שוזי הגרסה המשופרת

החלטנו בזמן שאנחנו אצל אפי וסמדר לשפץ את שוזי קצת כי היה לא באמת נוח לישון בה עד עכשיו . אז טל שהוא נגר במקצועו עזר לנו לבנות וגם אפי בא מדי פעם הסתכל על העבודה, נתן ליטוף לכרס לשיער שלו ואמר ביוטיפול אמייזינג (אפי הוא דמות קורעת שאנחנו מתאפקים לא להתפוצץ מצחוק בכל רגע). היה כיף לבנות את הבית שלנו והוא יצא מדהים ולגמרי מה שאנחנו צריכים עכשיו אז רק הלכנו לקנות עציץ שירגיש לנו יותר ביתי קנינו גם לאפי וסמדר ונפרדנו מהם לשלום אבל ידענו שעוד נתראה וזה רק שלום קצרצר. לא הרחקנו יותר מידי מבעירים ביי נסענו ממש רבע שעה לעיירה ששמה מולאמבימבי והיא גם בוויב שלנו היה לנו ספוט מושלם שם על החוף עם דשא , מקלחות, שירותים וכל יום ראשון מעגל מתופפים וגם יש המון חברה שמטיילים בוטנים אז אווירה טובה . הכרנו כל מיני ישראלים חמודים שנתנו לנו עוד תחושה של בית .
יום אחד הלכנו לבית קפה (כל בוקר אנחנו מחזיקים את עצמנו לא לשתות קפה בחוץ אבל לפעמים זה חזק מאיתנו ;) אז שתינו קפה ואז מישהו ניגש לגילעד ומתחיל לדבר איתנו מפה לשם יש לו פה חוות קנאביס, הוא יהודי שגר במלבורן אבל עכשיו פה והוא פשוט אמר לנו שהוא צריך נגר אני יכולה להתנדב בחווה ושאנחנו יכולים לישון באיזה בית נטוש שם . הבנאדם נחת עלינו משום מקום ועזר לנו מאוד עם עבודה זמנית לגילעד, מקום לעשות כביסה ולהטעין טלפון . בקיצר היינו די מסודרים במלמבימי לזמן הקרוב .
אני חיפשת עבודה אבל לא כלכך מצאתי את הדבר שיתאים לי. בזמן הזה נכנסו לשיגרה כזאת של ים, התפננות בדשא, חברים חדשים, נסיעות קטנות בין העיירות ואיכשהו הזמן טס לנו ועברו כבר שבועיים. אבל עדיין משהו לא ישב לנו עד הסוף והתחיל להיגמר לנו הכסף .Read more