הוי אן ההתחלה

אז לאחר מסע מפרך במיני ואן שאליו בהתחלה הנהג לא הכניס אותנו והתחיל לצעוק עלינו בוייטנאמית (כאילו וואט דה פאק, אנטישמיים, סבא רבא שלי נפל כבר בטריק הזה, מה הקשר סלקציה),

יעל התנהגה באסרטיביות ישראלית להפליא והצליחה לסדר ששני אנשים אקראיים אחרים יורדו מההסעה ואנחנו הגענו לתחנה הראשונה אחרי 4 שעות עקלקלות.

כשהגיעה העת לעלות על ההסעה השנייה הבנו שאנחנו צריכים לעלות ראשונים וכך עשינו והתמקמנו במיקום סבבה לעומת שאר חברינו שחלקם אפילו הושבו על הריצפה ללא שום הצדקה הגיונית או התעקשות (הורדה בעצ). כך עברו להן עוד 8 שעות בערך שישנו את רובן יחסית בטוב על הדרגש שלנו הגענו לעיר בזריחה

בכניסה למלון שלנו גילינו ששעת הצק אין היא 2 ולא משנה כמה נשלם אין אופציה להכנס לפני והתחלנו לשוטט ברחבי העיר גמורים מעייפות. אחרי איזה שלוש שעות שכללנו גם ארוחת בוקר ממש מוצלחת החלטנו לקחת את גורלינו בידינו ולקחנו מונית לים הקרוב שהתגלה כפיסת גן עדן יפיפיה. היה ממש כיף לקרוא , להשלים שעות שינה ולהיות במים שהיו ברמה עולמית.

אחרי זה הגיעה השעה המיוחלת והלכנו לחדר לשנצ מכובד וקמנו למסעדה איטלקית מומלצת שאכלתי בה פיצה עצומה ויעל זללה ריזוטו והלכנו להסתובב בטיילת הציורית שהייתה רוויה בדוכנים חביבים ובסירות רומנטיות שהיו מלאות בעששיות ונסעו על שפת הנהר. היה מחזה מרהיב וכיף לסיכום היום הראשון.Okumaya devam et