סאגאדה והילדים הקוריאנים

השכמה מוקדמת ויוצאים עם ג׳סי ותאני לתחנת אוטובוס בדרכנו לסאגאדה.
חיכינו וחיכינו, דיברתי קצת עם תאני ושל הייתה בטלפון ואחרי שעתים בערך האוטובוס הגיע. בכניסה לסאגאדה האוטובוס עצר לבידוקים, חייבים לעשות בוקינג מראש לפני שנכנסים לעיר… ועוד עצירה בתוריסט אינפורמיישן ותשלום מס כניסה לעיר. הלכנו להוסטל, שמסתבר שזה לודג׳ יחסית מפונפן (לפחות שווה את המחיר הגבוה יחסית שאנחנו משלמות עליו).
יצאנו לסיבוב בעיירה וארוחת בוקר, המקום ממש חמוד, בתים יפים ונוף הררי. התיישבנו במקום ואחרינו הגיעו למסעדה קבוצה של מלא ילדים קוריאנים. חלקם הצטלמו איתנו, לא הבנו מה הלוז איתם, ואחר כך קוריאני מבוגר התיישב לידנו והתחיל לדבר איתנו. מסתבר שהוא מורה של הכיתה בבית ספר ופנימייה בין לאומית שיש בה בעיקר ילדים קוריאנים, קצת ויאטנמים וקצת פיליפינים ומעוד כל מיני מדינות מסביב. הם עכשיו מטיילים קצת בצפון הפיליפינים ומחר חוזרים למנילה. המורה מאוד התרשם משל וממני, ישראליות צעירות שמטיילות לבד בעולם. הייתה שיחה מאוד משעשעת שבסופה הוא ביקש שנבוא לבית הספר במנילה להרצות לתלמידים על מדינת ישראל והחיים בה. זרמנו על העניין וקבענו שבסוף החודש, כשאנחנו עוברות שוב במנילה לפני שאנחנו טסות למדינה הבאה נבוא לבקר בבית הספר ונדבר איתם. החלפנו פרטים עם הלידר סטודנט (כמו חנת״רית). התלמידים אמרו שהם עושים עכשיו מופע קיי פופ וממש ביקשו שנבוא אז כמובן שלא יכולנו לסרב והגענו לראות את המופע. מדובר בסטריט שואו עם קצת ריקודים ברמה מאוד לא גבוהה אבל היה משעשע מאוד ובסיום המופע נפרדנו מהם לשלום. חזרנו לחדר לשנצ ובערב יצאנו לאכול ארוחת ערב ומנוחה בחדר עד שהלכנו לישון.
למחרת קמנו במטרה ללכת לסיור עצמאי בכנסייה, הקברים התלוים ונקודת תצפית על העמק. מדובר על לא יותר מ1 קמ הליכה ממרכז העיר לתצפית. יצאנו לדרכנו ובדרך עצרו אותנו בבותקה ושאלו איפה הלוקל גייד שלנו. אמרנו להם שאין לנו ואנחנו רק רוצות ללכת פה כמה מאות מטרים לראות את הקברים התלוים ולחזור. זה לא התקבל והם שלחו אותנו חזרה לתוריסט אינפורמיישן לקחת מדריך לסיור במחיר של משהו כמו 22 דולר. לא ראינו את זה בעין יפה ולא רצינו לשלם אז החלטנו לוותר על הענין ולהסתובב בעיר. הבנו שכל הסיורים והנקודות עניין בעיירה ובסביבה או יקרים מדי בשבילנו, או שלא מעניינים אותנו… וכנראה שנעביר את היום וחצי הקרובים בלא לעשות כלום עד האוטובוס לילה חזרה למנילה. קצת מבאס כי סתם נסענו לפה, אבל לא נורא. סך הכל עיירה נחמדה יש מסעדות סבבה ונוף יפה ואנחנו בכל מקרה צריכות להעביר את הזמן עד לטיסה לאיים. היינו שמחות לעשות משהו קצת יותר מעניין אבל צריך לקבל את זה שלפעמים לא הכל מטורף וקורה מושלם בטיול הגדול, עד עכשיו הדברים הסתדרו בקלות ואני לגמרי מקבלת את זה שהפעם הנסיעה לעיירה הזאת פחות צלחה. ממש לא כזה אכפת לי להעביר את הזמן בכיף עם הנטפליקס וזמן פנוי לשיחות טלפון ושטויות. וככה באמת עבר היום וחצי הזה ללא יותר מדי עשייה. בשישי אחרי צהרים עשינו מסאז׳ שבא בול במקום ובשבת בצהרים הגיע הרגע המיוחל, עלינו לאוטובוס בדרך למנילה, והתחלנו את המסע שלנו לאיים.
הגעה למנילה ב2 וחצי בלילה. העברנו את הזמן במסעדות שפתוחות 24/7 בין מסעדה למסעדה, עשיתי לק ג׳ל😱, הלכנו לבית חב״ד לקחנו את המוצ׳ילה והשארנו במקומה תיק קטן עם כל הציוד טיולים שלא צריך…עד שהגיע הרגע ונסענו לשדה.Read more