פנינות גן עדן

עברו מספיק ימים מאז בכיתי בפעם האחרונה
לכדי כך שהדברים הפשוטים ביותר יזכירו לי אותך בטעם כאב ועצב עמוקים עד תהום.

כשטיפסתי אל הפסגה התרגשתי מכל מבט אל הנוף וכל פרח שראיתי בדרך, גם אלו שראיתי עשרות פעמים ריגשו אותי
קורבי הדריך אותנו במדיטציה ואני התנקיתי ממחשבות, הוא דיבר על מחשבות ורגשות ואני חיפשתי את העצב, הרגשתי שהוא לא איתי כרגע ותוך כדי אותה תחושה, הוא הגיע. דמעות זלגו מעיני וכאב פילח את ליבי. ניסיתי לחנוק את הדמעות אך לא היה בזה טעם. העצב והכאב הם חלק ממני, הם חלק ממך בי
בנוסף לשאר החלקים, מלאי החיות והשמחה
אהבת האדם והחיבור לעצמי
לא בכיתי עוד, וכבר הגיע הזמן.Les mer