גואנו חואטו

ראשון בינואר, תחילת השנה החדשה, ארזנו את התיק ויצאנו לעיר חדשה. נסיעה של ארבע שעות צפונה ממקסיקו סיטי לגאנו חואטו ף, עיר ציורית וצבעונית

בפעם הראשונה בחיי, עליתי על אוטובוס יוקרה עם משענת מיוחדת לרגליים, טלוויזיה והכי חשוב שירותים פנימיים!. יצאנו מהעיר הסוענת (מקסיקו סיטי)למרחבים מדבריים מלאים בקקטוסים עד שהגענו ליעד, עיר קולוניאלית בעמק. העיר מוקפת  הרים שפעם היו עשירים במתכות יקרות אבל התרוקנו בשיטתיות בחמשמאות השנים האחרונות. מסתבר שהעיר ישבה על אחד משלושת המכרות הגדולים בעולם. 

גאונו חואטו מלאה בכנסיות גרנדיוזיות סמטאות מאלפות, נגני רחוב ואומנות. הרגשתי כאילו אני נמצאת בעיירה איטלקית עם טוויסט לטיני מקסיקני. 

כמה שהעיר יפיפיה, קשה להתעלם מהעובדה שכל היופי הזה נבנה במחיר ששולם על ידי תושבי המקום. נכפה עליהם לעבוד במכרות החשוכים, בעבודה מסכנת חיים. כשביקרנו באחד המכרות, ירדנו בערך מאה מטר לתוך האדמה. בחלק הנמוך ביותר, המדריך סגר את מתג התאורה. חושך מלחיץ. 

לסבל הכרוך בעבודה בחושך כזה, אפשר להוסיף את הדרישה המפרכת מהעובדים/עבדים לסחוב סקי אבנים בכובד 50-60 קילו.... כל זה בשביל מה? מתכת יקרה?... 

למרות ההיסטוריה המכוערת, גאנו חואטן היא עיר יפיפיה ושוקקת. למזלנו, הגענו להוסטל מושלם מקושט בציורי קיר, צמחים ושני חתולים. טאקו וקקה ניקוד "סגול"  (queka). כמה שהחתולים חמודים ככה הם גם חצופים. התפתחו בינינו יחסי אהבה שנאה. 

ההוסטל שלנו corral de 

.. היה מקום אידאלי למנוחה, במקרה בדיוק שם חטפנו את מחלת ה-" turista". מסתבר ששבוע אחרי ההגעה למקסיקו רוב התיירים חוטפים קלקול כיבה דרמטי. המצב שלי היה יחסית קשה, אפילו וויתרתי פעם אחת על ארוחת ערב !!! 

האמת שאם כבר לקבל קלקול כיבה אז בגאנו חואטו. ההוסטל מזמין אותך פשוט להישאר שם כל היום לקרוא ספר ולשתות תה וקפה לסירוגין. 

הארוחת בוקר מוגשת בתשע, זמן מקסיקו, משמע לא מתחילים לאכול לפני עשר ורבע. הקצב של המקום התאים לבריאות שלי ונהנתי מאוד מהמנוחה. 

 לאבא שלי, שבטח נלחץ מכל דיבור על מנוחה בחופשה חשוב לי לציין שמדי פעם גם זזתי ועלינו לתצפית הכי גבוהה בגאונו חואטו. כדי להגיע לצלב הלבן הגבוע ביותר, עלינו לפחות 800 מטר. הרבע הראשון היה בין סמטאות קטנות של העיר. במעבר חד הגנו למדבר חולי עמוס בקקטוסים וסברסים כמעט בשלים. אני עם ההיבריס שלי החלטתי לקטוף סברס ירוק ושכחתי שהיד שלי תתמלא ישר בקוצים. אפילו לא יכולתי לאכול אותו..  🫣

העליה הייתה קשה, עשיתי הרבה רעשים של מישהיא לא בכושר אבל נהנתי מאוד מהתצפית. עקפנו את ההר וגילינו שכר. מסתבר שגאנו חואטו הוצפה כמה פעמים בעבר. 

כשהגענו לצלב הלבן הסתכלנו על הנוף המרהיב בדיוק לחמש דקות . העצמות שלי קפאו אז הודעתי מהר שצריך לחזור. אבל לא לפני תמונה ראויה. 

האמת שלפני שהגעתי למקסיקו הייתי בטוחה שאני נוחתת היישר לקיץ. טעיתי, החורך במרכז מקסיקו מזכיר קצת את החורף הישראלי. קר אבל לא מספיק כדי שהבתים יהיו מחוממים. היו לי הרבה דעות קדומות שכאלה על מקסיקו והארץ הזו לא מפסיקה להפתיע אותי. זה דווקא כיף. 

אבל עכשיו אני בטוחה במאה אחוז שאנחנו נוסעים למקום חם puerto es cobdido  בהמלצת דודה מיי.  אני יודעת שחם שם כי בדקת באינטרנט את המזג אוויר והטמפרטורה לא יורדת מ20° 

טיסה של שעה דרומה לחוף על האוקינוס השקט תעשה את העבודה. Czytaj więcej