נסיעת הלוחם- Tatopani

זהו סיימנו את האנאפורנה מתעוררים בהוסטל בוב מארלי לארוחת שקשוקה מפנקת עם פיתות מאולתרות וטעימות.

ממשיכים את הבוקר הרגוע בישיבה עם חברים וממתינים לאוטובוס שלנו שיוצא ב12 ולוקח עליו כ20 ישראלים (במקומות מסומנים בקפידה!) , מתחילים בנסיעה רווית תהפוכות ופקקים בכמות לא סבירה כלל. אחר כך מסתבר לנו שהיו המון הודים שנסעו לחג במוקטינט ולכן חסמו חלק מהדרך, כך שיצא שהדרך לקחה בערך 6 שעות בהן עברנו 70 קמ בזחילה עיקשת.

צלש מיוחד לנהג האוטובוס שחצא נחלים ודרכי 4x4 תוך שהשאיר אותנו בחיים ולא הפיל אותנו לעמק הכי עמוק בנפאל שהיה לידינו לאורך רוב הנסיעה והפגין ארסנל של סוגי צופרים שטרם שמענו כמותו והיה מרהיב בגיוון שלו

לקראת סוף הנסיעה פנצ'ר בגלגל שמאלץ אותנו לעצור 5 קמ לפני היעד אבל מזמן לנו הפסקת חטיפים וצאו מין באחד המקומות המפוקפקים בטיול עד כו (מקום ii אחרי המשפחה בעמק קטמנדו)

מגיעים לטטופני ומוצאים הוסטל חביב עם אישה חביבה שמנהלת אותו ואוכלים ארוחת ערב סבירה אך משביעה של לזניה, מלאי קופתה וסלט שנכתב עליו שנשטף במים מטוהרים.

שבעים , יוצאים למעיינות החמים שעילי ונדב מצאו בדרך לא דרך שכללה הליכה על דרך חשוכה, הליכה לצד נהר שגם חוצים על גשר עץ רעוע ומעבר בתוך אתר בנייה נטוש.

מגיעים למעיינות שם סלאש (שם הבמה של המפעיל) מקבל את פנינו ואנו נכנסים למעיינות הרותחים שם אנחנו רובצים כמו נודלס שזה עתה נכנס למים רותחים, מזיעים את כל הצרות והמתחים שלנו, נשטפים והולכים לישון שנת ישריםЧитать далее