סופשינג אין פאי

קמנו לארוחת בוקר ויצאנו איילת ואני לחפש את המפל שהייתי יכול להינות ממנו נורא.
הדרך הייתה קשה ולא מותאמת, אט אט אבד הביטחון למצוא אותו ונאלצנו להסתובב בפנים מזיעות.
בתחושת מחוייבות למקור מים המשכנו לפינת הנהר הנעימה שלנו כהשחשש מחבורת האבובים שתגיע להקים שם מסחבה מרחף מעל.
בזמן הזה קראנו שמענו מוזיקה והתפנאנו, וכשהגיע הרגע המשכנו לשקיעה של קדושת השבת בטו האטס.
ניצלתי את הזמן לשיחות עם משפחה ואהובים ובלי לשים לב איך טס הזמן אני כבר מאחר לארוחה בבית חבד.
הייתי המג'ייף היחיד אבל הצטרפתי לתפילות ערבית ועם הכיפה על הראש זה לא שינה דבר.
חגגנו על חלה אמיתית של שישי וסלטים שווים, בזמירות השבת ובסיפורים שכל ישראלי שנקלע לשולחן צריך לספר על עצמו.
מנדי הרב, והמארח דיבר בתשוקה אמיתית על השליחות אותה הוא מבצע עם משפחתו ונזכרתי כמה הניצוץ הזה בעיניים של אנשים מעורר בי השראה.
אחרי הארוחה ישבנו בנוהל מחוץ להוסטל ובשעות הקטנות, איילת ההרפתקנית יצאה לה לטבילה במעיינות החמים.
שבת בבוקר ארוחה בחתול השמן, עוד התפננות אחרונה על גדות הנהר, עוד ספרים, הולה הופים, עמידות ידיים ואנשים הזויים שמצטרפים אלינו לשיחה.
בחזור הבנתי שאני עוד לא מוכן לארוחת צהריים ומצד שני בא לי לבלות איך שהוא אז קפצתי למסאז' תאילנדי מדהים, חוויה קצת מזוכיסטית אבל ההתמסרות לטיפול והשחרור של אחרי השאירו את הגוף שלי בהיי עד הלילה.
הפי האוור של כוסות יין כינס אותנו לתדלוק מוקדם של הערב ולתפוס ראש טוב לקראת ההמשך.
התכנסנו לארוחת ערב לכבוד יומינו האחרון בפאי ופרידה מעמיתכו שחוזרת לארץ במסעדת בריאות פארם טו טייבל (צארלי טנד לק, 9 מסמרים).
יצאנו לרקוד, ולקוקוטיילים בבר הבית ה'בום' וויסקי סעוורז ומוחיטוס.
עמיתכו ואני הושפלנו בפול נגד מלול ואיילת, שהיינו חייבים להמשיך לעוד קוקטייל וצביעות פנים, פולמון סטייל , שחברינו התאילנדים ארוכי השיער שכנעו אותנו להיות להם לקנבס.
צבועים ומבסוטים יצאנו להוסטל לעוד ישיבה ופיצוחים.
לילה טוב, נתראה מחר (היום) בצ'יאנג מאיRead more