יום ראשון: כריסטיאניה ❤

מדהימה. מיוחדת. נראית כאילו יצאה מסרט, כאילו כל אדם וסצנה ושיחה מבוימת כי איך זה כלכך מושלם. המקום כלכך קסום שכשדיברנו על אנשים לא מקומיים קראנו להם 'אנשים אמיתיים', ולכל מקום מחוץ לכריסטיאניה התייחסנו כאל 'העולם האמיתי'. אנשים יושבים, מעשנים, מנגנים בגיטרות, צובעים סירה, משחקים עם הכלב, מדברים עם חברים. אסור לצלם ולכן התמונות מעטות ולא מייצגות, אבל הקסם הוא שאף אחד לא נוגע בפלאפונים והתמונה שמול עיניך נראית כאילו יצאה משנות ה-60. יש מתחם שכתוב עליו שהוא רק לילדים. יש יריד למכירת בגדים ותכשיטים היפים. סוסים באורווה ובתים נושקים לאגם. מוזיקה בוקעת מכל פינה והטבע שולט שם. כל כמה זמן כולם (כל 1000 התושבים) נפגשים ומנקים את המקום יחד. כשהתיישבנו ליד האגם אישה אחת (סולניה, סופרת) סיפרה לנו על ההסטוריה של כריסטיאניה ועל ההסטוריה הכאובה שלה עצמה שם בזמן שהכלבה שלה ליקקה אותנו. קשה שלא להתאהב בכריסטיאניה ובאנשים שניסו לשמור עליה ועל ערכיה. המקום כולו מוקדש לאהבה, מוזיקה וטבע. קשה לחיות שם והמלחמה עם המשטרה והממשל היא, מדבריה של סולניה, יומיומית. ועדיין כריסטיאניה מצליחה לשמור על תמימות חמימה ויופי מרגש. הרעיון: חיה את חייך כפי שאתה רואה לנכון, כל עוד אתה לא מפריע למישהו לחיות איך חייו כפי שהוא רואה לנכון. כובשת.Read more