עיוורים מרוב אהבה

לא כל כך ברור מה קרה לנו עם קמבודיה אבל לפעמים מרגיש שאולי עברנו איזו היפנוזה.
אבל לא משנה איך היום נראה או מה עושים אנחנו כל יום יותר ויותר מתאהבים.
זה לא מפריע לנו שכבר הספקנו להיות בבית חולים ארבע פעמים כל דבר פה ממש מפעים.
הליכה ברחוב ומפגשים עם ילדים, ברקים באמצע לילה חמים.
סרט בקולנוע חדשני או הליכה בשוק מסריח מלא חיות מתות שלמזרח הרבה יותר אופייני.
קנייה אימפולסיבית של קרמיקה יפנית או היגעלות משוק יד שנייה שהתגלה כחוויה לא ככ חיננית.
מפגשים עם מטיילים חדשים ומעניינים או עם דידון ועומריקון בלי שום גירויים חדשים- כולם אותנו משמחים.
אולי זה השמיים שפה יותר כחולים
או הטבע שמקיף ומעצים.
אולי זה בכלל סתם אנחנו שכל כך מאושרים בלי קשר
אבל איזה כיף ששלב כזה התאפשר!Baca lagi