל

    מתחילים לטפס ב4:00 בדיוק.. טוב ב4:15, כבר בהתחלה ניצבת בפנינו עליה תלולה בחושך מוחלט שרק פנסי הראש והכוכבים מאירים את דרכינו.

    עומדים בגבורה בטיפוס של שעה ועוצרים לנשנוש של חבילת עוגיות ואגוזים ומקנחים בתה , אבל אחרי עצירה קצרה רואים את קבוצת הזקנים מתחילה לטפס ואת אורם הקרב ומבינים שעלינו להמשיך, בכדי לא להיתקע בצוואר הבקבוק

    השמש ממשיכה לעלות וכך גם אנחנו , לאחר זמן מה נתקלים במשוכה הבאה- מעברי שלג מחליקים שמרבים להחליק בהם - תמיר מוצא את זה מהנה ומבדר ומרבה גם לשחק בקרה שנוצרה ויעל ממשיכה במאבק.

    ממשיכים עד שמגיעים לגשר שממנו נשקף לפנינו נוף מרהיב של קרני אור ראשונות שמתחילות לצאת מתוך ההרים, אחד המראות העוצמתיים בטיול ללא ספק

    אחר כך ממשיכים בטיפוס עם עצירות קצרות עם מנוחה של יעל תוך שמצטיידים במשקפי שמש על מנת לא לקבל עיוורון שלגים כמו עוד נבואת זעם של נדב.

    לאט לאט עולים עוד בגבהים ובלי לשים לב אנחנו מגיעים ל4700,4800,4900, 5000 מטרים! האוויר נעשה יותר ויותר דליל דבר המקשה על הטיפוס במידה רבה אך יעל בעזרתו המסורה של ים ממשיכה לטפס ותמיר צופה עליה מהרים שונים מתמודדת ומנסה לחייך למצלמה!

    לאחר טיפוס מפרך של כ5 שעות סוף סוף מתחילים לבצבץ מולנו הדגלים , וים מצביע עליהם וקובע- הגענו לפאס! נרגשים מאוד תמיר אף היה עם דמעות בעיניים, יעל טוענת שעייפה מכדי לדמוע. עוצרים לשתות תה ותופרים עוד לחם טיבטי עם כמות נדיבה של חמאת בוטנים ובטוחים שסיימנו עם החלק הקשה של היום, מה שמתברר מהר מאוד כאמת חלקית בלבד.

    מתחילים לרדת למטה ירידה תלולה מאוד שאף מקשה על ים שנשלח קדימה ומצהיר שזה הטרק האחרון שלו לאנאפורנה (כנראה שאפילו אותו שברנו). ממשיכים בירידה, שאורכת כחמש שעות בהן אנו מאבדים את הברכיים שלנו ויעל אף מקנחת בהחלקה מפוארת אחת אשר מטביעה את חותמה על אחד ממקלות ההליכה. לאחר הירידה המפרכת מגיע עוד קטע דרך שמאופיין בעיקר בהתאחדות עם הקבוצה שהייתה מאחורינו לאורך כל היום ואז בהמשך במישור אין סופי שהיו בו סוסים ועיזות.

    לבסוף מגיעים לגשר ארוך ומפוקפק שלאחריו מגיעים לאחד המקדשים המפוארים בנפאל שבו מתחיל עוד קטע אין סופי של ירידה במדרגות (קושי , התנשפות)

    בסוף פוגשים את חברינו אביה וארוצס בהוסטל על שם בוב מארלי שם אנו אוכלים כמות מרובה של פחמימות וגבינה מנחמת והולכים לישון חבולים אך מאושרים מההישג ומהעוצמות שחווינו.

    מסך
    Read more