Say hello to India 🇮🇳👳🏾‍♂️

הגענו להודווו.
הודו הודו כמה שמעתי עלייך שאלוהים ישמור.
הגענו בחושך, שדה גדול, מרשים, נקי, מסודר, שום דבר ממה שאמרו עלייך הודו…
מחליטים לא לעשות סים בשדה מתוך הבנה שזה יקר פי 2 מלעשות במרכז העיר. טעות.
או לפחות טעות כי הגענו מאוחר ממש ועד שהגענו למרכז כבר הכל סגור.
החלטנו להיות קצת מיוחדים ולקחת מטרו ללב העיר בכיוון לבית חבד לשמוע קצת עוד דעות ולהבין לאן פנינו מועדות.
המטרו גם הוא מסודר, נקי, אין ריח של פיפי, הכל מבריק ומרשים. כרטיס עולה לנו 50 רופי. 2 שקל? עוד אלמד את החישוב.

יורדים בתחנה הקרובה ביותר לבית חבד, או לפחות ככה פוני (עילי) אומר, מה שמביא אותנו למסע כומתה עם התיקים על הגב ברחבי העיר.
העיר באמת מרשימה, באמת, אני יודע שכנראה פספסנו הרבה חלקים שלה ודילגנו באלגנט על האיכסה והזוהמה. אבל רגע לפני ההגעה להתראות חבד מקבלים תצוגת אופנה קטנה של שוק ובסטות ורעש ובלגן.
לא משהו נוראי אבל.

מגיעים אחרי הליכה של חצי שעה לבית חבד. פה קרה השוק הראשוני שלי מהודו. אנשים ברחוב שמזהים מקילומטר את היותך ישראלי באים ומדברים איתך עברית. שותפת. אין לך איך לברוח. הוא מדבר איתך ואומר היי אני אבי מהסוכנות אבי שתום לנדאו ואריק או איך שלא קוראים לו ממליץ עליה. אבל מה מתברר, שלא. זה סתם נרקומן שחושב שהוא סוכן ומנסה לעקוץ אותך בדילים.
איכשהו מצליחים להגיע לבית חבד בלי עקיצה ׳עדיין׳. מקום מוגן עי שומר מעפן במדים עם רובה גליל ישן ומצוקמק. 2 קומות של מקום, קומת תפילה וקומה של מסעדה כשרה. חבריי אוכלים שניצל ופרגית אני מוותר על אוכל אחרי המלצה לא לאכול לפני נסיעה.
מנסים להבין מה אנחנו עושים ולאן ממשיכים, מבינים שלא באלנו להישאר בדלהי כי היא בהחלט מפוקפקת ובזמן שניסינו למצוא מלון או דרך נסיעה לרישקש קיבלנו המון הטרדות ואנשים שגוררים אותנו לבוא איתם לסוכנות או למלון עם דיל טוב. בורחים חזרה לבית חבד שפתאום מרגיש לנו מוגן מכל הבלאגן בחוץ.
אבודים בחלל ומבינים שפספסנו את כל הנסיעות של הסליפרים מנסים להזמין מונית שתיקח אותנו, אחרי שלוש שעות של התעסקות שיחות דיבורים עם מי שאפשר מצליחים לקבל מונית שגם מתעכבת ומגיעה רק ב23:30. משלמים מראש 3800 רופי לשלושתנו ומצליחים לברוח מדלהי.

כבישים סלולים ומסודרים ושוב פעם אני מופתע לטובה וקצת תוהה איפה הקושי שכולם מדברים עליו.
כן יש כל כמה קילומטרים תאונה של נהגים מפגרים שפשוט נכנסים אחד בשני או בגדר הפרדה, באמת אהבלים. וגם הנהג שלנו החמוד שלא יודע אנגלית נוהג כמו נהג שודים.
שנייה לפני שיצאנו הספקנו לסגור חדר במקום כלשהו דרך בוקינג, בדרך אני נשארתי ער כמובן כי אני דואג שלא נגיע למקום שהוא לא רישקש והחלטתי להדליק את הנהג, התחברתי לבלוטוס ושמתי את אוסף השירים ההודיים שיש לי (כולה 3) בזכות רונילה. והוא אכן נדלק ומגביר לפול ווליום ושנינו שרים ומרקדים בכיסאות.
עצירות בדרך למלא דלק שמצריך מאיתנו לצאת מהרכב עקב חשש לפיצוץ. ואחרי 5 שעות נסיעה מגיעים לגדה המזרחי של רישקששש.
לא מבינים למה אנחנו יורדים רחוק כלכך מהמלון, הנהג שלנו שלא מדבר אנגלית כלל מנסה להסביר לנו שהגשר סגור ושאנחנו צריכים לחצות את הגשר המרוחק יותר רגלית כי הוא גם סגור בלילה.
יוצאים לעוד מסע כומתה של 4 קילומטר עם התיקים, ובסוף מגיעים למלון, בעל המקום עצבני עלינו ועל החוסר תקשורת שלנו. האמת שהוא היה מעצבן גם ולא מובן בכלל בטלפון אז חרא עליו.
עיייפים גמורים מהדרך ואני לא עצמתי עין לדקה הולכים לישון 4 שעות עד שצריכים לעשות צק אאוט כי אנחנו אהבלים והזמנו לילה אחד רק ואין מקום לעוד לילה באותו החדר.

אבל מחר יום חדש ונקווה לטוב!Read more