מן הפח את הפחת

יום קשה עבר עלינו שהתחיל ביציאה מהדירה ב7:30 ונתקענו בשיא עומסי התנועה של טנריף.
כשהגענו לתחילת המסלול בadeje מכה קשה נפלה עלינו - נאלצנו לחנות בחניון בתשלום (להזכירכם אנחנו בpoint on the map).
למרות שלא היה לנו ביטוח לספורט אתגרי יצאנו למסלול עם קסדות והוראות קשוחות במסגרתן אין לעצור יותר מ10 דקות בין נקודות 10 ל12. בסוף המסלול של הקניון המרשים ציפתה לנו אטרקציה של מפל מהגבוהים בטנריף ( לפחות שתים וחצי מטרים). ניסינו כהרגלנו לבצע סדרת סלפי אך המשגיח גירש אותנו כי היינו באיזור כבר 8 דקות. בדרך חזרה היו קטעים שיטבת נאבדה לנו עקב מחקר מעמיק על חיי המין של הקרפדות.
לאחר מכן קפצנו לאילת - עיירה נושקת על חוף ים מלאה מקומיים ותיירים שעורבבים במיץ של האיכס. ברחנו משם במשא לחיפוש צבצבים לשנרקל איתם. מצאנו חוף מקסים עם סלעי לבה עשיר בסרטנים, שם התחיל התצלום של פרק ב׳ לסרט של יטבת ״חולה על סרטן״ ( רק אלו האדומים עם הגב הכסוף).
לאחר מכן, מצאנו חוף מקסים, מוגן מגלים וארע ארוע מכונן - יוסי נכנס עם שנורקל למים! מאיר ואני הצטרפנו ומצאנו כמה דגדים חביבים.
יש לציין שבזמן שיוסי ואני התלבשנו, יטבת ומאיר תחקרו מקומית ומצאו שפספסנו את שעת הצבצבים שנוהגים לצאת לסלעים מידי יום בדיוק בין 16 ל17.
בדרך חזרה לדירה בעודנו מתרגשים לקראת ארוחת הערב המסכמת של האי טנריף, חלקנו מפנטזים על mojo ורדה וחלקנו על mojo רוחו, קצה נפשו של הקלאץ שהועמסה בעליות יום האתמול, תוך כדי בריחות קשים של שריפה שגברו על ריחות הים הרכב נעצר ושבק!
כשחשבנו שהגענו לתחתית השפל - קימה מוקדמת, תשלום על חניה, הליכה מפרכת עם קסדות מיותרות, וקלאץ שרוף, המדריך הסביר שהכל היה מתוכנן . יוסי הצליח לנסוע את המטרים האחרונים לתחנת הדלק שהיתה ממוקמת בקרבת שדה התעופה. בתחנת הדלק היתה מסעדה שסגרה את הפינה של ארוחת הערב, הרכב שהיה ריק מדלק הועלה לגרירה. מונית שכאלו חיכתה לנו בתחנה לקחה אותנו לחברת ההשכרה שנתנה לנו רכב חדש עם מיכל מלא.Read more