Rishikesh Vol.1

בוקר/צהריים/ערב, לא יודע כבר איזה יום אנחנו ומה נחשב בוקר ומה לילה.
אחרי יום נסיעות שארך לנו לילה שלם הימים קצת מתהפכים ואני מתחיל להיות עייף ועצבני מהחוסר שעות שינה.
קמים מוקדם בשביל הצ’ק האאוט, משאירים את התיקים בלובי הקטן בשביל לעשות חיפוש אחר מלון אחר, בדרך פוגשים את חברנו פוני שעשה סיבוב וכבר הספיק לעשות סים.

בית קפה שנראה מערבי קורץ לנו וגורם לנו להתיישב לארוחת בוקר וקפה לפני החיפושים. מדבר עם אמא בהתכתבות ואז שיחונת ומגלים מאוד מהר שאני יושב באותו בית קפה שהיא ישבה בו שהייתה כאן לפני שנתיים וחצי.
פוגשים בבית קפה 2 ישראליות שעושות פה קורס יוגה והן נותנות לנו עוד המלצות ומקומות ללכת אליהם.

חם לנו פה, המעלות נעות בין 35-40, מבינים שהעונה להיות פה כבר חלפה ואני צריך להילחם בכח עם הקושי הכי גדול שלי - החום.
ללכת ולחפש מלון סוחט מאיתנו את האנרגיות שמזמן נגמרו לנו, אי שם עוד בדלהי ואני על 3 וחצי שעות שינה.
לפחות הנוף שיש פה הוא חדש ומעניין-
נהר הגנגס רחב וחוצה את העיר ל2 חלקים, מגלים כי ניתן להתרחץ בו כי זה עוד חלק שהוא נקי.
חנויות קטנות לתיירים עם המון תכשיטים, בגדים, פיצפקסים של מזרח.
דוכני אוכל קטנים כל 10 מטר שמגישים אוכל רחוב עם ריחות חדשים וטעימים.

אחרי מעבר ב3-4 בתי מלון(חדרי אירוח) קיבלנו המלצה מאמא ובן ישראלים שפגשנו שאמרו שהם שוהים במקום יפה שמשקיף על הנהר, והחלטנו שאנחנו הולכים עליו. 1800 רופי ללילה, חדר עם מזגן, מקלחת, שירותים ומיני מקרר. טיפה יקר אבל אנחנו אוהבים להתפנק.

מדליקים את המזגן על טורבו ונותנים לעצמנו להצטנן לקראת המשך הטיול היומי.
הולכים לארוחת צהריים בבית קפה Ganga View שם פגשנו את מייק, בחור בריטי שנתן לנו עוד המלצות וגם זוג הודים שסיפרו לנו על הודו קצת. אכלנו ושתינו אוכל בינוני, מרגיש שבגלל שעכשיו לא העונה אז גם האוכל לא בשיאו כאן. פוגשים את הבנות עלמה עמית הדס ועומר שהפכו עוד בנפאל להיות חברות אמת ועשו את המעבר להודו באותו יום שאנחנו עשינו.

המסע בעקבות הסים מתחיל ואנחנו הולכים למקום שפוני אמר, המחיר יותר יקר מבשדה ואנחנו מנסים להתווכח ולהוריד את המוכר. ללא הצלחה.
הולכים ומנסים למצוא מקום אחר שעושה. מצאנו חנות אלקטרוניקה עם בחור צעיר שמסכים לעשות לנו במחיר מוזל 👏🏻
יוצאים אחרי שעה של מילוי טפסים וצילומים של כל אחד מאיתנו והדרכונים שלנו, מכניסים את הסים ואומר לנו שעוד שעה זה אמור להתחיל לעבוד.

החלטנו ללכת לכיוון הטקס שקיבלנו המלצה עליו מהבנות בקפה ומאמא ורוני. טקס שמתקיים יום יום ב17:30 חוץ מימי ראשון, טקס שהם שרים ובעצם מתפללים לאלים ומניחים קערות פרחים עם נר במי הנהר.
כמות מכובדת של אנשים ששרים כולם יחד ומקומיים שמסבירים לנו על הטקס ומה קורה.
אני דיברתי עם הודית על הספקטרום והתחילה לחפור לי והתעניינה בי אך לא הבנתי חצי ממה שאמרה ותהתה אם אני רווק. בזמן הזה תומר שיחק עם הילדים שמוכרים את הקערות פרחים וגרם להם להזניח את עבודתם וכנראה לקבל צעקות בהמשך שלא מכרו מספיק.

ברחנו יחדיו מהסיטואציות לכיוון מסעדה מקומית שקיבלנו עליה המלצה ממייק, בכניסה יושב בחור שמן קירח, חוץ מצמה אחת הקופצת לכיוון מעלה בזכות המון ג׳ל שיער. הבחור כולו מאופר בהגזמה ועושה פרצוף מלחיץ ביותר.
האוכל בינוני שוב ואני קצת מתבאס, לא בטוח אם אני מזמין את הדברים הכי לא טעים בתפריט או הבעיה היא במקום.

עברו 3 שעות והסים עדיין לא עובד, חוזרים לחנות לברר מה קורה ומגלים כי החברת סלולר דחתה את הבקשות להפעלה של הסים. בחור אחר שעובד במקום אומר לנו לחזור למחרת בבוקר בשביל לנסות שוב.

יום ארוך עם המון אי הצלחות וחוסר שעות שינה מביאים אותי לרצון עז לפינוק ואני לא עומד בזה ונכנס לחנות תכשיטים. שעה שלמה מעביר בחנות וקונה לעצמי 2 טבעות, צמיד ושרשרת. חלק אני מעצב בעצמי והם מכינים לי אותם למחר וחלק קניתי מוכנים. תומר קונה שרשרת ומתבאס שאני לא עוזר לו לבחור- עסוק בבחירות לעצמי והוא הפריע לי. 😤

יום ארוך ואנחנו פורשים לישון מוקדם יחסית.

*בפרקים הבאים* - רועי ותומר מנסים שוב ושוב להוציא סים. מה יעלה בגורלם? הכל בפרק הבא של רישקש.Read more