פרידה מהאי הדרומי

נפרדנו מהאי הדרומי. מאוד אהבנו את הטבע, האנשים והאוכל (בעיקר הביתי שבישלנו).
האי הדרומי מלא בפלאי טבע ולא מאוד מיושב, לרוב בילינו בערים קטנות של כמה מאות עד כמה אלפי תושבים ולרוב הערים ממוקמות לשפת אגם.
אי אפשר לתאר את היופי המטורף הזה, את הגיוון. אתה ביער גשם משקיף על הרים מושלגים ומתחת פרוש סאונד או פיורד ימי מדהים ביופיו.
את היום התחלנו כשעלינו על מעבורת עם הרכב והפלגנו במשך כשלוש שעות לאי הצפוני, ההפלגה היתה רגועה וברובה בים השקט. כשיצאנו לים הפתוח הרגשנו את תנודות הים אך זה היה רק לפרק זמן קצר. המעבורת היתה גדולה ומרווחת. היו בה שתי מסעדות ואפילו בחורה שתפקידה לשעשע את הילדים עם בלונים איפור ולבוש משעשע. גם התקיימה תחרות צביעה בין הילדים והדס זכתה ב10 דולר פרס!! שמיד שימשו אותה לרכישה של מתוקים למינהם.
בסוף הגענו לאי הצפוני ויצאנו בוולינגטון, היא עיר הבירה של ניו זילנד, טיילנו קצת במרכז העיר והלכנו לגן הבוטני. קצת שונה להיות בעיר גדולה (200 אלף איש) אחרי מעל חודש שבילינו בעיקר במקומות קטנטנים אבל גם זה היה נחמד. הילדים קנו אונו (משחק קלפים) כדי לגוון קצת את מלאי המשחקים וסגרנו את היום.Read more