קאו יאיי!

אז אחרי השינה בפאק צ'ונג אנחנו קמים בבוקר במטרה לנסוע לשמורת הטבע קאו יאי שאמורה להיות רוויות פילים וגאורים (מין ביזון עצום) , בבוקר קצת מתברברים עם מיקום ההסעה שלנו ובסוף מוצאים מקום במין טנדר עם מושבים שלוקח אותנו , כמה מקומיים והרבה שקים של ירקות לכניסה לפארק.

בכניסה לפארק לוקחים עוד טרמפ בתא מטען של טנדר עד לכניסה של המרכז מבקרים שם אנחנו יוצאים למסלול של שעה בתוך ג'ונגל סבוך שמתחיל באמת בצורה חלומית ואנחנו רואים כל מיני חרקים מיוחדים, צמחים מטפסים בגבהים של 20-30 מטרים וממשיכים ללכת אל עבר המפל שמחכה בסופו.

לאחר איזו חצי שעה של הליכה מתחיל לי איזה גירוד מוזר ברגל ואני מוריד את הנעל ורואה שזה.. מלא עלוקות! מפה לשם אני יעל ותומר קולטים שיש על כל אחד מאיתנו מלא עלוקות שדבוקות אלינו והמסע הופך למסע התמודדות עם עלוקות במקום טיול נורמטיבי.

לאחר החזרה עצרנו לאכול צהריים ותפסנו טרמפ עם זוג מקומי מקסים שלקח אותנו למפל שלא הכרנו אבל לטענתם היה הכי יפה בשמורה, כמובן שהאמנו להם ונסענו איתם למפל שהמסע אליו כלל הליכה בעוד גונגל שממש אפשר לשמוע ממנו קולות של פילים וירידה של איזה 300 מדרגות אבל כשמגיעים אליו אי אפשר שלא להתלהב מהעוצמות ומהיופי שלו. אחרי זה אותו זוג גם לקח אותנו לכניסה לשמורה ומשם תפסנו עוד טרמפ למלון שלנו לאותו ערב שהיה ממש נחמד

הגענו להוסטל, התקלחנו ובתחושת חרדה קלה חיפשנו עוד עלוקות על הגוף, מבאס להגיד שאני ויעל גם מצאנו.
בערב אכלנו במסעדה מקומית פנסית ושיחקנו דוראק בחדר מלווה בנישנושים מיוחדים מהסבן אילבן

ביום למחרת החלטנו לאכול ארוחת בוקר בסבן אילבן ומיהרנו למקום שראיתי באינטרנט ומציג את עצמו כחוות אלפקות. כשהגענו ראינו שבעצם המקום הרבה יותר מרשים ויש בו ניסיון ממש עתיר תקציב לחקות את טוסקנה- גשרי עץ, מבנים ישנים (לכאורה) , מזרקות ואפילו בתי קפה ציוריים וחוות עם טחנות קמח מלאכותיות. אבל לחלוטין השיא היה פינה מגודרת עם בערך 10 אלפקות מקסימות שמתמסרות לליטופים ושיש לידן גם 20 כבשי מרינו (שמהפרווה שלהן מכינים את הציוד לטרקים הקרים) שגם היו חמודות בקטע מוגזם

אחרי זה נסענו למעיין שהיה צלול יותר ממים מינרליים והיה לחלוטין אחד היפים והמוצלחים שהייתי בהם בטיול ואפילו בחיים שנהננו ממש לרבוץ בו ותומר אפילו הצליח חלקית ללמד אותי לקפוץ אליו ראש. אחרי איזו שעה וחצי התחילה סופת רעמים וברקים והבנו שאנחנו צריכים להתכוונן על חזרה מה שהיה שוב ממש קל ונוח (כל פעם שחיכינו לטרמפ זה לקח גג 10 דקות והתאילנדים היו ממש נחמדים ולארג'ים) ולקחנו את הואן חזרה לבנגקוק

הגענו חזרה בסביבות 5 והלכנו להתארגן במלון והחלטנו ללכת למסעדת המבורגרים יוקרתית (עם בריוש שחור כלחמנייה וייבס) ולי ולתומר היה ממש טעים (ממש ממש), ליעל פחות כי היא שוב נפגעה מהקפרי ליים הידוע לשימצה שקיים בכל מנה פה.

בערב אני ותומר יצאנו לבר מקומי שהייתה בו הופעה מקומית של זמר ברמה בינונית ביותר אבל היה ממש מצחיק כל האירוע והיינו מבסוטים לשבת בבר מקומי ואותנטי.Read more