Spinoff in the far east

September - October 2022
אז אחרי שהתפצלתי מיעל אני ממשיך לחלק הבא במסע שלי- שבועיים בדרום קוריאה ואחריהם חודש עם איתוש במונגוליה , הנאה מובטחת לקוראים Read more
  • 16footprints
  • 2countries
  • 42days
  • 147photos
  • 8videos
  • 6.2kkilometers
  • 1.9kkilometers
  • Day 1

    הנחיתה בגן עדן

    September 7, 2022 in South Korea ⋅ ☀️ 25 °C

    אז שלשום הגעתי לראשונה לסיאול יחסית מוצף רגשית מהפיצול עם יעל ומההבנה שהחלק שלנו בטיול ביחד נגמר ועכשיו אני צריך לצאת הרבה יותר מאיזור הנוחות וממש למצוא חברים (לא מפחיד אבל כן ממש שונה)

    אז ביום הראשון הגעתי אחרי לילה נטול שינה למסע לא פשוט בכלל להוסטל מבלי שיהיה לי אינטרנט, בסוף לאחר שהלכתי את כל סיאול הצלחתי למרות שכל קוריאני ששאלתי ברחוב הכווין אותי לכיוון אחר וגוגל מאפס לא עובד בכלל בקוריאה 🤯

    אחרי זה הלכתי להסתובב קצת ברחובות במחשבה שאראה אטרקציות אבל במקום זה ממש נסחפתי עם העניין שהיה לי בכל מקום שהלכתי- מסעדה מקומית שאכלתי בה מרק קימצ'י, תערוכת ענק של 4 קומות של סאמסונג עם מלא חידושים, רחובות מלאי חנויות וינטאג' ובכללי מלא רחובות ציורים ומלאי אנשים

    אחרי זה נחתי קצת בחדר והלכתי לפגוש את החברות שעד עכשיו הכרתי רק בוואטסאפ אבל ישר היה קליק והחלטנו להמשיך ביחד לפחות בינתיים והערב המשיך בכך שפגשנו חבורת קוריאנים שיושבים על הדשא בשדירה, מאוד נפוץ פה והחלטנו לשבת איתם. מפה לשם השתכרנו איתם מהג'ו ההאפי ווטר המקומי ושיחקנו מלא משחקי שתייה קוריאנים שכוללים צעצועים שונים. למרות שהם היו בני 30 בערך ממש היינו באותו וייב וצחקנו איתם , עליהם, עלינו לאורך כל הערב שממש עשה חשק של עוד.

    יום אחרי קמתי וגיליתי שאומנם הקוריאנים ממש חברותיים שהם שיכורים אבל קוריאה של בוקר וקוריאה של ערב הם שני דברים שונים והרחובות יחסית מנוכרים (הכוונה פחות אינטרקציה אקראית עם זרים לאורך היום) אבל עדין היה לי ממש כיף ואפילו רוכלת אחת בשוק המקומי הביאה לי חביתת סרטן ועוגת דג בחינם (יאמי)

    ובצהריים הלכתי עם נוי לתערוכה של טים בארטון הבמאי של אליס בארץ הפלאות, צ'ארלי בממלכת השוקולד ועוד דברים מדהימים אחרים והתערוכה באמת הייתה מטריפה וממש נכנסנו לתוך המוח הפסיכודאלי שלו- לדוגמה ראינו סרט קצר בשם מוטו המלנקולי של ילד הצידפה (אכן היה מלנקולי) הבעיה היחידה הייתה שלא היה אפשר לצלם .

    אחרי זה הלכנו לסיור קולינארי בשוק ואכלנו מלא שרצים שונים חלק טעימים יותר חלק פחות, אין ספק ששילוב של סוכר ודגים זה מעניין אבל בעיקר ממש עפתי על זה שאפשר לאכול (נכון לכתיבת שורות אלה 🤞) בשר ממש בנוחות מבלי לחשוש כי הסטנדרט יותר גבוה פה מבארץ ואפילו כל דוכני הרחוב ממש נקיים.

    בערב פגשנו את גל - ישראלי שלומד כלכלה באוניברסיטת רוטרדם ועכשיו פה בסימסטר חוץ ופגשנו אותו ואת החברים האירופאים שלו שהיו בוגרים ביחס לאהבלים שפוגשים בדרך כלל והיה ממש כיף ומעניין לדבר איתם ובעיקר לצחוק , אפילו אחד מהם היה פלסטינאי שנולד בדנמרק ובאמת הגענו לשיחות שלא היינו מגיעים כנראה בסיטואציה אחרת. אחרי זה ישבנו עם שני קוריאנים ממש נחמדים ובאמת שהיה ממש שמח וכיף איתם . את הערב קינחתי בשווארמת רחוב מוצלחת ביותר.

    לסיכום הקליטה הרבה יותר קלה ממה שחשבתי והעיר ממש מלאת אירועים למי שמחפש ואני מרגיש שאני ממש חווה את התרבות ובמין היי מסוים שמקווה לשמר כמה שיותר
    Read more

  • Day 4

    טייק 2 סיאול וההגעה לג'אונג'ו

    September 10, 2022 in South Korea ⋅ ☁️ 27 °C

    אז אתמול התעוררתי לבוקר שכלל משימה בדמית לעשות לעצמי כביסה אז החלטתי להתפנק לפני בבאן מי מושחט שזרק אותי חזרה חודשיים אחורה לוייטנאם. אחרי זה התפנתי למשימה שלקחה הרבה יותר זמן מהצפוי אבל שוב הבהירה כמה הקוריאנים חיים בשנת 2050 לפחות מבחינת הטכנולוגיה

    אחרי זה נסעתי עם גל וחבריו האירופאים והבנות למשחק כדורגל של הליגה המקומית שהבטיח הרבה וגם קיים לפחות מבחינת החיצוניות- האיצטדיון היה מרהיב (100 אלף מקומות) אבל הוא היה מאוכלס בערך ב10 אלף אוהדים שהצליחו ליצור אווירה ולגרום לי להתגעגע לארץ

    בערב הסתובבתי קצת במקומות של מקומיים ואחרי שלא הייתה אף מסעדה שהמנה היחידה בתפריט שלה זה על האש איברי חזיר נאלצתי להסתפק במקדולנדס.

    היום קמתי בבוקר לנסוע עם הבנות לג'אונג'ו ברכבת שהייתה כמובן עתידנית ומלאת נופים יפים ונעימים וגם פינתה לי מלא זמן לקריאה.

    אחרי זה הלכנו להסתובב במה שחשבנו שיהיה איזור כפרי ואותנטי והתגלה כמובן כעתידני בצורה קיצונית ביותר והכל היה מלא חנויות של מותגים וחנויות של ביבימבאפ (גאוות האיזור) ואיברי דיונון מטוגנים שונים

    כמובן שגם הימים האחרונים היו מלאים בשלל הליכה והפקת הנאה מרובה מלהיאבד פשוט ברחבי הערים ולחוות בלי סוף את התרבות של הקוריאנים
    Read more

  • Day 8

    מהפאר של גוונז'ו לאותנטיות של גוונגז'ו

    September 14, 2022 in South Korea ⋅ ☁️ 30 °C

    למרות הדימיון המופלא והקירבה הגיאוגרפית (שעה נסיעה) בין שתי הערים הללו מרגיש כאילו הן ממש היוו שער בין יקומים מגבילים

    נתחיל בגוונז'ו (מעתה תיקרא זיכרון בעקבות דימיונה לזיכרון יעקב) שהייתה מקום תיירותי חביב ביותר עם מלא מקומיים שמנגישים לך את התרבות ואתה מטייל בין רחובות רווי גרפיטי של אגדות קוריאניות למרכזי לימוד קונפוציוניסטיים מקושטים בשלל עצי בונזיי ופרחים.

    לעומתה גוונגז'ו , שמעתה תיקרא בת ים האחות הלא מוצלחת בלשון המעטה הזכירה לי יותר מרכז קליטה עם כמות פליטים פסיכית ממדינות כושלות כגון קזאחסטאן טורקמניסטאן ואוזבקיסטאן שבוחרים לבלות את זמנם בהימורים וצריכת זנות

    בעוד שבזיכרון ישנו בבית מקומי אותנטי עם זקן מקדים, בבת ים המלונות הם לפי שעה ומספקים אמצעי מניעה לכל אורחי המלון

    בזיכרון מטיילים בין תיירים עשירים בתלבושות אותנטיות ברחובות ציוריים , בבת ים מטיילים בין אנשים זרים שיכורים מטרידים ליתושים .

    בבת ים השווקים סגורים ויש רק כמה באסטות עם זקנים שיכורים חביבים שמוכרים דברים ממושכנים וסוגים שונים של דגים משומרים , לעומתה בזיכרון שכנתה יש דוכני בוטיק שונים שעוטפים את הרחוב ופירות הים נמכרים בשפע אין סופי.

    בזיכרון לילדים יש חלומות , שאיפות , פארקים , פרפרים, בבת ים לילדים יש בתי חולים ובניינים אפורים (הקצנה אומנתותית)

    ועכשיו אחרי שהבנתם את הקטע ממש חשוב לי להוסיף שבת ים הייתה חווייה מדהימה שקצת שברה את הבועה של חיי היוקרה שהוצגו עד עכשיו והיה מדהים לחוות חוויה אותנטית יותר ולראות אנשים כואבים ודואבים ברחובות גם אם זה פגע בתחושת הביטחון שלנו קצת (דבר שנוי התמודדה איתו ממש ממש בגבורה יש לציין). עכשיו מרגיש הרבה יותר בשל לחזור חזרה לסיאול ומי יודע אולי תהיה גיחה לסלאמס שלה עליהם מבוססים משחקי הדיונון.
    Read more

  • Day 11

    So long seoul

    September 17, 2022 in South Korea ⋅ ⛅ 27 °C

    סיכום קוריאה

    אז ביומיים האחרונים חזרנו לסיאול המדהימה והצלחנו למצוא מלא דברים חדשים לעשות בה,

    ביום הראשון הלכנו לשוק פשפשים מטריף ביותר שמכר מצלמות וטלפונים בני חמישים שנה ויותר , שלל קונסולות ישנות ומלא מרצ'נדייז מקורי ממלחמת קוריאה שהיה מגניב ביותר לראות ולהתרשם ממנו. אחרי זה גם אכלנו שם במשבעה המקומית והתחלתי קצת לאהוב את המנות בשר מאיברי חזיר שונים ושומניים למרות שאין ספק שאותם נשאיר לקוריאה. אחרי זה קצת שוטטנו בין החנויות וינטאג' הרבות שיש פה ונראה באמת שסיאול פיצחה את אומנות התיירות של המערב והיא מציעה שפע בלתי נגמר של עיסוקים שממש מונגשים עד אליך . כיף.

    אתמול הלכתי עם חברים שהכרתי לטפס על איזה הר באיזור בטיפוס שהיה אמור להיות קליל אבל בפועל היה די מאתגר ואפילו קצת מסוכן מה שהכניס מלא אנדרנלין לטיפוס וממש עשה חשק לחזור כבר לטבע . כמובן שהיינו המערביים היחידים שם אז זכינו להצטלם עם מלא חבורות של קוריאנים שעם אחת מהן אפילו המשכנו לטייל והצלחתי לנהל אחלה שיחת גוגל טרנסלייט עם אחד מהם.

    לכבוד הערב האחרון ישבנו עם קריסמס חברינו הקוריאני מהערב הראשון לבילוי חגיגי אחרון ואפילו פגשנו איזה הומלס שמוכר יין אורז בשם מאקוגלי ומזמר מילים באיטלקית וקריסמס הכיר מימיו כסטונדט

    הוא התעקש להיות השוגר דאדי שלנו (למרות התנגדות קלה ביותר כיף עם הנדיבות הקוריאנית), ושיכר אותנו במועדון היפ הופ עם מלא קוריאנים שהיו חברותיים ומרימים והיה מגניב רצח וסגר בטוב את החוויה

    עכשיו כבר עם הפנים ליעד הבא שהוא גם האחרון לטיול זה😔, לפגוש את איתוש באי וודאות המרגשת והמושכת של מונגוליה הקפואה (מינוס שש באולן באטאר היום בלילה) מעניין הולך להיות בטוח , מקווה לחזור עם כמה שיותר מורקים בשביל הקוראים הצעירים פה בקהל
    Read more

  • Day 12

    הכניסה לממלכת גינג'ס חאן

    September 18, 2022 in Mongolia ⋅ ☀️ 10 °C

    סיפור דרך יומיים ראשונים מונגוליה

    אז היום מתחיל בתהליך הקבוע של מעבר בין מדינות , לקום עייף להתברבר קצת בתחבצ רק שהפעם כשמגיעים לשדה רובוטים מקדמים את פניך ומסיימים את כל התהליך העתיגני עד לגייט בחצי שעה בערך

    אחרי 3 וחצי שעות שעוברות בשינה עמוקה אני נוחת בשדה התעופה המונגולי על שם גינגס חאן שהסתבר שהמונגולים מעריצים ושמהנרטיב שלהם זה מגניב שהיה להם פעם שליט ברוטלי שכבש מלא מהעולם , לא נורא אנחנו פה ללמוד בסך הכל

    אחר כך עושה סים במחיר מגוחך של 1000 טוגריק ששווים שקל אחד בדיוק , ונוסע מבסוט במונית ספיישל עם קוריאנים היישר אל הגסטהאוס, כמובן שבסוף הנסיעה המשותפת הקוריאנים קוראים לי חתיך (כיף להיות אידיאל היופי של הגברים הקוריאנים) ואני מתאחד עם איתוש שזה מרגש ומשמח רצח

    כבר מההתחלה יש אווירה ממש משפחתית בגסטהאוס ואני מדבר רוסית ומרגיש בבית אצל המונגולים שהם הכלאה מושלמת בין רוסים לסינים המדינות השכנות שלהם

    אחר כך אנחנו יוצאים לטייל קצת ברחובות הקפואים שהיו די שוממים , בכל זאת רוסים חיים את מרכז החיים בבתים ופחות כמו בשאר המזרח שחוגגים ברחובות. מוצאים שיפודייה ואוכלים שיפוד כבש שומני ביותר כי זה מה שיש להם ואני מבין טוב טוב כמה המדינה שונה מקוריאה. בערב אני ואיתוש יוצאים לבאר פנסי ולא מונגולי בכלל בהווייתו, משלימים פערים ובעיקר צוחקים , כיף להתגעגע בשביל לזכור כמה שמח ביחד

    ביום המחרת קמנו לבילוי בשוק השחור (הבלאק מרקט שמו נשבע) אליו גם מצטרפת אמריקאית בשם דזרה שלא פגעה בחוויה והייתה אפילו מעניינת לפרקים. בשוק טיילנו בין הבסתות וקנינו ציוד חורפי לקראת המסע אליו נצא. אני קניתי מכנסי שלג אוטמי מים ורוח דו שכבתיים ב17 שקלים (נקווה שיחזיקו) ואיתוש שבחר לא לארוז כלום כמובן קנה חצי מלתחה בשוק ואת החצי השני בקניון המקומי שכלל כמות מפתיעה לטובה של מותגי טיולים

    בערב אנחנו סוגרים לעצמינו את מסע הוואנים אליו נצא שנינו מחר עם נהג וואן רוסי (תיעוד בסיפור הבא) ואמור לכלול מעבר בשלל חוות נוודים , רכיבה של 3 ימים על סוסים ובעיקר מלא טבע ונופים ואחרי זה יוצאים לחגוג לי יומהולדת (כן הכי רחוק מהבית ומיעל כך יצא)

    אנחנו אוכלים כמות פסיכית של עוף מטוגן בטיבולים שונים ומתפנים ליציאה בערב בבר הכי לוהט באולן שנמצא ברחוב רפאים אבל בשנייה שעוברים את הדרך האקראית ובוטחים בניווט ובכך שלא נאבדת ושאתה הולך להישדד מגיעים למקום מלא חיים

    גם פה המונגולים מתגלים כאנשים קרים אבל אנחנו לגמרי משתעשעים מזה עד שבשלב מסוים פוגשים חבורה של שלושה חברים - שדרן, צלם ומעצבת בטלוויזיה המונגולית שאפילו יש להם אחלה אנגלית

    משם הערב הופך להיות סופר מצחיק והם שואלים שאלות בלי הפסקה על התרבות שלנו ושאלות נוקבות יותר כמה למה לאיתוש אין חברה ואנחנו ממש נהנים מהשיח איתם ומכמה שהם חסרי טקט בקיצון . בסוף הערב מחליפים מספרים ומבטיחים לצאת לבר ג'אז ולמועדון כשנחזור לאולן
    Read more

  • Day 14

    רוכבים בין 8 האגמים

    September 20, 2022 in Mongolia ⋅ ☀️ 11 °C

    מנסים פה משהו חדש כיבדתי את איתוש בזכות לכבוד סיפור דרך ולפי הפידבקים נראה אם זו תהיה הבלחה או פול טיימ:

    קמנו לבוקר חמים ונעים בגר שלנו, המארחת שלא הראתה לנו עוד את פניה הדליקה לנו את התנור בזריחה. תמיר שוב קם לפניי והעיר אותי בנרגנות האופינית לו. הוא לא מבין שאני בניגוד אליו לא ישן פה רצוף ושאני בניגוד אליו צריך את ה11 שעות שינה שלי בשביל לקום ערני.

    התעוררנו התארגנו צחצחנו השתנו והיינו מוכנים לצאת, כמובן שחיכינו איזה שעה וחצי עד שהמונגולים הנחמדים היו מוכנים עם סוסיהם יעני הייתה עוד שעת שינה על הרצפה שלא הרמנו. בקיצור מתישהו הם היו מוכנים ואחרי תאקל קטן על כמות הטוגרוגים שזה יעלה לנו יצאנו לדרך. בבוקר כשיצאנו ראינו שבר הבחור שפגשנו בהוסטל גם יוצא למסלול שאנחנו עושים אבל רגלית.
    המסע התחיל כשאנחנו בשורת סוסים מושעים אחד את השני בלי אפשרות מעשית לנהל שיחות. לפעמים הצלחנו להשחיל איזו מילה בין פלוץ לפלוץ של הסוסים אבל לא מעבר. אחרי כמה זמן תמיר שמט את החבל שהחזיק אותי והמדריך נתן לי להמשיך עצמאית מה ששדרג את המסע משמעותית. תחושת העצמאות על הסוס לבד משכרת ממש. לתמיר לקח קצת זמן עד שהמדריך שחרר אותו אבל לקראת סוף היום גם הוא שלט על סוסו כאילו הוא רוכב מיום היוולדו.
    פגשנו את בר שוב קצת לפני שהגענו לשפת האגם בו אנו ישנים הקמנו את האוהל והתחלנו לבשל. הכנו פסטה עם שעועית וגזר גמדי ויצא טירוף היה מאוד טעים ומשביע. בר בינתיים הכין מנה חמה עם ראשן. השינה בלילה הראשון הייתה יחסית בסדר אני לא יודע מה עם תמיר אבל אני קמתי אחת לשעה בערך, באחת הפעמים יצאתי להשתין ובעודי מפדר את אפי הסתכלתי השמיימה וראיתי כמות באמת מגוכחת של כוכבים כמו שלא ראיתי מעודי. גם בימים אלו אין ירח אז אין שום דבר שיפריע לראות.
    ביום השני שוב תמיר כעס עליי שקמתי מאוחר. התארגנו בזריזות חיכינו שעה ויצאנו לקרוע את המרחבים הפרעיים של מונגוליה. אחרי שעתיים רכיבה הגענו לאגם עצום יפייפה עם מים קרים וצלולים. נכנסנו לדקה צילמנו כמה תמונוץ התנקינו ואחר כך שנצנו על החוף. בדרך חזרה עצרנו בגר והכריחו אותנו לשתות חלב סוס (חמוץ ומגעיל) ולשתות וודקה הומייד (אחוז נמוך מדי של אלכוהול גם מגעיל), בהינו חצי שעה בלי לדבר במשפחה שגרה שם וזזנו.

    לקראת הסוף המדריך הראה לנו איך מדהירים את הסוסים ונתן לנו לדהור קצת. לדהור על סוס זה כיף מאוד, לדהור על סוס במונגוליה זה אדיר.
    הגענו חזרה לאגם של היום הראשון והתחלנו להקים אוהלים. בר איבד את היתדות אז נתתי לו ספייק מהאוהל שלנו. מפה הוא התחיל לריב עם המדריכים המונגולים. אני אתן קצת רקע לסיפור שאני הולך לספר פה, בר עושה טיול בתקציב מינימלי מוגזם. הוא שילם למונגולים מעט ודרש מהם הרבה והם די התעצבנו על זה אז הוא כל הטיול היה איתם בכסאח. אז כשהיה את הפיצוץ עם האוהלים בר השתגע עליהם לגמרי, פתח את התיק של הסוס לקח את המוצילה שלו שילם להם והלך לדרכו לתוך היער (תוך כדי צעקות של "אל תגעו בי", המדריך בתגובה סימן לנו שיש זאבים והם הולכים לשסף לו את הגרון עם פנטומימת שיסוף מופלאה)  
    אני ותמיר היינו קצת בהלם אבל די מהר עיכלנו והתחלנו להגחיך את הסיטואציה שהתרחשה. בישלנו לנו פסטה עם טונה והתקפלנו לישון. אין כל כך מה להרחיב על הלילה חוץ מזה שהוא היה הרבה יותר קר מהלילה הקודם.
    Read more

  • Day 19

    אז היום התעוררנו שוב באוהל הקפוא ומכוסה הקרח ליום של מסע, כהרגלנו אני קמתי שעתיים לפני איתוש מה שפינה לי זמן להנות מהשמש שהתחילה לצאת , להסתכל על הנוף ולהקשיב לרעשים של האיילים והזאבים מהיער הסמוך

    כשהתחלנו את היום הוא היה בסימן רכיבה חזרה רק שהפעם המושכות של הסוס ליטרלי היו בידינו וממש ניווטנו את דרכינו חזרה לבד ודהרנו עם הסוס בצורה הרפתקנית ביותר וזה המשיך לרגש ולהצית את תחושת החיות שאופיינית לטיול במדינה פראית שכזו

    היום בשונה משאר הימים המדריך היה אקסטרה נחמד אלינו, הכין לנו תה מיוזמתו ואפילו ביקש רשות לעצור בגר אקראי בדרך , בגר היה ילד בן 10 בערך שראה רובוטריקים 2 וניכר שלא היה לו אכפת מאיתנו

    כשהגענו הכינו לנו ארוחה חינמית בדמות כופתאות במילוי בשר כבש אותן מניחים על אורז ואיך לא - חלב פרה טרי, הארוחה הייתה מספקת בהחלט והוגדרה על ידי איתוש כטעימה ביותר במונגוליה

    אחר כך נפרדתי משורק הסוס שלי ומבעל הגר שלא ידע אף מילה באף שפה מערבית מלבד מרסי בוקו ויצאנו לדרך אל המעיינות החמים מצויידים בשלל חוויות ובדיחות פנימיות חדשות. הדרך הייתה אמורה לקחת 5 שעות אבל עם הנהג חסר הפחד שלנו לקחה 3 וחצי מה שגרם לכך שאפילו נספיק להגיע באור!

    המעיינות היו ממש מאכזבים בהתחלה והם סתם נראו כצינור שמלא מונגולים מכינים בהם ביצה קשה (לא הופתעתי אחרי הניסיון שלי בהודו ונפאל עם מעיינות שכאלה) אבל אחר כך גילינו שכל גר מזרים אליו מים כך שנוצרות מלא בריכות שנעים לטבול בהן ואפילו אפשר לעשות מקלחת חמה(בניחוח גופרית חזק בכל זאת מונגוליה)! מה שהיה מספק ביותר אחר שבוע כמעט בלי מקלחת בכלל

    אז בערב טבלנו במעיין החם והנעים, בישלנו אורז טונה וסויה כמיטב המסורת בטיול והתפנו קצת לשיחות ואפילו לכתוב סיפורי דרך , אחרי ימים של נתק
    Read more

  • Day 20

    יומן מסע

    September 26, 2022 in Mongolia ⋅ ⛅ 17 °C

    אז הבוקר התעוררנו נקיים ורעננים אחרי מקלחות הגופרית שלנו על מנת להמשיך במסענו אל עבר אולגי. היום התחיל ברגוע ואכלנו ארוחת בוקר טובה ומפתיעה שכללה חביתה, לחם מטוגן ויוגורט סוסים עם מוזלי , גם בפעם החמישית חלב הסוסים אינו הופך לטעים אך טעם הלווטי בהחלט הופך ליותר נסבל

    יוצאים למסע ועוברים דרך כפר מונגולי ראשון אחרי חמישה ימים בערך שזה מאוד הגיוני כי במונגוליה חיים מליון וחצי אנשים באולן בטר ומליון וחצי מחוצה לה , לעומת זאת גודלה כמעט חצי מהגודל של סין או ארהב

    בכפר היו סוחרים שהציגו לראווה את החיות ששחטו ושמו בבגאז' שלהם, ירקות פירות ובעיקר מונגולים שיכורים כלוט למרות שהשעה הייתה 11 בבוקר , כרגיל הם קצת יותר עויינים כשהם שיכורים ולמרות שהפעם אף שיכור לא ליקק את לאיתוש את היד כן מישהו אמר לי "אוקיי אוקיי" (הדבר היחיד שהם יודעים להגיד באנגלית) ודחף אותי בקטנה , לא נורא המשכנו בדרך לא לפני שאכלנו עוד מנה עם בשר כבש שנצרך פה כמו מים.

    אחר כך המשכנו בנסיעה ונזכרתי שיש אגם בשם ikh tamir שזורם דרך כל מונגוליה ובעקבותיו הגענו לפה בכלל , פתחתי את המפה והיינו שתי דקות ממנו!! כמובן שנסענו אליו ואפילו מילאתי ממנו בקבוק של מים קדושים והיינו ממש נרגשים מהתגלית

    המשך הדרך הייתה בכביש ראשי יחסית (סלול!) מה שאומר שהצלחנו ממש להנות מהנופים האינסופיים שכללו הפעם הרבה יערות ונחלים.

    לקראת הערב הגענו לעוד אגם (lek או nur) לפי המונגולים והתפננו מולו (לא בתוכו כמובן כי קפוא) קצת עד שהתפננו לאכול ארוחת ערב שכללה מנות חמות - אני בחרתי בקוריאנית שכללה קימצי וירקות ולא איכזבה ואיתוש בחר במונגולית שהיה לה טעם של עצם של חיה ועל כן היא איכזבה. בלילה שיחקנו קצת שחמט וכמובן שאיתוש הביס אותי כל הפעמים אבל המטרה פה זה הדרך לא הנצחון אין מה לעשות.

    בבוקר למחרת קמנו בגר שלנו שהיו קפוא אפילו ביחס לפה ואני ניצלתי את השעות על מנת להוריד עוד ספרים לקינדל ולהצית את הכמין מחדש

    אחר כך יצאנו לדרך ששוב עברה דרך עיירה שם עצרנו בספק בית של מישהי שמתפקד כמכולת מרשימה ומסעדה טעימה, קיבלנו את מנת הפסטה כבש שלנו ובלענו אותה בשקיקה

    המשך הדרך היה שוב על דרך ראשית! מדהים , ככה שהייתה אופציית שנצ שנוצלה בהצלחה וניצלנו את הרוגע היחסי לשיחות שמגיעים אליהן רק אחרי שבוע בוואן

    בערב הגענו לעוד אגם יפה ביותר בו פתחנו את האוהל שלנו אחר שני לילות בגר צריך קצת לגוון ובישלנו אורז ושעועית כושלים אפילו בסטנדרט מונגולי - אפילו הנהג נעים ההליכות לא עף אבל עדין זללנו את זה, צפינו קצת בכוכבים והלכנו לאוהל לקצת צפייה באהבה מוות רובוטים שעודן בקומיונטי אחר כך
    Read more

  • Day 22

    The bagi's

    September 28, 2022 in Mongolia ⋅ ☁️ 0 °C

    קמנו על שפת האגם אחרי לילה מונגולי קר במיוחד, למזלי התכסתי בשני שק"שים מבעוד מועד. קיפלנו את כל מה שהיה צריך לקפל וצחצחנו את כל אשר היה עלינו לצחצח ואחרי קפה זריז ושלום נמהר לחבורת האופנוענים שבדיוק הופיע עלינו על הוואן בלי להסתכל לאחור.

    באגי הנהג אמר שזמן הנסיעה הצפוי הוא 8 שעות, יעני היינו מוכנים לשחין בלאפה עם מטבולי כלמידיה של יום. במהלך הנסיעה פטפטנו וצחקנו ושמענו מוזיקת מסעות מהרמקול בקבוק שלנו. לקראת הצהריים נהיינו רעבים אז אמרנו לבאגי "באגי אנחנו רעבים תציל אותנו אוניצ'ן". באגי חיפש לנו מקום לאכול בעיירה הסמוכה וכשלא מצא אמר שבעיירה הבאה שהיא עוד 8-10 קילומטר נעצור לאכול.

    בקיצור 3 שעות נסיעה ו160 קילומטר אחרי הגענו לעיירה רעבים. אחרי חצי שעה חיפוש הגענו למסקנה שגם בעיירה הזו אין מקום לאכול דבר שהגביר את התסכול שגם ככה היה גבוה. באגי הנהג שחש שהמצב רוח קודר ושאנחנו לחוצים לאכול הציע לבשל איטריות מונגוליות. אמרנו בשמחה כן קנינו מצרכים בסכום מופקע יצאנו מהעיירה והתחלנו לבשל.

    אני ובאגי בישלנו יחדיו את האטריות ומאוד הופתעתי כשהוא הוציא משקית בד נתח גדול של בשר מיובש. אחרי שאכלנו ונרגעה קצת הבטן שאלנו אותו מאיפה הבשר. מתברר שזה מהמשק שלו שנמצא 3000 קילומטר משם וזה יובש על ידי תלייה על חבל כביסה למשך 100 יום, דבר שעורר וויכוח עז האם זה מקבל את אישור משרד הבריאות התמירי (זה לא).

    משם נסענו לבית משפחתו של באגי ופגשנו את אמא שלו ואת אחיו, אנשים שהיו נורא נורא מונגולים, מהמונגולים שראיתי. אח שלו לובש כובע ברט ונסוע על אופנוע עם דל פרחוני, שזה סטייל אחושרמוטא. אמא שלו היא הזקנה הכי חמודה שראיתי בחיים (חוץ מסבתא שרה וסבתא הדסה ז"ל).

    אכלנו אוכל מונגולי מפוקפק ושתינו תה וריכלנו עלינם בזמן שהם ריכלו עלינו. בסוף הערב שתינו אני תמיר הנהג ואח שלו בקבוק וודקה ובקבוק ארק (erk) שזה האלכוהול המקומי שלהם. לא משהו פנסי פשוט וודקה קצת פחות טעימה, מתישהו האמא התעייפה ונאלצנו לחתוך לישון בעל כורחנו.

    באגי אמר לנו שהוא בן 37 ואמא שלו בת 96, כנראה שלידות בגיל 59 זה סטנדרטי פה אצל העם שצד זאבים רק עם נגיחות. השינה הייתה די סיוטית לי ולתמיר מסיבות שונות. לי היה קצת לא נוח ועל תמיר עלו עכברים והנהג בעט בו כל הלילה. לשינינו היה קשה באותה מידה.
    Read more

  • Day 23

    העלייה לאולגי - מחליפים אקלים

    September 29, 2022 in Mongolia ⋅ 🌬 7 °C

    אז אחרי שעזבנו את המשפחה המקסימה אחרי יותר מדי זמן של רביצה באוהל החשוך שלהם דבר שקצת עורר אצלי חוסר סבלנות , תחושה שלא ידועה לעם המונגולי כלל שכן הם מבלים את הימים שלהם במשימות מזדמנות ושנצים, יצאנו באחר הצהריים לבור קאר אלס

    הנהג לא הצליח להסביר לנו מזה אבל כשהגענו הבנו שמדובר בדיונות מרשימות שלמרגלותיהן זורם נהר קטן, אבל השוס זה שהוא חם יחסית! אני מיד מוריד לבוקסר ונכנס להתקלח אחרי 9 ימים בערך בהם התקלחנו פעם אחת במקלחות הגופרית והתחושה ממש נעימה בגוף ולמי אכפת ש10 מעלות בחוץ העיקר להישטף.

    סייד נוט- באמת במונגוליה זוכים להעריך את הדברים הקטנים ויש תחושה שמרוויחים כל נוף ותחושה נעימה דבר שממש מוסיף לחווית האקסטרים של הטיול שאפילו מרגישה הישרדותית לפרקים

    בכל מקרה אחרי הטבילה אנחנו ממשיכים בנסיעה ארוכה בכלום של המדבר המונגולי שבשלוש שעות אנחנו רואים בערך שלושה גרים אבל המון גמלים ועיטים במישורים האינסופיים שנפרסים לפנינו

    אחרי שלוש שעות בערך אנחנו מגיעים אחרי שקיעה מדהימה יש לציין לאגם קטן שם אנחנו פורסים את האוהל שלנו, זוללים פסטה וטונה עליהם חלמתי כבר ימים , וטועמים מהמרק אטריות בקר של המדריך שהפעם אני חכם מספיק בשביל להימנע מהבקר

    הולכים לישון באוהל שהיה חמים בצורה מפתיעה ומשמחת וקמים לבוקר רגוע, יותר נכון אני קם ומשוטט עד שאני פוגש בשני מונגולים שמנסים לדוג דגים בחכה שלהם ולצוד לוטרות בעזרת אבן , לשמחתי הם לא פוגעים.

    ממשיכים בנסיעה עוד ארבע שעות בערך עד שמגיעים לעיירה חביבה שם אנחנו אוכלים כופתאות ומלוואח כבש שאני מגדיר כטעים יותר בטיול אף פעם, אחרי חמישה מלוואחים אני מרגיש מפוצץ ונכון להמשיך במסע שהיה רגיל עד אותה נקודה

    משם אנחנו מתחילים בעלייה מתונה ואיטית, מטפסים כל פעם כמה עשרות מטרים למשך שעות עם הוואן עד שהעלייה נגמרת בהרים מפוצצים שלג יפיפה! כל הכביש קפוא ואנחנו נגנבים על הנוף המיוחד שעד לפני רגע היה חם יותר ב10 מעלות ועכשיו צנח למתחת לאפס. אנחנו יוצאים לשחק קצת בשלג לכמה דקות עד שמאבדים תחושה בידיים וחוזרים לוואן לצפות בנופים המתחלפים.

    לקראת הערב אנחנו מגיעים למקום הלינה הקפוא שלנו ומגלים שהם דורשים 120 שקל ללילה באוהל לא מחומם! פגועים מהחמדנות של הקזאחים, כןכן מהאיזור הזה כולם קזאחים ולא מונגולים (כל מטרופולין אולגי הוא מובלעת קזאית) אנחנו מחליטים להמשיך עד לאולגי כבר היום.

    אחרי כשעה נסיעה אנחנו מגיעים לאולגי הקפואה וממש מרגישים ניצבים בבוראט שזה מגניב רצח כי האנשים לא דומים בשום צורה למה שראינו עד כה אבל מצד הכל קפוא שאפשר להיות בערך חמש דקות בכיף בחוץ עד שיוצא החשק מהחיים, עם ההבנה הזו אנחנו קובעים לנסוע לשוק להצטייד לאקלים החדש למחרת

    בערב מציינים את סוף המסע במסעדה טורקית די טעימה ואוכלים כמות יפה של קבבים (באמת הדבר היחיד בתפריט פה) שמשביעים את לבבינו אחרי המסע המפרך, מאתגר ובעיקר מעצים שחווינו
    Read more