Joined February 2022 Message
  • Day41

    אחרון

    October 17 in Mongolia ⋅ ☀️ 5 °C

    אז זהו, אחרי יותר משבעה חודשים הגיע הרגע הבלתי נמנע והגעתי לסוף הטיול

    קצת מורכב רגשית לסכם דבר שכזה וכמובן שצריך עוד מלא זמן לעבד ולעכל אבל אין ספק שזו הייתה התקופה הכי חווייתית בחיים שלי ומבחינת סימנוב על קלישאות למדתי מלא על עצמי ועל תרבויות אחרות ואני יכול להגיד שאני ממש לוקח משהו מכל מדינה , בעצם כמעט כל מדינה, יש גם את קמבודיה (סתאםם)

    היו בו כמויות פסיכיות של כיף ופינוקים קלישאות על אתגרים עצמיים והתמודדויות שמפתחות.

    חייב להגיד משפט גם על האנשים שהכרתי לאורך הדרך שבאמת איזה כיף הביחד וכמה מדהים יכול להיות צחוק מהול בשיחות עמוקות באיזה נוף מטריף או כפר פסטורלי או סתם באיזו עיר מסריחה.

    כי אחרי הכל הטיול הוא מרתון ולא ספרינט ויש בו הכל מהכל ומתוך ההבנה הזו כל חווייה נלקחת למקום חיובי ואפילו טיול בלהות או לילה בכפיות עם עכברוש הופכות לנוסטליות

    ואיזה כיף היה לחיות את הרוב המוחלט של הטיול עם יעל שממש מקלה על החזרה לארץ

    עד הפעם הבאה,
    Read more

    Traveler

    כמה חוויות! טיול מטורףףףף

    10/17/22Reply
    Traveler

    יא מדהים אחד

    10/18/22Reply
    Traveler

    את העולם כבשת

    10/18/22Reply
     
  • Day35

    בשמורת סוסי הפרא

    October 11 in Mongolia ⋅ ☁️ 10 °C

    אז אחרי שחזרנו שלשום בערב מהרוד טריפ שלקח 21 ימים החלטנו לנוח קצת אבל במונגוליה כמו במונגוליה אחרי יום מנוחה אחד כבר חברנו לחברה אמריקאית צרפתייה- אריקה שמה ומצאנו את עצמינו בדרך לשמורת סוסי הפרא - סוסי הפז'בלסקי.

    לאחר שלוש שעות של מסע בערך במהלכו מצטיידים במאנצ'ים מהסופר, אפילו תפוחי פינק ליידי שלחלוטין היו הטובים ביותר שנקנו בכל הטיול אנחנו מגיעים לשמורת הטבע.

    בכניסה יש מוזיאון חביב וממש מוסדר מדי למונגוליה שם אנחנו קוראים על סוסי הפז'בסלקי ששונים מכל שאר סוגי הסוסים שכן הם לא בוייתו מעולם והם לא הגיעו מאותו אב קדום של כל שאר הסוסים שאנו מכירים. במוזיאון היה חשוב להם להבהיר שלהבדיל מסוסי המוסטנג שהיו פעם מבוייתים וחלקים ברחו והפכו לפראיים הסוסים האלה מעולם לא בוייתו. מגניב.

    המשכנו עוד לתוך השמורה שהיינו שלושת האנשים היחידים בה והתחלנו לטפס על ההרים השונים, למשך כשלוש שעות הלכנו סביב ההרים וראינו כמות פסיכית של אלקים (איילי צפון), עיטים אבל על הסוסים רק צפינו מרחוק והסתבר שצריך לשמור מהם 300 מטר ככה שלא ממש יכלנו בכלל להתקרב אליהם.

    אחרי המסע הארוך נהיה לנו קר בצורה פסיכית, 0 מעלות זה כבר בנוהל אבל הרוחות חדרו לעצמותינו וניסינו לחתור לחזרה מוקדמת , אריקה לא חלקה את אותו רצון איתנו וזרמנו על להמשיך לטייל עוד ולישון את הלילה באוהל

    אחר כך נסענו לעוד נקודה בשמורה שצריך לטפס איזה 400 מטר על הר תלול ושם הבנו כמה היינו מרוסקים מנטלית מהרודטריפ וגררנו רגליים לאט לאט עד הלמעלה שם ראינו עוד אלקים וממש השתדלנו להנות מהנוף ולא לתת לזה לחדור אלינו (כמו הרוח הקפואה והלא מרחמת של מונגוליה). אחרי זה חזרנו לאמצע מישור שם הקמנו אוהלים ובישלתי ארוחת ערב בתזונה של פסטה פסטו טונה התפננו לשמוע שירים מרגשים ורומנטיים שאיתוש בחר מכל הלב.

    רצינו להישאר עוד אבל הטמפרטורות צנחו עוד יותר ונאלצנו לחתוך לשנת ישרים באוהל בערך ב8 בערב , השינה עברה בטוב והבוקר למחרת היה יחסית נעים יותר ויצאנו לטיול נוסף בשמורה בעידודה של אריקה ואני נצרתי את הרגעים שכן ידעתי שזה הנוף הפראי האחרון שאני אראה בטיול ובתכלס הגיע הזמן קצת לנוח בעיר כמה ימים ואז לחזור לבית ולהתחיל לעבד ולעכל את המסע של החודשים האחרונים

    בדרך חזרה לאולן עצרנו לארוחת צהריים שהוגדרה כפעם האחרונה שנאכל אוכל מונגולי (עמדנו במשימה בהצלחה יתרה) והגענו אחר הצהריים חזרה לגולדן גובי מקום מושבינו לחדר פרטי להורדת הפאניקה הנחוצה לפני ארוחת ערב קוריאנית אותנטית בליטל סיאול שכללה מגש בשרים ושאר מיני בשמים וסלטים מדהימים שהזכירו לי את קוריאה וחיממו את הלב.
    Read more

    Traveler

    פשוט תענוג לקרוא את מה שאתה רושם

    10/15/22Reply
    Traveler

    Лошадь 🐎 Преживальского.. כאילו ברור- כל ילד ברוסיה לומד על זה בבית ספר, אמיתי לגמרי

    10/15/22Reply
     
  • Day32

    על קרח דק

    October 8 in Mongolia ⋅ ⛅ -2 °C

    אז בשעת צהריים בעודנו כבר מתכוננים מנטלית למקלחת החמה של הערב מתחילים לרדת פתיתי שלג קטנים שבהתחלה באמת ממש זניחים וחמודים ואנחנו ממש נהנים מהדרך שכל ההרים מסביב כבר לבנים

    אחרי שעה בערך הפתיתים מתחילים להיערם והסופה מתחזקת ובלי שנשים לב כל הכביש מתמלא שלג ותוך שעתיים אנחנו כבר באיזה 20 סמ יוצאים להתפלש בו קצת ואז שמים לב שכל הכביש מלא שכבה של קרח מה שגורם למהירות של לרדת לבערך 15 קמש ואנחנו מתחילים להבין שאולי לאולן לא נגיע היום, אחרי עוד שלוש שעות שהשלג כבר בגובה 40 סמ ואנחנו רואים כמות פסיכית של מכוניות הפוכות ומסובבות בצד הדרך וכבר 8 בערב אנחנו מקבלים את הבשורה שהמשך הכביש סגור ומפנים את תשומת ליבנו למציאת גר

    למזלינו בזמן ארוחת הערב (פסטה כבש לי ואורז בלי כלום לאיתוש החולה) אנחנו מוזמנים לישון אצל משפחה בגר וכמובן קופצים על ההזדמנות. את המשך הערב אני מבלה בין קפיצות החוצה להתפעל מהסופה המדהימה והעוצמתית ששוב מוכיחה כמו הטבע פה הוא בעל הבית, לבין התחממות בגר שהיה חם מכל הגחלי קקי סוסים שבערו בו

    בבוקר למחרת פסקה הסופי בקטע ממש מפתיע ומשמח ויצאנו החוצה להתפעל , ראינו זאב כלב חברותי ביותר, רועה צאן מוליך את העדר שלו ובעיקר כמויות שלג לא נורמאליות שמהר מאוד הרטיבו לנו את המכנסיים עד לברכיים. שתינו כוס קפה ונערכנו לדרך של 200 קמ שאמורה לקחת 4 שעות בגג

    יצאנו ב9 בערך למסע והספקתי לסיים את האודיובוק שלי אפילו והדרך הייתה ממש חווייתית על הקרח בין המכוניות ההפוכות והמסובבות שאפילו עזרנו להפוך אחת חזרה. הוואן הרוסי שלנו הביא אותנו בשלום עד הכניסה לאולאן בערך ב5 שעות רק שה10 קמ האחרונים לקחו עוד 3 שעות מה שהוציא שוב את האוויר ממפרסינו אבל יכולים לסכם את המסע כחווייתי ביותר והשיא שלו כרגיל הגיע בהפתעה גמורה שכן "האדם מתכנן תוכניות ושורק האלוהים המונגולי צוחק לו בפנים"

    בלילה אכלנו כמות נדיבה של נאגטס בkfc והתפננו לנוח ולעבד את הימים האחרונים , כמובן שאי אפשר יותר מדי לנוח כי יש מלא פליטים רוסים שזקוקים לעזרה להשיג ויזות וזה הזמן להשתמש ברוסית העילגת שלי על מנת להביא אותם לחוף מבטחים
    Read more

    Traveler

    איזו דרך קשהההה, מזל שהגעתם בשלום

    10/9/22Reply
    Traveler

    תיזהר! שמעתי שפעם פליט אחד הרג מונגולי ומאז מחפשים רוסים ברחובות שלא יתבלבלו בניכם

    10/9/22Reply
    Traveler

    עד אליך כבר הגיעו השמועות

    10/9/22Reply
    Traveler

    מפלצת רכב

    10/10/22Reply
     
  • Day31

    הדרך חזרה לאולאן הבירה

    October 7 in Mongolia ⋅ ❄️ 1 °C

    אז בשלושת הימים האחרונים הצטרפנו לנהג שלנו ולמדריכה שהייתה נחמדה בהתחלה אבל התגלתה כקרינג' מתמשך למסע ארוך חזרה לאולאן שם נוריד פאניקה ונצא לעוד מסע אחרון לטיול זה 🦅

    היום הראשון היה יום נסיעה ממשפחת העיטים עד לקובד העיר שבה גרה המשפחה של המדריכה. בתחילת המסע היה נחמד ורגוע ביותר, יום נסיעה קליל של שש שעות שבו גם עצרנו במסעדת יוקרה על גג של הבניין היחיד באולגי ואני ואיתוש התפנקנו במנה יוקרתית של מלא בשר בתיבול קוריאני במחיר הולם מנה בורגנית שכזו אך בסוף הארוחה גילינו שהארוחה הייתה כלולה בדיל והפעם אנחנו מנצחים את מונגלויה בעודנו מכניסים בשארית כוחותינו בשר קוריאני, אצות ומשאר פינוקי המקום.

    אחרי זה המשכנו בנסיעה (שיש לציין שלמרות שאנחנו מסתגלים זה לא פשוט לשבת על מושב וחצי שני אנשים למשך 45 שעות נסיעה בחמישה ימים) ולקראת הערב הרצון להוריד לחצים נכח והחלטנו לישון בהוסטל יחסית מפנק הדוש של המקלחת לא היה מחובר אבל מאידך היו נעלי בית חדשות בחדר אז עוד לא החלטתי מה דעתי🤔.

    אחרי זה אכלנו ארוחת ערב ויצאנו להסתובב בעיר בתקווה למצוא בר אבל כרגיל כמו בכל עיר קומוניסטית מצאנו רק כיכר גדולה עם מלא מבנים ממשלתיים שלא משרתים את מטרותינו וכמות פסיכית של בנקים ונאלצנו לחזור על עקבותינו.

    בבוקר אחרי קמנו לארוחת בוקר והתארגנות ולמרות שהיינו מוכנים ליציאה ב9 המדריכה ששמורה לה חלקה בגינהום הכריחה אותנו ללכת איתה לשוק הרדום של העיר ואז פאקינג לשבת באוהל של המשפחה שלה ולבהות בהם אוכלים בשר מרמיטה שאפילו לא חוקי פה (המונגולים הגחמתיים זללו את כל המרמיטות עד שכמעט נכחדו ואז השחיטה יצאה מהחוק מה שלא מנע שוק שחור משגשג של בשר מרמיטות מובחר.

    אחרי זה יצאנו בשעה 3 לדרך חסרי סבלנות לנסיעה שאומנם הייתה פסטורלית אבל לא היינו במוד להתענג ובעיקר ניסינו לא להתעצבן יותר מדי, בערב הגענו לעיירה קטנה וישנו במין מתנס קהילתי בלי מקלחות ושירותים שנבחר להיות מקום משכנינו ללילה בלית ברירה.

    נערכנו לשינה ואז לפתע נשמעו רעשים של מסיבה מהבניין ליד! מה לא נלך לבדוק?? הלכנו למסיבה שהתגלתה כמסיבת ריקודים ליום המורה הבין לאומי, מלא מורים ומורות השקו אותנו בוודקה ורקדו בצורה ממש מרשימה. צפינו בהם קצת ואז רצינו להיכנס למסיבת הריקודים, מה כבר יכול להשתבש , היינו על גג העולם. מפה לשם ממש צעד לפני רחבת הריקודים חלק מהמורים השיכורים התחילו להדוף אותנו החוצה וממש למשוך אותנו פיזית, לא התנגדנו כמובן אבל הדבר יצר מריבה בין המורים שהיו בצד שלנו למתנגדים. ברחנו משם חזרה למלון וצחקנו על הסיטואציה הביזארית התורנית.

    לאחר לילה קשה עם מעט שינה בחסות שותפינו המפליצים והנוחרים לחדר התעוררנו ב7 בבוקר למשמע משחק הפאב ג'י של הנהג שלנו , ממש ציורי. את היום גמענו עם איזה 10 שעות נסיעה בהן עצרנו פעם אחת לארוחת צהריים של סורבן (אטריות וכבש) ופנקייק (פנקייק כבש). בערב הגענו לעיר הרבה יותר נחמדה מיום לפני וגם כן ישנו במוטל בעל מראית עין יוקרתית , הפעם בחדר פרטי כי חלאס. בערב יצאנו לשוטט קצת בעיר שהייתה די נעימה אפילו ובסוף מצאנו מסעדה והזמנתי בה חביתה שבאופן מפתיע הייתה חביתת על בסיס בשר כבש.

    היום קמנו ליום האחרון במסע רעננים , לפחות חצי מאיתנו שכן איתוש קם עם לשלשת חריפה וסוף סוף אחרי שלושה שבועות אפשר להגיד שהוא הגיע למזרח וחווה את החלק הבלתי נפרד הזה מהטיול. היום היה. באקלים מדברי למדי עד שבאמצע התחיל לרדת עלינו שלג והיו רוחות מטורפות שהדגישו כמה אנחנו פיונים בידי הטבע פה

    הגענו לאחר עוד ארוחת צהריים לאולאן בטאר לגולדן גובי בו התחלנו את הטיול על מנת שאיתוש יתאושש מעט ולתכנן את ההרפתקה ההבאה שלנו סתאםםם 200 קמ לסוף הדרך התחילה סופת שלגים מטורפת שזכתה בסיפור דרך נפרד
    Read more

    Traveler

    מדינה קשוחה מונגוליה

    10/9/22Reply
    Traveler

    מה שקרה פה זה חטא היוהרה. כותב שהגעתם בשלום שלוש שעות לפני זה לצחוק לגורל בפנים

    10/9/22Reply
     
  • Day27

    אז קמנו בחמש בבוקר נטולי אנרגיות אבל בעלי ההבנה שזו הזדמנות שאנחנו לא הולכים לפספס והתארגנו ליציאה. בכניסה לוואן חיכו לנו שותפינו למסע- שני שווייצרים (שאחד היה לבנוני כפי שהסתבר בהמשך) , המדריכה בוגי שהסבירה המון אבל בגדול היה אפשר לוותר עליה והיא חופרת רצח היישר לרכת המוח, ויוסף הדרוזי הזקן החמוד שמספר שלל סיפורים על מסעותיו מסביב לעולם

    מתחילים בנסיעה שאמורה לקחת 4 שעות לקרחון, ידענו בליבינו שהיא תיקח יותר אבל אחרי 4 שעות הגענו רק לאמצע הדרך במינוס 10 מעלות ועצרנו לארוחה קלילה על שפת נהר שקפא לגמרי (מגניב ביותר). אחר כך המשכנו במסע ועצרנו בהרבה נקודות תצפית שהיו מדהימות ורכס ההרים המושלג היה עוצר נשימה אבל באמת זה דרש הרבה מאיתנו בשביל להעריך אותו כי אנחנו נוסעים על שלג, יושבים נגד כיוון הנסיעה וכל שנייה כל הבטן שלנו מתהפכת ואנחנו צריכים להזכיר לעצמו שאנחנו עושים זאת מבחירה, לא פשוט בכלל, איי מונגוליה למה כל נוף צריך להרוויח פה ולא פשוט לקחת אליו רכבת תחתית מאווררת כמו בקוריאה?

    אחרי 8 שעות מתחילים לטפס את הקילומטרים האחרונים, אני מחליט שמספיק ודי ואני הולך אותם ברגל מה שמתבררת כהחלטה מעולה אך סוחטת ביותר כי היינו בגובה 3500 בערך והמעט חמצן שהיה בריאות שלנו היה קפוא לגמרי

    מגיעים לפסגה ממנה אנו צופים על הקרחון, צופים על קו הרכס שעובר לידינו וממש ניתן לראות בבירור את הצד הרוסי ואנחנו עוצרים לארוחת צהריים מושקעת מטיילים בסביבה ובעיקר תמימים עדין, חושבים שהחלק הקשה מאחורינו.

    מתחילים במסע חזור שאמור לקחת 3 שעות אבל במונגוליה איך אומרים- "you earn the view , then you think you own the view but infact you are owned by the view" (משפט שלי מעכשיו) ואנחנו כולנו שבורים מהתחת ומגלים שמשפחת הנשרים לא קרובה להר כמו שסיפרו לנו ובעצם היום היה מתוכנן ל15 שעות נסיעה בלי שיגידו לנו. בשלב הזה אנחנו בשברות, מפלס הפאניקה בשיא ובטח לא עוזר החושך שירד עלינו והתסכול מחוסר היכולת לישון בכביש הקופצני והרכב הדחוס

    בערך בשעה 7 אני נשבר מנטאלית

    בערך בשעה 8 אומרים לנו שאנחנו ממש קרובים

    ב8 וחצי אנחנו מגלים שאיבדנו את הדרך

    ב9 מישהו מזהה אותנו

    ב9 ורבע מסיימים את היום הארור אחרי 16 שעות ברכב שכבר מזמן המים הגיעו עד נפש וההתלהבות מהקרחון שמילאה את מחשבותיי התחלפה במחשבות שינאה כלפיי חברת הטיול ומונגוליה באשר היא

    מתיישבים בבית של המשפחה שהייתה דווקא חביבה ופותחים לנו שולחן מלא בדברים לא טעימים שמנות ראשונות שמוחלפות במנה עיקרית של מרק איברים פנימיים או בשמו השני "לא תודה אני שבע אבל רק ביס קטן מהכיבה שמונחת לפניי בשביל סיפור הדרך והחווייה"

    אחר כך הסתבר שהשווייצרים הביאו לבעל הגר וודקה ובוגי נהגינו המקסים הביאו 2.5 ליטר בירה ולא הייתה דרך יותר טובה להפוך את היום לחלוטין ואני נכנס לשיחה ממש מעניינת עם הלבנוני שמתחלפת בשיחה לא כלכך מעניינת אבל בטח מאוד משעשעת עם המונגולים ואנחנו הולכים לישון באווירה מתוקה שכן אפילו מהסלע הזה הצלחנו להוציא מים והחוויה המצלקת הזו הפכה לדי חווייתית בסוף ואפילו היום יסוכם כדי מוצלח למרות שבתכלס 90 אחוז ממנו היה סבל ואתגר מנטאלי
    Read more

    Traveler

    איך הגעתם לדרום סיביר???? Алтай??! אתם משוגעים לגמרי

    10/4/22Reply
    Traveler

    "you earn the view, then you think you own the view but infact the view own you" משפט מהמם

    10/4/22Reply
    Traveler

    ממש גיגנסחאן הקטן

    10/5/22Reply
    2 more comments
     
  • Day26

    פסטיבל עייט הזהב 🦅

    October 2 in Mongolia ⋅ ☀️ -5 °C

    אז סוף סוף הגענו להוסטל שהזמנו - הבולבול הוסטל והוא לא איכזב לרגע, מים חמים במקלחות, חדרים נקיים, עצומים וחמים ומיטת ירח דבש בצורת לב במיוחד לי ולאיתוש. במהלך היום פגשנו את שאר דיירי ההוסטל שהפכו למשפחה שלנו לימים הבאים - זוג רוסים שנמלטו מרוסיה ואפילו לקחו אותנו כל יום לכל מקום מה שהפך את ההתניידות במינוס 10 מעלות ביום לממש סבבה ורופאה מנתחת ניו זילנדית חברותית ביותר שהייתה ממש פטפטנית אבל משפחה לא בוחרים וגם איתה בילינו את הימים.

    את היום הראשון בילינו בשוטטות באולגי הציורית - בין חנויות שמוכרות שלל פרוות, לחנויות רוכלים קזאחים שמוכרים ממיטב הסחורות וממש אפשר להרגיש שנכנסנו למדינה עם תרבות אחרת לחלוטין (2 קמ מהגבול עם רוסיה וסין). אכלנו כמובן פנקייק מונגולי שהסתבר גם כפנקייק קזאחי במילוי כבש שכבר מזמן הפך מנטל לזכות.

    בערב בישלנו ארוחת ערב טעימה ביותר והרשינו לעצמינו להישאר בהוסטל החמים לשיחות עם בולבול בעלת ההוסטל שרק המחשבה עליה העלתה לנו חיוך (בעיקר בגלל השם הייחודי) ועזרה לי במלאכת התרגום מאנגלית לרוסית ולהפך.

    בבוקר למחרת קמנו מוקדם למטרה שלשמה עשינו את המסע הארוך הזה (11 יום בכביש אפר לא באים ברגל) , פסטיבל העיט הזהוב!

    כבר מההתחלה הבנו את מימדיי האירוע וראינו מאות תיירים וחובבי צילום מתגודדים תחת השלג שיורד עלינו מסביב לרחבה בה אנו רואים עשרות רוכבים בתלבושות משונות מציגים את הנשרים שלהם במטרה לשלהב את הקהל. מיותר לציין שעפנו על זה וצפינו בהם בשקיקה תוך כדי שהתחרו בשלל משחקים לאורך היומיים-

    1. משחק שבו מניחים את הנשר על אחד ההרים בסביבה והרוכב מחזיק בידו (או מחבר בחבל לסוס) גופה של שועל ועל הרוכב לקרוא בקריאה מיוחדת לעיט, הנשר צריך לדאות ולתפוס את הבשר והחישוב נקבע לפי אותנטיות הצעקה, דיוק הצייד של העיט והמרחק שהרוכב צועק ממנו. משחק נחמד אבל הוא היה בערך 4 שעות ביום בשני הימים. היה ממש מעניין ומיוחד ורגע הצייד היה עוצמתי ביותר

    2. משחק שבו הגבר והאישה המקומיים רוכבים זה לצד זו בתלבושות משעשעות ועל האישה להרביץ לגבר בעזרת שוט (וואט) והיה צריך לברוח ממנה בסללומים משונים תוך שהוא מחייך לקהל. יש שופט שלא הבנו מה תפקידו

    3. המשחק האהוב עלינו! משוך בחבל עם גופה של עז, שני רוכבים קזאחים נלחמים על גופה של עז ומושכים אותה במלוא כוחם בתקווה לזכות בתהילת עולמים , היה מדהים לחוות את הוולגריות של התרבות שלהם ובתור צופים מהצד לנסות לחוות כמה שיותר את האכזריות שלהם ואז לדבר אחר כך על למה לא להיות ככה.

    את הימים מבלים בצפייה במשחקים , שיטוט בין הדוכנים השונים שרובם מתמחים ביצירת פריטים שונים מגופות של חיות ואני זכיתי לקנות באחד מהם דל במחיר מציאה ואיתוש בעיקר התמקם בעמדת השיפודים ואכל בערך חצי כבש ביום (זה לא אשמתו התרבות שואבת) . לאחר השוטטות עוצרים להתחמם באחד מדוכני הקפה בסביבה ומנסים להכחיש את הקור בעיקר תוך שמנסים למקד את הריכוז כמה שיותר בשוני התרבותי מהמונגולים.

    בערב של היום הראשון הלכנו לקונצרט חינמי לתיירים בבניין העייריה שכמובן לא איכזב בביזריות שלו אבל הופתענו מקיומם של של רקדנים מונגולים בעולם והיה כיף לשמוע את הצלילים הייחודיים ולראות את הקליפים הבזויים שהוקרנו והכילו קטעים גרפיים מדי של עיטים שצדים.

    בערב של היום השני הלכנו למסעדה עם הרוסים והניו זילנדית בשביל לציין את סיום המסע ולנסות לתפוס קצת שינה לקראת יום המחרת בו אנחנו קמים ב5 בשביל להגיע לקרחון אלאטיי הידוע.

    מסכמים את החוויה עם הרבה חוויות תרבותיות ושיחות קטנות עם תיירים מרחבי העולם שהנעימו את זמנינו והפכו את ההרפתקאה לייחודיות אפילו יותר
    Read more

    Traveler

    בוא מולי

    10/6/22Reply
    Traveler

    איזה ווינטג אחי

    10/6/22Reply
     
  • Day23

    העלייה לאולגי - מחליפים אקלים

    September 29 in Mongolia ⋅ 🌬 7 °C

    אז אחרי שעזבנו את המשפחה המקסימה אחרי יותר מדי זמן של רביצה באוהל החשוך שלהם דבר שקצת עורר אצלי חוסר סבלנות , תחושה שלא ידועה לעם המונגולי כלל שכן הם מבלים את הימים שלהם במשימות מזדמנות ושנצים, יצאנו באחר הצהריים לבור קאר אלס

    הנהג לא הצליח להסביר לנו מזה אבל כשהגענו הבנו שמדובר בדיונות מרשימות שלמרגלותיהן זורם נהר קטן, אבל השוס זה שהוא חם יחסית! אני מיד מוריד לבוקסר ונכנס להתקלח אחרי 9 ימים בערך בהם התקלחנו פעם אחת במקלחות הגופרית והתחושה ממש נעימה בגוף ולמי אכפת ש10 מעלות בחוץ העיקר להישטף.

    סייד נוט- באמת במונגוליה זוכים להעריך את הדברים הקטנים ויש תחושה שמרוויחים כל נוף ותחושה נעימה דבר שממש מוסיף לחווית האקסטרים של הטיול שאפילו מרגישה הישרדותית לפרקים

    בכל מקרה אחרי הטבילה אנחנו ממשיכים בנסיעה ארוכה בכלום של המדבר המונגולי שבשלוש שעות אנחנו רואים בערך שלושה גרים אבל המון גמלים ועיטים במישורים האינסופיים שנפרסים לפנינו

    אחרי שלוש שעות בערך אנחנו מגיעים אחרי שקיעה מדהימה יש לציין לאגם קטן שם אנחנו פורסים את האוהל שלנו, זוללים פסטה וטונה עליהם חלמתי כבר ימים , וטועמים מהמרק אטריות בקר של המדריך שהפעם אני חכם מספיק בשביל להימנע מהבקר

    הולכים לישון באוהל שהיה חמים בצורה מפתיעה ומשמחת וקמים לבוקר רגוע, יותר נכון אני קם ומשוטט עד שאני פוגש בשני מונגולים שמנסים לדוג דגים בחכה שלהם ולצוד לוטרות בעזרת אבן , לשמחתי הם לא פוגעים.

    ממשיכים בנסיעה עוד ארבע שעות בערך עד שמגיעים לעיירה חביבה שם אנחנו אוכלים כופתאות ומלוואח כבש שאני מגדיר כטעים יותר בטיול אף פעם, אחרי חמישה מלוואחים אני מרגיש מפוצץ ונכון להמשיך במסע שהיה רגיל עד אותה נקודה

    משם אנחנו מתחילים בעלייה מתונה ואיטית, מטפסים כל פעם כמה עשרות מטרים למשך שעות עם הוואן עד שהעלייה נגמרת בהרים מפוצצים שלג יפיפה! כל הכביש קפוא ואנחנו נגנבים על הנוף המיוחד שעד לפני רגע היה חם יותר ב10 מעלות ועכשיו צנח למתחת לאפס. אנחנו יוצאים לשחק קצת בשלג לכמה דקות עד שמאבדים תחושה בידיים וחוזרים לוואן לצפות בנופים המתחלפים.

    לקראת הערב אנחנו מגיעים למקום הלינה הקפוא שלנו ומגלים שהם דורשים 120 שקל ללילה באוהל לא מחומם! פגועים מהחמדנות של הקזאחים, כןכן מהאיזור הזה כולם קזאחים ולא מונגולים (כל מטרופולין אולגי הוא מובלעת קזאית) אנחנו מחליטים להמשיך עד לאולגי כבר היום.

    אחרי כשעה נסיעה אנחנו מגיעים לאולגי הקפואה וממש מרגישים ניצבים בבוראט שזה מגניב רצח כי האנשים לא דומים בשום צורה למה שראינו עד כה אבל מצד הכל קפוא שאפשר להיות בערך חמש דקות בכיף בחוץ עד שיוצא החשק מהחיים, עם ההבנה הזו אנחנו קובעים לנסוע לשוק להצטייד לאקלים החדש למחרת

    בערב מציינים את סוף המסע במסעדה טורקית די טעימה ואוכלים כמות יפה של קבבים (באמת הדבר היחיד בתפריט פה) שמשביעים את לבבינו אחרי המסע המפרך, מאתגר ובעיקר מעצים שחווינו
    Read more

    Traveler

    גברי בקטע קיצוני

    9/30/22Reply
    Traveler

    כמו סיפרי מרקו פולו, עולם אחרררר

    9/30/22Reply
    Traveler

    סיפרת להם שאתה מומחה 🤣?

    10/2/22Reply
     
  • Day22

    The bagi's

    September 28 in Mongolia ⋅ ☁️ 0 °C

    קמנו על שפת האגם אחרי לילה מונגולי קר במיוחד, למזלי התכסתי בשני שק"שים מבעוד מועד. קיפלנו את כל מה שהיה צריך לקפל וצחצחנו את כל אשר היה עלינו לצחצח ואחרי קפה זריז ושלום נמהר לחבורת האופנוענים שבדיוק הופיע עלינו על הוואן בלי להסתכל לאחור.

    באגי הנהג אמר שזמן הנסיעה הצפוי הוא 8 שעות, יעני היינו מוכנים לשחין בלאפה עם מטבולי כלמידיה של יום. במהלך הנסיעה פטפטנו וצחקנו ושמענו מוזיקת מסעות מהרמקול בקבוק שלנו. לקראת הצהריים נהיינו רעבים אז אמרנו לבאגי "באגי אנחנו רעבים תציל אותנו אוניצ'ן". באגי חיפש לנו מקום לאכול בעיירה הסמוכה וכשלא מצא אמר שבעיירה הבאה שהיא עוד 8-10 קילומטר נעצור לאכול.

    בקיצור 3 שעות נסיעה ו160 קילומטר אחרי הגענו לעיירה רעבים. אחרי חצי שעה חיפוש הגענו למסקנה שגם בעיירה הזו אין מקום לאכול דבר שהגביר את התסכול שגם ככה היה גבוה. באגי הנהג שחש שהמצב רוח קודר ושאנחנו לחוצים לאכול הציע לבשל איטריות מונגוליות. אמרנו בשמחה כן קנינו מצרכים בסכום מופקע יצאנו מהעיירה והתחלנו לבשל.

    אני ובאגי בישלנו יחדיו את האטריות ומאוד הופתעתי כשהוא הוציא משקית בד נתח גדול של בשר מיובש. אחרי שאכלנו ונרגעה קצת הבטן שאלנו אותו מאיפה הבשר. מתברר שזה מהמשק שלו שנמצא 3000 קילומטר משם וזה יובש על ידי תלייה על חבל כביסה למשך 100 יום, דבר שעורר וויכוח עז האם זה מקבל את אישור משרד הבריאות התמירי (זה לא).

    משם נסענו לבית משפחתו של באגי ופגשנו את אמא שלו ואת אחיו, אנשים שהיו נורא נורא מונגולים, מהמונגולים שראיתי. אח שלו לובש כובע ברט ונסוע על אופנוע עם דל פרחוני, שזה סטייל אחושרמוטא. אמא שלו היא הזקנה הכי חמודה שראיתי בחיים (חוץ מסבתא שרה וסבתא הדסה ז"ל).

    אכלנו אוכל מונגולי מפוקפק ושתינו תה וריכלנו עלינם בזמן שהם ריכלו עלינו. בסוף הערב שתינו אני תמיר הנהג ואח שלו בקבוק וודקה ובקבוק ארק (erk) שזה האלכוהול המקומי שלהם. לא משהו פנסי פשוט וודקה קצת פחות טעימה, מתישהו האמא התעייפה ונאלצנו לחתוך לישון בעל כורחנו.

    באגי אמר לנו שהוא בן 37 ואמא שלו בת 96, כנראה שלידות בגיל 59 זה סטנדרטי פה אצל העם שצד זאבים רק עם נגיחות. השינה הייתה די סיוטית לי ולתמיר מסיבות שונות. לי היה קצת לא נוח ועל תמיר עלו עכברים והנהג בעט בו כל הלילה. לשינינו היה קשה באותה מידה.
    Read more

    Traveler

    נורא נורא מונגולי, איתושששש

    9/30/22Reply
     
  • Day20

    יומן מסע

    September 26 in Mongolia ⋅ ⛅ 17 °C

    אז הבוקר התעוררנו נקיים ורעננים אחרי מקלחות הגופרית שלנו על מנת להמשיך במסענו אל עבר אולגי. היום התחיל ברגוע ואכלנו ארוחת בוקר טובה ומפתיעה שכללה חביתה, לחם מטוגן ויוגורט סוסים עם מוזלי , גם בפעם החמישית חלב הסוסים אינו הופך לטעים אך טעם הלווטי בהחלט הופך ליותר נסבל

    יוצאים למסע ועוברים דרך כפר מונגולי ראשון אחרי חמישה ימים בערך שזה מאוד הגיוני כי במונגוליה חיים מליון וחצי אנשים באולן בטר ומליון וחצי מחוצה לה , לעומת זאת גודלה כמעט חצי מהגודל של סין או ארהב

    בכפר היו סוחרים שהציגו לראווה את החיות ששחטו ושמו בבגאז' שלהם, ירקות פירות ובעיקר מונגולים שיכורים כלוט למרות שהשעה הייתה 11 בבוקר , כרגיל הם קצת יותר עויינים כשהם שיכורים ולמרות שהפעם אף שיכור לא ליקק את לאיתוש את היד כן מישהו אמר לי "אוקיי אוקיי" (הדבר היחיד שהם יודעים להגיד באנגלית) ודחף אותי בקטנה , לא נורא המשכנו בדרך לא לפני שאכלנו עוד מנה עם בשר כבש שנצרך פה כמו מים.

    אחר כך המשכנו בנסיעה ונזכרתי שיש אגם בשם ikh tamir שזורם דרך כל מונגוליה ובעקבותיו הגענו לפה בכלל , פתחתי את המפה והיינו שתי דקות ממנו!! כמובן שנסענו אליו ואפילו מילאתי ממנו בקבוק של מים קדושים והיינו ממש נרגשים מהתגלית

    המשך הדרך הייתה בכביש ראשי יחסית (סלול!) מה שאומר שהצלחנו ממש להנות מהנופים האינסופיים שכללו הפעם הרבה יערות ונחלים.

    לקראת הערב הגענו לעוד אגם (lek או nur) לפי המונגולים והתפננו מולו (לא בתוכו כמובן כי קפוא) קצת עד שהתפננו לאכול ארוחת ערב שכללה מנות חמות - אני בחרתי בקוריאנית שכללה קימצי וירקות ולא איכזבה ואיתוש בחר במונגולית שהיה לה טעם של עצם של חיה ועל כן היא איכזבה. בלילה שיחקנו קצת שחמט וכמובן שאיתוש הביס אותי כל הפעמים אבל המטרה פה זה הדרך לא הנצחון אין מה לעשות.

    בבוקר למחרת קמנו בגר שלנו שהיו קפוא אפילו ביחס לפה ואני ניצלתי את השעות על מנת להוריד עוד ספרים לקינדל ולהצית את הכמין מחדש

    אחר כך יצאנו לדרך ששוב עברה דרך עיירה שם עצרנו בספק בית של מישהי שמתפקד כמכולת מרשימה ומסעדה טעימה, קיבלנו את מנת הפסטה כבש שלנו ובלענו אותה בשקיקה

    המשך הדרך היה שוב על דרך ראשית! מדהים , ככה שהייתה אופציית שנצ שנוצלה בהצלחה וניצלנו את הרוגע היחסי לשיחות שמגיעים אליהן רק אחרי שבוע בוואן

    בערב הגענו לעוד אגם יפה ביותר בו פתחנו את האוהל שלנו אחר שני לילות בגר צריך קצת לגוון ובישלנו אורז ושעועית כושלים אפילו בסטנדרט מונגולי - אפילו הנהג נעים ההליכות לא עף אבל עדין זללנו את זה, צפינו קצת בכוכבים והלכנו לאוהל לקצת צפייה באהבה מוות רובוטים שעודן בקומיונטי אחר כך
    Read more

    Traveler

    מדינה קשהההה

    9/30/22Reply
     
  • Day19

    אז היום התעוררנו שוב באוהל הקפוא ומכוסה הקרח ליום של מסע, כהרגלנו אני קמתי שעתיים לפני איתוש מה שפינה לי זמן להנות מהשמש שהתחילה לצאת , להסתכל על הנוף ולהקשיב לרעשים של האיילים והזאבים מהיער הסמוך

    כשהתחלנו את היום הוא היה בסימן רכיבה חזרה רק שהפעם המושכות של הסוס ליטרלי היו בידינו וממש ניווטנו את דרכינו חזרה לבד ודהרנו עם הסוס בצורה הרפתקנית ביותר וזה המשיך לרגש ולהצית את תחושת החיות שאופיינית לטיול במדינה פראית שכזו

    היום בשונה משאר הימים המדריך היה אקסטרה נחמד אלינו, הכין לנו תה מיוזמתו ואפילו ביקש רשות לעצור בגר אקראי בדרך , בגר היה ילד בן 10 בערך שראה רובוטריקים 2 וניכר שלא היה לו אכפת מאיתנו

    כשהגענו הכינו לנו ארוחה חינמית בדמות כופתאות במילוי בשר כבש אותן מניחים על אורז ואיך לא - חלב פרה טרי, הארוחה הייתה מספקת בהחלט והוגדרה על ידי איתוש כטעימה ביותר במונגוליה

    אחר כך נפרדתי משורק הסוס שלי ומבעל הגר שלא ידע אף מילה באף שפה מערבית מלבד מרסי בוקו ויצאנו לדרך אל המעיינות החמים מצויידים בשלל חוויות ובדיחות פנימיות חדשות. הדרך הייתה אמורה לקחת 5 שעות אבל עם הנהג חסר הפחד שלנו לקחה 3 וחצי מה שגרם לכך שאפילו נספיק להגיע באור!

    המעיינות היו ממש מאכזבים בהתחלה והם סתם נראו כצינור שמלא מונגולים מכינים בהם ביצה קשה (לא הופתעתי אחרי הניסיון שלי בהודו ונפאל עם מעיינות שכאלה) אבל אחר כך גילינו שכל גר מזרים אליו מים כך שנוצרות מלא בריכות שנעים לטבול בהן ואפילו אפשר לעשות מקלחת חמה(בניחוח גופרית חזק בכל זאת מונגוליה)! מה שהיה מספק ביותר אחר שבוע כמעט בלי מקלחת בכלל

    אז בערב טבלנו במעיין החם והנעים, בישלנו אורז טונה וסויה כמיטב המסורת בטיול והתפנו קצת לשיחות ואפילו לכתוב סיפורי דרך , אחרי ימים של נתק
    Read more

    Traveler

    זה כבר יותר מדי בשבילי...

    9/24/22Reply
    Traveler

    רכיבה על סוסים חוויה אדירה! יחד עם זאת, הנס האמיתי פה זה שהואן שלכם נוסע ...

    9/24/22Reply
    Traveler

    בטח היה נחמד כדי שלא תברחו ליער עם בר

    9/25/22Reply
    Traveler

    ממש התלבטנו אם לתת לזאבים לשסף אותנו

    9/25/22Reply
    Traveler

    אחי מה זה הטירוף הזה

    9/25/22Reply
     

Join us:

FindPenguins for iOSFindPenguins for Android