מרקה וואלי

חבורת חסמבה מתאחדת שוב, מכל קצוות הודו ותבל הגיעה למסע אחרון בטיול של איילת עלמה ודן.
ניצקה וגלעד של וכרמל אורן עומר אלמוג ואני.
את היום בלה אנחנו מעבירים בשוטטות במדרחוב (אשכרה מדרחוב?!) ובשיעור יוגה שניצן המורה הטריה והתותחית העבירה לנו.

עמק מארקה
בשני מיניוואנים יצאנו כולם אל העמק ולתוך ארבעה ימים מדהימים יפיפיים ומלאי חוויות.
הרבה זמן שלא טיילתי במדבר ואם כבר אז שיהיה מלא במים ומפוצץ בפסגות שלג כמו אבקת סוכר, התרגשות בשיאה.
ביום הראשון הגובה והמסלול איפשרו לנו מספיק אוויר כדי שנוכל ללכת בסתלבט ולהיכנס לתוך שיחות אינטימיות וחדשות אחד עם השני.
למרות שאנחנו קבוצה גדולה מורגשת התחושה הקלילה והעצמאית שכל אחד מביא איתו וזה משמח.
לילה ראשון, עוד לא יצא לנו להתעכב ככ הרבה זמן על חיפוש מקום לישון.
כל ההומסטייז נדמים נטושים ואנחנו אחרי יום ארוך בלי ארוחת צהריים.
בתם שעתיים ארוכות אנחנו נכנסים לבית חמוד בו כולנו נישן יחדיו על מזרונים באותו החדר, נאכל יחד במטבח ונצחצח שניניים במעגל רחב סביב הברז שמזרים את מי הנהר.
המחיר הכל כלול, טאלי לארוחת ערב, המון המון תה וריפילים, בוקר צ'פטיז וממרחים ולצהריים ארוחות ארוזות של בצה תפוא פיתה קיטקט ומיץ מקרטון (נוהל חוזר לכל היצים הבאים).
יום שני יום קצר, המון צבעים בתוך הואדי, ורוד ירוק כחול ולבן ואחרי עצירת צ'אי הגענו לשעת צהריים להומסטיי הבא.
ניצלנו את מזג האוויר החם ונכנסנו למקלחת גברים שבטית במי הנהר.
קיבלנו משימה למיין אורז לקראת ארוחת ערב וכולם מתפננים להם עם ספר מוזיקה או ביוגה על הדשא.
בהומסטיי נמצא זוג אירופאי מקסים איתו אנחנו מתגלגלים כמובן למסע השוואות 'איך זה אצלנו, ואיך אצלכם' הטאלי טעים בקטע קיצוני ואנחנו הולכים לישון אחרי כמה סבבי פרזידנט בקלפים.
יום שלישי כבר מתחיל הטיפוס והגובה נותן אותותיו, לא ברור איך הכנסנו את עצמנו שוב פעם לסיטואציה הזו, מסתבר שקושי נשכח מהר ומתגמד לעומת כל החוויות העוצמתיות שמסביבו.
כולם מהלכים בשיירה ארוכה, כשהמרחקים אחד מהשני מסומנים לפי כמות הג'ייביאלים שפועלים במקביל בלי להפריע אחד לשני.
את היום אנחנו מסיימים בקמפ אוהלים פסטורלי, מוקף מחילות ארנבים (או מכרסם אחר) שמתרוצצים ממקום למקום ולעדרי יאק וחמורים שרועים בעמק.
אנחנו מתמקמים באוהלי זוגות ונכנסים לתוך אוהל האכילה שעוד יחסית חם.
המון כוסות תה נופלות אחת אחרי השנייה והאוכל מגיע ברמה גבוהה שכיף לסיים איתה את היום. באוהל, עומר אלמוג ואני מצטופפים לכמה פרקים של פרנדס לפני השינה.
יום אחרון, יום של פאס.
ארוחת בוקר מזינה של פורידג ופיתות עם ממרחים ואנחנו יוצאים לדרך לטיפוס אחרון בגבהים.
מעפילים לפאס! 5,200 מטר גובה, שלוליות של שלג על האדמה ועמק אדיר וחדש שנגלה לעינינו לראשונה נפרס לו מלפנים.
אחרי אופוריה של הישג, כל שאר היום ממשיך בירידה לתוך קניון אדום זורם במים ובמקטעי קרח.
בשעה שלוש בצהריים אנחנו מתחברים לשביל הג'יפים ממנו לוקחים אותנו אותם החברים שלנו עם המיניוואנים, עייפים ותשושים, חזרה ללה ולארוחת שישי מקודשת.
שיהיה לכולם לילה טוב וחלומות על מעגלי צחצוח שיניים עם כל החברים הכי טובים שלכם
פיסRead more