tamir frisher

אז בשלושת הימים האחרונים הצטרפנו לנהג שלנו ולמדריכה שהייתה נחמדה בהתחלה אבל התגלתה כקרינג' מתמשך למסע ארוך חזרה לאולאן שם נוריד פאניקה ונצא לעוד מסע אחרון לטיול זה 🦅

היום הראשון היה יום נסיעה ממשפחת העיטים עד לקובד העיר שבה גרה המשפחה של המדריכה. בתחילת המסע היה נחמד ורגוע ביותר, יום נסיעה קליל של שש שעות שבו גם עצרנו במסעדת יוקרה על גג של הבניין היחיד באולגי ואני ואיתוש התפנקנו במנה יוקרתית של מלא בשר בתיבול קוריאני במחיר הולם מנה בורגנית שכזו אך בסוף הארוחה גילינו שהארוחה הייתה כלולה בדיל והפעם אנחנו מנצחים את מונגלויה בעודנו מכניסים בשארית כוחותינו בשר קוריאני, אצות ומשאר פינוקי המקום.

אחרי זה המשכנו בנסיעה (שיש לציין שלמרות שאנחנו מסתגלים זה לא פשוט לשבת על מושב וחצי שני אנשים למשך 45 שעות נסיעה בחמישה ימים) ולקראת הערב הרצון להוריד לחצים נכח והחלטנו לישון בהוסטל יחסית מפנק הדוש של המקלחת לא היה מחובר אבל מאידך היו נעלי בית חדשות בחדר אז עוד לא החלטתי מה דעתי🤔.

אחרי זה אכלנו ארוחת ערב ויצאנו להסתובב בעיר בתקווה למצוא בר אבל כרגיל כמו בכל עיר קומוניסטית מצאנו רק כיכר גדולה עם מלא מבנים ממשלתיים שלא משרתים את מטרותינו וכמות פסיכית של בנקים ונאלצנו לחזור על עקבותינו.

בבוקר אחרי קמנו לארוחת בוקר והתארגנות ולמרות שהיינו מוכנים ליציאה ב9 המדריכה ששמורה לה חלקה בגינהום הכריחה אותנו ללכת איתה לשוק הרדום של העיר ואז פאקינג לשבת באוהל של המשפחה שלה ולבהות בהם אוכלים בשר מרמיטה שאפילו לא חוקי פה (המונגולים הגחמתיים זללו את כל המרמיטות עד שכמעט נכחדו ואז השחיטה יצאה מהחוק מה שלא מנע שוק שחור משגשג של בשר מרמיטות מובחר.

אחרי זה יצאנו בשעה 3 לדרך חסרי סבלנות לנסיעה שאומנם הייתה פסטורלית אבל לא היינו במוד להתענג ובעיקר ניסינו לא להתעצבן יותר מדי, בערב הגענו לעיירה קטנה וישנו במין מתנס קהילתי בלי מקלחות ושירותים שנבחר להיות מקום משכנינו ללילה בלית ברירה.

נערכנו לשינה ואז לפתע נשמעו רעשים של מסיבה מהבניין ליד! מה לא נלך לבדוק?? הלכנו למסיבה שהתגלתה כמסיבת ריקודים ליום המורה הבין לאומי, מלא מורים ומורות השקו אותנו בוודקה ורקדו בצורה ממש מרשימה. צפינו בהם קצת ואז רצינו להיכנס למסיבת הריקודים, מה כבר יכול להשתבש , היינו על גג העולם. מפה לשם ממש צעד לפני רחבת הריקודים חלק מהמורים השיכורים התחילו להדוף אותנו החוצה וממש למשוך אותנו פיזית, לא התנגדנו כמובן אבל הדבר יצר מריבה בין המורים שהיו בצד שלנו למתנגדים. ברחנו משם חזרה למלון וצחקנו על הסיטואציה הביזארית התורנית.

לאחר לילה קשה עם מעט שינה בחסות שותפינו המפליצים והנוחרים לחדר התעוררנו ב7 בבוקר למשמע משחק הפאב ג'י של הנהג שלנו , ממש ציורי. את היום גמענו עם איזה 10 שעות נסיעה בהן עצרנו פעם אחת לארוחת צהריים של סורבן (אטריות וכבש) ופנקייק (פנקייק כבש). בערב הגענו לעיר הרבה יותר נחמדה מיום לפני וגם כן ישנו במוטל בעל מראית עין יוקרתית , הפעם בחדר פרטי כי חלאס. בערב יצאנו לשוטט קצת בעיר שהייתה די נעימה אפילו ובסוף מצאנו מסעדה והזמנתי בה חביתה שבאופן מפתיע הייתה חביתת על בסיס בשר כבש.

היום קמנו ליום האחרון במסע רעננים , לפחות חצי מאיתנו שכן איתוש קם עם לשלשת חריפה וסוף סוף אחרי שלושה שבועות אפשר להגיד שהוא הגיע למזרח וחווה את החלק הבלתי נפרד הזה מהטיול. היום היה. באקלים מדברי למדי עד שבאמצע התחיל לרדת עלינו שלג והיו רוחות מטורפות שהדגישו כמה אנחנו פיונים בידי הטבע פה

הגענו לאחר עוד ארוחת צהריים לאולאן בטאר לגולדן גובי בו התחלנו את הטיול על מנת שאיתוש יתאושש מעט ולתכנן את ההרפתקה ההבאה שלנו סתאםםם 200 קמ לסוף הדרך התחילה סופת שלגים מטורפת שזכתה בסיפור דרך נפרדRead more