אני האומנות של עצמי

אני הולכת ומתבהרת. בקיץ השמים מסנוורים
המחשבה על עצירה בחום הלוהט בלתי הגיונית כמו המחשבה להרים מבטי, אלא אם כן מדובר בירח וזה כבר שייך לסיפור אחר.

הערב ראש השנה בפעם הראשונה בלי אמא. אני בקטורה לפני כולם, מכירה מקרוב את הצורך שלי לנחות ולהתאקלם לאט. בעצם ממש עכשיו מתחילה מסע שהוא ממקום אחר.
החולצה הלבנה המכופתרת של אמא שלי תיכף תגוהץ ותקשט אותי. המחשבה שהיא אינה מכריחה אותי למצוא אותה, בי בכולנו וביופי של הדברים הפשוטים ביותר.

לפני שנה כתבתי ברכת איחול לשנה טובה לצוות במנ״ש, ברוח אוקטובר הנפלאה שנשבה אצלנו שבוע אחד בלבד. הברכה נשלחה באותנטיות ומפנים ליבי.
(יש דילמה מי מהטקסטים שלי שייך לאן, לפתקים או לכאן). ואני צריכה אותך גם כאן

״היי 🌱

השנה רק התחילה, ואנחנו כצוות עוד בשלבי היכרות והתאקלמות, חלקנו למסגרת החדשה וחלקנו לא.נשים שהצטרפו למסגרת מוכרת שהיא כמו בית, והלב שלנו עמוק בתוכה.

אני אוהבת חגים, הם שזורים במסע שלנו כיחידים ומחברים אותנו למסורת שורשית של העם שלנו. מאפשרים לעצור ולהתבונן במעגליות של מסע החיים, מובילים אותנו אל אותן הנקודות, ואנחנו אלו שמשתנים דרכה בעזרתה ולמענה - הדרך האישית הפנימית שלנו.

אני מאחלת לכן.ם ולכולנו יחד שנביא איתנו לשנה החדשה הרבה אהבה, לעצמנו ולסביבה שלנו - אהבת חינם על עצם היותנו כאן. שההתחלה החדשה תביא איתה עשייה וחידוש יחד עם התבגרות והתרחבות, שנלמד דברים חדשים ונביא את עצמנו עם לב פתוח וזרועות פתוחות

ושתהיה מתוקה, ויפה, עם פרחים וקוצים, עליות וירידות, קבלה וחיבורים.

חג שמח
ניפגש ביום שני
אוהבת מאוד♥️״Read more