Pai pai pai

הבוקר (צהריים) גירדנו עצמנו מהמיטה לארוחת בוקר (צהריים) בפט קט (פעם ראשונה עם לחם ביתי, קיבל ממני 7 מחמצות)
המשכנו לסטלבט על גדות נהר פאי עם ספר וטבילה שבאה בול ביום צחיח.
קולות נשמעו פתע ממעלה הנהר, כמו 10 גורדון רמזים עושים דרכם אלינו, אך כמובן לא היו אלה אלא חבורת הבריטים שסגרה לעצמה שייט טיפסי טיובינג. הגורדונים חנו אצלנו בגדה והתחילה מסיבה מופקת ברמה די נמוכה אך עם מוזיקה רועשת כמו כדי לסמן שעלינו להמשיך.
הייתי צריך לשחרר קצת אנרגיות בתוך רצף של ימי צ'יל אז קפצתי לתת את הדעת ולדפוק אימון בחדכ המקומי.
יצאתי מנצנץ ושמח אחרי התשה טובה של הגוף, התחלבנתי והמשכתי לשקיעה יחד עם כולם בטו האטס.
הגענו בול לשמש אבל היה דבר שלבסוף הסיח ממני את הדעת עליה.
כלב, ביגל, קצר וקטן ניגש אלי בכישכושי זנב ומקל בפה.
כמובן, לא יכולתי להכזיב את עיניו המתחננות ומפה לשם שיחקנו 'לך תביא' 10 דק, לבסוף הרגשתי אחראי לליבו הקטן וגופו שהתחיל מתעייף ונפרדנו לשלום.
חזרנו למקלחות, ויצאנו לווקינג סטריט לאכול קאוסוי (5 נפצים), עוד נישנושים ועוגיות ומשם למקום בשם ארט אין צ'אי שבו זכרנו שמתקיימת במה פתוחה.
ישבנו כל החברה במעין סלון מול המיקרופון, שותים צ'אי מעורבב עם רום (דוחה את היתושים, איכ), מוחאים כפיים לתאילנדים ארוכי השיער והמגניבים שנותנים מולנו שואו.
תמיד מרגש לראות לייב אחרי הרבה זמן שלא.
לא עבר הרבה זמן עד שאיילת הוזמנה לבמה ואט אט הגבשה לה להקתינו לביצועי ביטלס ואואזיס כשהפעם התאילנדים מצטרפים לפזמון.
הלילה התגלגל לישיבה מחוץ להוסטל בחיזוקי ג'ין ספרייט, שכן תמהוני בשם סריוס, כירופרקט שגר 20 שנה בתאילנד ומדרבק בזכות.
לילה טוב (למי שלא ישן לפני יומיים)Read more