Back to BKK

בתאילנד המשפט ״חייך והעולם יחייך אלייך״ מדוייק להפליא.
אני בדרכי לבנגקוק באוטובוס לילה עכשו, נפרד מצפון תאילנד היפייפיה עם הכפרים המיוחדים, הטבע הפראי ואנשים טובי לב.
ברגע שאתה מחייך בתאילנד אתה מקבל ישר חיוך חזרה מלא חיים, סבלנות וכוונה טובה.
ברגע שירדתי בבנגקוק דביק ועם ריח פה זוועה כי לא צחצחתי שיניים בלילה (נדיר מאוד) אני עלמה ועומר התקדמנו לעבר התחנה למרכז מידע כדי לברר פרטים על אוטובוס המשך לקופנגן.
אני בהתחלה לא ידעתי שזה רצונן של הבנות, אני בראש שלי רק חשבתי על מקום לישון בו.
ברגע ששאלתי ״לאן הולכים״ הן ענו ״למרכז מידע לקנות כרטיסים לקופנגן״ ואני אחריהן.
ברגע שהגענו לדלפק הבנות אמרו באופן נחרץ שהן רוצות כרטיס לעוד מספר ימים ואני לא הסכמתי להישאר בבנגקוק עיר הלחות החום והזיהום באוויר שמורגש עד הריאות.
אני קניתי כרטיס ליום אחרי, ומשם לקחנו מונית לאיזור הקאווסן בניסיון למצוא חדר לשלושה אנשים במחיר הכי אטראקטיבי עבורנו ללא הצלחה.
עם תיקים על הגב הולכים הלוך ושוב את איזור הקאווסן רעבים כבדים ועם עיניים שרק רוצות להיעצם.
החלטנו להתפצל, וכאן דרכינו נפרדו עם איחול הצלחה מלא אהבה וחיוך קטן.
הגעתי להוסטל אפוס כוחות, נוטף זיעה, רעב, ועייף.
בעמדת הצ׳ק אין נאמר לי שאוכל להיכנס לחדר רק החל מ12:00 ואני מחליט לצאת לעשות סיבוב עם התיק הקטן ולהשאיר את המוצילה במקום בטוח ולחפש משהו לאכול.
אחרי שחציתי כמה רחובות ראשיים באיזור, הגעתי לסופר, קניתי אפונה בשימורים טונה בקארי ירוק ולחם הגעתי להוסטל ומילאתי את הבטן המצומקת שלי.
לאחר מכן ביקשתי להיכנס לחדר והאישה בדלפק הסכימה אך אמרה לי ״Don’t tell my boss” וקיימתי את הבטחתה.
בחדר היו עוד ארבעה מיטות, שתי מיטות קומותיים שבהן הייתי לבד.
ניצלתי את הזמן לסדר את המוצ׳ילה, לתפור את כיס המגבת המתנדפת שלי שהתחילה להראות סימנים שהיא נפרמת.
לאחר מכן דיברתי קצת עם איתמר והמשפחה, הראש שלי חשב בצורה כמו שחשבתי עד עכשו - זול.
ככה התנהלתי עם עומר ועלמה, ואז ברגע שהייתי לבד ודיברתי עם איתמר, הבנתי שאני חוזר לעצמי ולבחירות שלי ואני מחליט מה הרבה ומה קצת בשבילי.
מה שידעתי זה שאני רוצה סושי.
קבעתי עם תאילנדי בקאוצ׳סרפינג וישבנו לאכול במסעדת סושי, וזה לא אחרי שהתבלבלתי בכתובת בגראב
לאחר מכן לקחנו מונית לקניון שבו יש קפיטריה של קינוחים ואני לקחתי נוטלה טוסט והוא לקח binzu sticky rice&mango שזה גלידת קרח כבוש דק דק עם תוספות במקרה הזה מנגו וסטיקי רייס.
לאחר מכן תפסתי גראב חזרה ובבוקר למחרת קמתי מאוחר, וחיפשתי שוב מסעדת סושי לאכול בה.
עברתי ברגל בין שלושה או ארבעה מסעדות סושי וכולן היו סגורות עד שהזמנתי גראב למסעדת סושי זולה, טעימה וכל כך טובה.
במסעדה לא הבינו אנגלית בכלל ויצא שהוציאו לי שתי מנות שלמות שלא ביקשתי, רק חשבו שביקשתי.
לאחר מכן הלכתי לאכול שוב binzu הפעם עם רוטב תות ומשם המשכתי למסאז תאילנדי פעם ראשונה. (בפעם הקודמת עשיתי רק מסאז ברגליים)
המסאז התאילנדי היה מדהים, המעסה משתמשת בכל הגוף שלה ובכל הגוף שלי כדי לבצע בו עיסוי, משהו מדהים.
לאחר מכן הזמנתי גראב חזרה לבית חבד שבבוקר שמתי בו את המוצ׳ילה שלי, והתחלתי להיכנס ללחץ של זמן משום שראיתי שיש לי חצי שעה להספיק לאוטובוס לילה שלי לסוראט תאני שהזמנתי כרטיס עוד עם עומר ועלמה.
הזמנתי גראב וסיפרתי לנהג שאני ממהר מאוד כי יש לי אוטובוס לילה לסוראט תאני, ושאני חייב להגיע בזמן.
מאותו הרגע הנהג קיצר דרכים, נסע מהר (ובטוח) והביא אותי כמה דקות לפני שהאוטובוס יצא וזה כשהכבישים בשעות העומס של היום.
נתתי לנהג טיפ יפה ורצתי לאוטובוס וכשהגעתי למושב שלי הצלחתי לחזור לנשום.
ויאללה באלי בית מלון בקופנגן.

Safety net - Ariana Grande
קופנגן - התקווה 6 וinfected mushroomsRead more