מתחילים להתמקם ומצעד הגאווה הענק

את הימים הבאים בסידני העברנו בלנסוע בכל יום למרכז העיר לראות קצת ולהתחיל לפתוח דברים חשובים של גדולים במדינה חדשה 😉 חשבון בנק כרטיס, רב קו, מספר עובד וסים ופשוט טיילנו בעיר.
לגילעד יש קראש מוזר על סופרים בחול אז גם בילינו הרבה בסופר ובחנו מוצרים, מבחינת אוכל פשוט חיינו על סלטים מוכנים בשקיות וארוחות ערב אכלו אצל רועי בבית .
סידני היא עיר ענקית עם בייניים גבוהים ובעיר המון אנשי עסקים עם חליפות שהולכים מהר ממקום למקום. שמנו לב גם שיש המון אסייתים ובכללי תיירים . בנוסף במפתיע לעיר עמוסה וגדולה יש המון טבע, יערות , מדשאות שזה מגניב מאוד.
אז בגדול התוכנית שלנו הייתה להיות בסביבות השבוע בסידני לעשות את כל הבירוקרטיה לחפש רכב ועבודה באיזה חווה ולצאת לכיוון צפון. אבל התוכניות קצת ישתנו אז זרמנו עם הכל וגם הרגשנו בנוח להישאר עוד אצל רועי וטאקאקו.

בלי שתיכננו בסופש הראשון שלנו בסידני היה את מצעד הגאווה ענק מכל קצוות אוסטרליה אנשים באו לראות אותו, היה מלא אנשים, אווירה מגניבה ברחובות של מסיבה ענקית . ישבנו שתינו יין ואכלנו סושי בדשא שזה עוד פרט חשוב על אוסטרליה הכל פה יקר ברמות חוץ מהיין והסושי שזה השילוב המדהים ולא צריך יותר מזה 🍣🍷
היה בסביבות החצי מילון אנשים במצעד ולא ראינו כלום אז כמו ישראלים טיפסנו על העץ כדאי לראות יותר טוב ו למעלה שלו פגשנו בריטי היה נחמד ואחלה של זווית ראייה עד שהגיע שוטר וביקש מאיתנו בצורה הכי יפה שיש לרדת מהעץ ואחרי מצאנו ספוט יותר טוב לראות את המצעד
המצעד היה מגניב ולא היה בו רק להט״בים גם אנשים עם מוגבלויות, זקנים, אבוריג'ינים שהם האוכלוסייה שחייה בעבר ביבשת עד שאסירים בריטיים השטלתו על הייבשת ועכשיו הם המיעוט פה, רופאים, שוטרים וכל כל מי שרוצה להשמיע את הקול שלו היה במצעד .
חוויה כפית לפחות איתה כניסה למדינה חדשה אז כיף שיצא לנו ככה.Read more